מארי פרנסואה סדי קארנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מארי פרנסואה סדי קארנו

מארי-פרנסואה-סדי קארנו (11 באוגוסט 1837 - 24 ביוני 1894) היה נשיא צרפת בזמן הרפובליקה השלישית, שנרצח בעת כהונתו.

קרנו הוא בן למשפחת מדינאים מן השמאל הצרפתי ושל מהנדסים: סבו היה המדינאי והמדען לזאר קרנו מתקופת המהפכה הצרפתית וכך גם אביו, היפוליט קרנו[1]. דודו היה המהנדס והפיזיקאי סאדי קרנו.

מארי-פרנסואה-סדי קארנו היה מהנדס במקצועו. הוא נבחר לאספה הלאומית בשנת 1871, ושירת כשר לעבודות ציבוריות בשנים 1880-1881. משנת 1885 שירת כשר המסחר והכספים ובמקביל גם כשר העבודות הציבוריות.

בשנת 1887 נבחר כמועמד השמאל לכהונת נשיא צרפת.

בעת נשיאותו התמודדה צרפת עם משברים קשים; ראשית הסכנה למשטר הרפובליקאי מצד תנועתו הפופוליסטית (ובמונחי זמננו - הפשיסטית) של הגנרל ז'ורז' בולנז'ה, שתומכיה היו מלוכנים ושאר מתנגדי הרפובליקה, אשר איימה לבטל את השיטה הפרלמנטרית ולהחליפה במשטר סמכותי; ולאחר מכן "שערוריית פנמה" בשנת 1892, בה נחשף שוחד שחברת תעלת פנמה שילמה למדינאים בצרפת (שערורייה שהיה לה גם פן אנטישמי כאשר בעיתונות הובלט חלקם של אנשי כספים יהודים בפרשה).

ב-24 ביוני 1894, אחרי שהנשיא סיים לנאום בתערוכה בליון, הוא נדקר על ידי אנרכיסט איטלקי בשם סנטה קסריו ומת מפצעיו כעבור מספר שעות. קארנו נקבר בפנתאון בפריז.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי גרסה ישנה של אנציקלופדיה בריטניקה (מהדורת 1911). ר' הערך על היפוליט קרנו משם, מתוך פרויקט גוטנבורג