ליסינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הֶחכֵּר או ליסינג (מאנגלית: leasing; בעברית נהג גם המונח שֶׂכֶר מֶכֶר) היא שיטת מימון לרכישת ציוד. השיטה מוכרת בציבור בזכות השימוש בה למתן רכב צמוד לעובדים, אך משמשת גם לרכישת ציוד אחר. בהקשר זה קיימים גם תחומים של החכר תפעולי, מימוני והחכר לפרטיים.

בדומה לשיטות מימון אחרות, שיטת ההחכר באה לאפשר לעסק לרכוש ציוד הדרוש לפעולתו, בלי שיצטרך לגייס הון לשם כך. חברת ההחכר רוכשת, באמצעות הון שהיא מגייסת, את הציוד הדרוש, והעסק משלם לה תמורת הציוד בתשלומים חודשיים, הנובעים מההכנסה השוטפת שמייצר ציוד זה. בנוסף לשיקולי המימון, בהתקשרות עם חברת ההחכר ישנם גם שיקולי מס, משום שהיא ממירה הוצאה הונית בהוצאה פירותית.

הסכם ההחכר נעשה לתקופה של מספר שנים קבוע מראש. בחלוף תקופה זו יכול הלקוח להחליט אם ברצונו לרכוש את הציוד, במחיר שנקבע בראשית תקופת ההחכר, או להחזיר את הציוד לחברת ההחכר ולסיים את ההתקשרות.

בארץ, 5 חברות ההחכר הגדולות מחזיקות למעלה מ- 200 אלף מכוניות כאשר שלמה Sixt, אלדן תחבורה ואלבר הן שלוש החברות הגדולות והשולטות בתחום חברות החכר והשכרת רכב. שלמה סיקסט רשמה בשנת 2013 הכנסות של מעל 7 מיליארד שקל והעסיקה כ-1,300 עובדים. בשנה זו החברה החזיקה בכ-77 אלף כלי רכב. אחריה בדירוג נמצאת אלדן, שרשמה הכנסות של כמעט 3 מיליארד שקל, העסיקה 744 עובדים והחזיקה בכ-34 אלף כלי רכב. אלבר, המדורגת במקום השלישי, הרוויחה כ-

3 מיליארד שקל, העסיקה כ-1,100 עובדים והחזיקה ב-2013 כ-36 אלף כלי רכב.

ההחכר נחלק לשני סוגים עיקריים:

  • החכר מימוני – נקרא היום החכר פרטי (או ליסינג פרטי) היא שיטת מימון קנייה לרכב שלא באמצעות הלוואה מהבנק אלא דרך חברת החכר אבל עם התחייבות קנייה, היות שחברת ההחכר כבר קנתה את הרכב ומחכה להשלמת הסכום.
    ההחכר מיועד לאנשים שרוצים לקנות רכב לשימושם היומיומי אבל אין להם האמצעים המתאימים לכך.

השיטה היא חדשנית ונוחה לקניית רכב בשני חלקים: בחלקו הראשון הלקוח משלם סכום ראשוני לקנייה ובחלקו השני הוא משלם את יתרת החוב בתשלומים. או להפך הלקוח יכול להתחיל מתשלומים ולבחור בסוף איך לשלם את היתרה.

בסיום כל התשלומים הלקוח יכול לבחור האם אתה מעביר את הרכב על שמו או פונה לחברת ההחכר להמיר את העסקה לרכב אחר חדשני ונח יותר.

כיוון שהרכב אצל הלקוח הוא זה שאחראי על כל הנושא התפעולי של הרכב כולל טסט, ביטוח תיקונים ועוד.

החכר פרטי מתאים לאדם שרוצה להרגיש בעלות על הרכב בהוצאה נמוכה יחסית כל חודש ויודע להתמודד עם טיפולים ברכב.

מחירי ההחכר הפרטי נעים בהתאם להיצע ולביקוש אך גם פרמטרים כגון גיל הנהג, וותק הנהג על הכביש, מספר המשתמשים היעודי משפיעים גם הם על המחיר

  • החכר תפעולי – משמש בדרך כלל על מנת לתאר עסקה של החכר דרך מקום העבודה. כאשר העובד מקבל רכב החכר כחלק מתנאי ההעסקה במקום העבודה, הוא יידרש לבחור רכב מסוים, בדרך כלל

מתוך מבחר מצומצם של מכוניות מקטגוריה אחת או שתיים. לאחר ההזמנה, יקבל העובד את המכונית מיד וללא תשלומי מקדמה. בסוף תקופת החכירה - על פי רוב, 36 חודשים - מוחזרת המכונית לחברת ההחכר והעובד זכאי לחזור על התהליך מחדש או לא לחדשו כלל.

במהלך תקופת החכירה, בעלות המכונית - כפי שהיא מוגדרת ברישיון הרכב- היא של חברת ההחכר, והמכונית למעשה מושכרת לכל דבר. עסקת ההחכר התפעולי כוללת גם חבילת תחזוקה הכוללת טיפולים שוטפים, טיפול בתקלות שונות שצצות בתקופת החכירה, תשלומי ביטוחים, אגרות וטיפול בטסט השנתי ולרוב (אם כי לא תמיד) מגלמת בתוכה אף את עלויות הדלק.

מדובר בפתרון נוח עבור נהגים שמחפשים לפטור את עצמם מהטרחה שבהחזקת רכב. זאת ועוד, ההחזר החודשי פירושו שאין הוצאות לא צפויות, וכי ניתן לדעת את העלות המדויקת עבור הרכב. אסור לשכוח כי עלות התשלום החודשי מגלמת בתוכה את כל אותן ההוצאות שהנהג פטור מהן, ועל כן ייתכן שתהיה גבוהה יחסית. כמו כן, בתום תקופת ההחכר חוזר הרכב לבעלות חברת ההחכר, ועל כן מדובר בפתרון זמני בלבד ולא בקניית רכב.

החכר תפעולי מקובל בעיקר בקרב חברות המחזיקות בציי רכבים גדולים עבור עובדיהם

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]