לוקיוס קיסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוקיוס קיסר

לוקיוס יוליוס קיסר ויפסניוס (17 לפנה"ס - 2), אציל רומאי מהשושלת היוליו-קלאודית.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוקיוס נולד בשנת 17 לפנה"ס והיה בנו של המצביא הבכיר ביותר של אוגוסטוס מרקוס ויפסניוס אגריפה ובתו של אוגוסטוס יוליה.

עוד לפני שמלאו לו שנה, אומץ לוקיוס על ידי סבו, הקיסר אוגוסטוס, יחד עם אחיו הבכור גאיוס מתוך מטרה לטפח את שני הילדים כיורשיו. לוקיוס גדל בבית סבו שהיה מופקד באופן אישי על חינוכו.

למרות אהבתו הגדולה אל נכדיו לא תמיד היה אוגוסטוס מרוצה מהתנהגותם, שנטתה להיות מפונקת, שחצנית וחוצפנית אולם למרות זאת לא סר חינם והם המשיכו להיות מטופחים כיורשיו.

למרות גילו הצעיר מונה לוקיוס לקונסול בשנת 2 לפנה"ס, בעיקר הודות לסבו. באותה שנה קיבל לוקיוס את התואר "נסיך הנעורים" (לטינית: principes iuventutis) ויצא לסיור אצל הלגיונות שהיו מוצבים בהיספניה (כיום ספרד).

לוקיוס נפטר כתוצאה ממחלה פתאומית בשנת 2 בעת ששהה במסליה שבגאליה (כיום מרסיי בצרפת).