למלך אין בית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
למלך אין בית
מידע כללי
מאת חגי דגן
שפת המקור עברית
סוגה רומן מתח
הוצאה
הוצאה הוצאת חרגול
תאריך הוצאה 2005
מספר עמודים 345
קישורים חיצוניים
מסת"ב מסת"ב 9657120624
הספרייה הלאומית 002495857
שאול מניף חנית על דוד בניסיון להורגו.
גוסטב דורה - ציורי התנ"ך.

למלך אין בית הוא רומן מתח מאת הסופר וחוקר היהדות חגי דגן, שיצא לאור בשנת 2005.

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הספר דומה בסגנונה לז'אנר שאליו שייך הרומן "צופן דה וינצ'י". גיבור הספר הוא עילם קריגר, בן קיבוץ, מלח הארץ, סוכן של גוף מיוחד הפועל תחת המשרד לביטחון פנים, שמטרתו לחשוף פעילות חתרנית באקדמיה. במהלך עבודתו הוא מתוודע לקיומו של זרם חשאי ובלתי ידוע עד כה ביהדות, בשם הזרם השאולי.

אנשי הזרם השאולי טוענים כי הם צאצאיו וממשיכיו של שאול המלך, מקשר זוגי חשאי שהיה לו עם עטרה העמלקית. צאצאי הזרם השאולי חיים על פני השטח כיהודים לכל דבר, אולם למעשה הם צאצאי עמלק, המאמינים באמונות פגניות שונות, שלאורך ההיסטוריה נסתרו בחיק היהדות.

לפי הספר, צאצאי הזרם השאולי שמרו במהלך כל שנות חייו של העם היהודי על סוד מוצאם, והם נחושים לנקום את נקמתם בנציגי המונותאיזם הטהור - שהם בני העם היהודי, צאצאי דוד המלך. את נקמתם הם מקיימים במהלך הדורות, תוך שהם מזנבים אחר זרמי שוליים ביהדות. לפי הספר, בין נאמני הזרם השאולי היו, בין השאר, שבתי צבי, יעקב פרנק, ומשיחיים אחרים, שעודדו רבים מהעם היהודי לנהות אחריהם ובסופו של דבר להמיר את דתם.

למרות נסיונותיהם הבלתי נלאים, צאצאי הזרם השאולי אינם מצליחים במאמציהם להכרית מבפנים את זרע בית דוד.

במהלך הסיפור מתגלה מסמך שנשלח לרשויות הנאציות, שבו נציגי הזרם טוענים שהם כלל אינם צאצאי שבט יהודה כמו "היהודים" אלא צאצאי שבט בנימין, ולכן אין לראות בהם יהודים. הסופר מתבסס כאן על פרשה אמיתית, שבה ניסו הקראים להציל את עצמם מהשמדה, בתקופת השואה, על ידי שימוש בטיעונים דומים.

אחד מגורמי ההפתעה המרתקים, לקראת סוף הספר, הוא כאשר גיבור הספר, עילם, מגלה כי הוא עצמו צאצא של הזרם השאולי. עובדה זאת שופכת אור, בעיניו ובעיני הקורא, על אירועים וחוויות שונות ממהלך חייו.

אף על פי שעלילת הספר היא דמיונית, נעשה בו שימוש באירועים היסטוריים אמיתיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]