מונותאיזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מונותאיזם הוא אמונה באל אחד ויחיד, בניגוד לפוליתאיזם - אמונה באלים רבים. מקור המילה מיוונית: μόνος (מונוס) = אחד, θεός (תאוס) = אלוהות. המונח עצמו מציין רק את ייחודו של האל ושלילת אלים נוספים, הרעיון המונותאיסטי העיקרי מורה גם על כך שהאל מופשט ורוחני.

האמונה לפני המונותאיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמי המזרח הקדום הפגניים ראו בטבע עצמו את האל - ועל כן ראו בשמש, בירח ובכוכבים את האלים.

האמונה העממית באסיה הקטנה שהתבטאה במיתולוגיה היוונית והתגלגלה לאחר מכן גם לתרבות הרומאית, מאמינה באלים רבים - שכל אחד ואחד מהם אחראי על תחום חיים אחר - לדוגמה, אל הגשם, אלת הפריון, אלת המלחמה וכדומה.

אמונה נוספת שהמונותאיזם יצא נגדה היא האמונה הגנוסטית הדואליסטית שנוצרה על ידי זרתוסטרה - המאמינה שישנם שני אלים - האל הטוב והאל הרע. שניהם נמצאים ביניהם במלחמה מתמדת, שאנו העדים לתוצאותיה. אמונה זו רווחה במיוחד ברחבי הממלכה הפרסית, עד לתקופה יחסית מאוחרת בה כבש את מקומה האסלאם.

הופעת המונותאיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובל לראות את הופעת המונותאיזם במהפכה האתניסטית במצרים של אחנתון, הזרם המרכזי בחקר בדתות טוען כי אלה מבני ישראל אשר הגיעו ממצרים הביאו עמם לכנען את תודעת האל היחיד, והמשיכו בכך גם כאשר מהפכה זו במצרים הסתיימה ונגנזה.

בנוסף למונותאיזם הגורס שיש אלוהים אחד ואין בלתו, התפתחו שני זרמים אחרים הדוגלים בעבודת אל בודד:

  • הנותאיזם, אמונה שכל האלים הם התגלויות שונות של אותו כוח עליון.
  • מונולטריזם, אמונה באל אחד והכרה בקיומם של אלים אחרים (אך לא בסגידה להם).

מבשר המונותאיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמות הבסיסית המייצגת את המונותאיזם האברהמי היא אברהם אבינו, שנחשב ביהדות, בנצרות ובאסלאם לאבי האמונה המונותאיסטית. זאת בשל יציאתו נגד עבודת האלילים שהייתה נהוגה בכל העולם כולו, ואף בבית אביו. לפי תפיסה זו החל המונותאיזם באור כשדים שבעיראק. ביהדות בספר בראשית כתוב כי אברהם קורא בשם ה' בארץ כנען. קיימים מדרשים המתארים את שבירתם של הפסילים של אביו באור כשדים (בראשית רבה). באסלאם בדומה מתואר בסורת הנביאים-21 מאבקו של אברהם שבו הוא קורא תיגר על עבודת האלילים של אנשי עירו ושובר את הצלמים. וכן בסורת הפרה 2, פסוק 258 שבו מתואר מאבקו של אברהם בשליט, כאשר הוא מבקש ממנו להעלות את השמש בדומה לאל. גם בנצרות בברית החדשה אברהם מועלה על נס ומצוין כמופת למאמין שנכון לבצע הרבה הקרבות למען אמונתו‏‏‏[1].

המונותאיזם ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובל שהיהדות היא הדת המונותאיסטית הראשונה שבין הדתות המונותאיסטיות האברהמיות, שקמה כניגוד לעבודת האלילים שרווחה בקרב עמי האזור בתקופה זו. בפשטות בריאת העולם בתנ"ך מתוארת כמי שנעשית במאמרו של אל יחיד ומופשט ללא כל מאבק, בניגוד למיתוסי בריאה אחרים כמו אנומה אליש, שבהם הבריאה נעשית תוך כדי התגוששות בין כמה אלים..

בתורה יש ביטויים רבים השוללים את העבודה הזרה, והחיוב באמונה האל אחד. בעשרת הדיברות נאמר "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני". בנוסף, אחד הפסוקים המכוננים ביהדות הוא "שמע ישראל, ה' אלהינו, ה' אחד"

כניגוד לאמונה הגנוסטית המאמינה בשני אלים, נאמר בספר ישעיהו: "יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא רע" - מכאן שלפי האמונה היהודית האל הוא אחד והוא היוצר את הניגודים, ואחראי הן למה שנתפס בעינינו כטוב והן הנתפס בעינינו כרוע.

יש בהוגי היהדות שראו את מהות מצוות התורה בתור אנטיתזה לאמונה האלילית. גישה זו מפתח הרמב"ם בחיבורו "מורה נבוכים".

המונותאיזם בפילוסופיה היוונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפילוסופיה היוונית, שהחליפה את המיתולוגיה היוונית, הגיעה בשלביה הקלאסיים לחשיבה מונותאיסטית. כבר קסנופנס נחשב למבשר רעיונות אלה, וניתן למצוא אותם גם אצל אריסטו.

התפשטות המונותאיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה מאוחרת יותר קמו בהשפעת היהדות שתי דתות מונותאיסטיות נוספות - הנצרות והאסלאם, שנסמכו בכתביהן על בסיס האמונה היהודי, ושללו את ריבוי האלים. בניגוד ליהדות, שלא ראתה ערך בהפצה המונית של הדת, הדתות החדשות שאפו להרחיב את מעגל המאמינים בכל דרך אפשרית. האסלאם לקח זאת צעד אחד קדימה ובקוראן כתוב במפורש שעל המאמין בתורת מוחמד להרוג את כל עובדי האלילים שאינם מוכנים לשנות את דתם. גם המיסיונרים הנוצרים פועלים עד היום כדי להפיץ את הבשורה הנוצרית אף במקומות הנידחים בעולם.

עם התפשטות הנצרות והאסלאם באירופה בצפון אפריקה ובמזרח התיכון ומאוחר יותר בשאר חלקי העולם הלך וקטן מספרם של עובדי האלילים. מיליונים רבים שינו את דתם, אם בכוח השכנוע ואם בכוח הזרוע, וגבר מאוד כוחו של המונותאיזם. במזרח התפתחו דתות מונותאיסטיות נוספות, ארבע כתות של ההינדואיזם - וישנויזם, שיוויזם, שקטיזם וסמרטיזם, הסיקהיזם ודתות חדשות כמו הקאו דאי, שנוסדה בתחילת המאה ה-20 בעיר טאי נין שבווייטנאם ומונה כיום כ-5 מיליון מאמינים בווייטנאם וכ-3 מיליון בארצות אחרות. כמו כן קיימות דתות מונותאיסטיות כגון הדת השומרונית, הדת הבהאית והדת הדרוזית אשר התפצלו במהלך השנים מהיהדות והאסלאם.

כיום רובו ככולו של העולם המערבי משתייך לדתות המונותאיסטיות. לעומת זאת, בעיקר באסיה ובאפריקה ישנם רבים המאמינים באלים רבים (פוליתאיזם) או בדתות שאין בהן אלוהות (בודהיזם, למשל).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהדות ואלילות - אסא כשר. מסדרת "אוניברסיטה משודרת", משרד הביטחון 2004

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏פרופ' יעקב שביט; ד"ר ענת מוסקוביץ, כיצד נוצרה האמונה באל אחד - מונותאיזם?, אתר מט"ח‏