לוקיוס אפוליאוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לוקיוס אפוליאוס (לטינית: Lucius Apuleius;‏ 123/5 עד 180 לספירה) היה סופר ורטוריקן לטיני ממוצא ברברי, ונודע בראש ובראשונה בשל הרומן הפופולארי שחיבר, חמור הזהב.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפוליאוס נולד למשפחה מבוססת בקולוניה הרומית מדאורה (Madaurus) שבנומידיה (צפון-אפריקה של ימינו). אביו כיהן כמגיסטראט פרובינציאלי, ולוקיוס התחנך עוד מילדותו על ברכי התרבות הגרקו-רומית ורכש את השפות היוונית והלטינית בגיל צעיר. משהתבגר רכש לוקיוס השכלה פילוסופית בקרתגו ובאתונה, ערך מסעות באסיה הקטנה ובמצרים, והתגורר זמן-מה גם ברומא, שם למד אוראטוריה ושימש כפרקליט. לאחר מכן הוא שב לקרתגו, והתמנה לכהן הפרובינציה.

מקור המידע העיקרי לגבי הביוגרפיה של אפוליאוס הוא ה"אפולוגיה" (Apologia) – נאום ההגנה שחיבר לאחר שהועמד למשפט באשמת כישוף. נאום זה, שזיכה אותו מאשמה, חושף מידע חשוב על חיי היומיום בנומידיה הרומית, כמו גם על תפיסת עולמו הדתית של אפוליאוס עצמו ועמדותיו לגבי סוגים שונים של מאגיה. בנוסף לכך השתמרו גם כמה מסות פילוסופיות שלו, שהחשובות בהן הן "פלורידה" (Florida) ו"על האל של סוקרטס" (De Deo Socratis). אולם החיבור הידוע ביותר שלו הוא ה"מטמורפוזות", או בכינויו המוכר יותר, "חמור הזהב" (Asinus Aureus). רומן הרפתקאות זה הוא הרומן הלטיני היחיד שהשתמר בשלמותו.

תרגומי יצירותיו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חמור הזהב. תרגם עמוס קינן. תל אביב, הוצאת ישראל, תשי"ד.
  • אמור ופסיכה. מלטינית יורם ברונובסקי. ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1981.
  • חמור הזהב. תרגום מלטינית אריה חורשי. תל אביב, הוצאת ירון גולן, 2001.