מבצע דרייפוס

מבצע דרייפוס היה מבצע צבאי של שייטת הצוללות של חיל הים הישראלי במלחמת לבנון הראשונה, שמטרתו הייתה לאתר ולזהות ספינות אויב באמצעות צוללות.^[1] ביוני 1982, במהלך המבצע, פגעה צוללת של חיל הים בספינה אזרחית שעליה פליטים, בשל חשד שמדובר במחבלים. בתקרית נהרגו 25 בני אדם.

התקרית נאסרה לפרסום עד לשנת 2018 שאז התיר בג"ץ לפרסם את פרטיה.^[1]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המלחמה הטיל חיל הים הסגר ימי על לבנון. בתחילה לא הייתה שום תנועה ימית של ספינות ששימשו את המחבלים. עם ההכרזה על הפסקת האש החלה תנועת אניות שהפליגו לאירופה, ועליהן פליטי מלחמה - נשים, גברים, ילדים, עובדים זרים, ועוד. מאוחר יותר עזבו מפקדות אש"ף לתוניס.

בהסגר השתתפה גם צוללת מסדרת גל - השם שניתן בחיל הים הישראלי לסדרת צוללות מדגם 540 של חברת ויקרס (Vickers) הבריטית. שלוש צוללות מדגם זה, אח"י גל, אח"י תנין ואח"י רהב, שירתו בחיל הים הישראלי משנות השבעים עד לסוף שנות התשעים.

ירי הטורפדו על אניית סוחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצהרי 15 יוני 1982, לאחר הכרזה על הפסקת אש, זיהה צוות הצוללת מסדרת גל, ארבע ספינות שיצאו מטריפולי. על כמה מהן היו סימנים שהעידו שייתכן ומדובר בספינות מחבלים שברחו מלבנון. בהתאם לפקודת המבצע, דיווח צוות הצוללת על כך למפקדת חיל הים ולספינות טילים שסיירו בסביבה, כדי שאלה יזהו אותן. הספינות זוהו והמשיכו בדרכן.

יום למחרת זיהתה הצוללת שוב כמה ספינות אזרחיות. מפקד הצוללת עקב אחרי אחת הספינות, ראה סירות מכוסות על הסיפון והעריך שמדובר בספינת מחבלים, בעוד סגנו הביע בכך ספק. מפקד הצוללת, סגנו ועוד קצינים צפו בספינה בפריסקופ. הצוללת שיגרה טורפדו לעבר האנייה שפגע בירכתיה. האנייה החלה לבעור ונוסעים קפצו למים הבוערים. הספינה שטובעה שידרה קריאות מצוקה SOS^[2] שנקלטו במטה חיל הים, בספינות הטילים ובצוללת. האירוע התרחש קרוב לנמל טריפולי בטווח תותחי המחבלים מהחוף. מטה הים הורה לא להתקרב.

צוות הצוללת צפה בנעשה ומפקדה הסיק שלא ניתן לסייע והתרחק מהשטח. מאוחר יותר התברר כי על סיפון הספינה היו גם פליטים ועובדים זרים, שמטרתם הייתה לברוח מאזורי הקרבות בלבנון.^[1]

תחקיר האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-10 שנים לאחר האירוע בוצע תחקיר של האירוע בחיל הים לאחר שמפקד שייטת הצוללות שקודם בתפקיד פנה למפקד חיל הים. פרטי התחקיר חסויים.

מפקד הצוללת סיפר כי על הספינה היו בין שלושים לארבעים גברים לבושים בבגדים זהים, שנראים כצבאיים. "ראיתי את האונייה לכל אורכה, ראיתי שאין נשים וילדים. זה הקשה על הירי בטורפדו אבל היה חשוב לבצע זאת". מנגד, סגן מפקד הצוללת העיד בתחקיר של חיל הים: "האווירה בצוללת הייתה של רצון עז לתקוף וירי בכל מחיר. אני סברתי שאין לירות כי הזיהוי לא ודאי״ .

מפקד הצוללת העיד בתחקיר כי גם לאחר הירי ושידור אותות המצוקה הוא לא זיהה עליה נשים וילדים, אלא רק אנשים לבושים בלבוש זהה. "המשכתי לעקוב אחרי הספינה במשך שעתיים, עד לחשכה מוחלטת".

בסיומו של התחקיר סיכם מפקד החיל, האלוף עמי אילון: "המסקנה שמפקד הצוללת פעל בהתאם להנחיות מתחזקת לאור התנהלותו ביום שקדם לתקרית, כאשר החליט שלא לירות לעבר אונייה שהתקרבה מתוך חשש לפגיעה בחפים מפשע, זאת אף על פי שלתפיסתו הנוסעים שבספינה היו מחבלים. מדובר היה בהפעלת שיקול דעת מוטעה בזמן המבצע".^[1]

"זה לא פשע מלחמה ולא בוצעו עבירות. אין מקום לחקירה פלילית". סיכמו בחיל הים את האירוע. "נמנעה פעילות של מחבלים מהנמל של טריפולי".^[1]

חשיפה תקשורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רק כ-35 שנה לאחר מכן, ב-22 בנובמבר 2018, נחשפו פרטי האירוע על ידי אור הלר, הכתב הצבאי של חדשות עשר. החשיפה אושרה בעקבות עתירה של עמותת הצלחה וערוץ עשר לבג"ץ, אשר התיר את הפרסום.^[1] אל"ם בדימוס מייק אלדר, מפקד שייטת הנחתות של חיל הים, ניסה לפרסם את פרטי האירוע במשך כ-25 שנה. לפי דיווחים עיתונאיים לבנוניים, הגילוי הישראלי התקבל בהפתעה בלבנון. זאת מפני שנסיבות טביעת הספינה "עבד א-רחמן" (״טרנזיט״) לא היו ידועות, ושיערו כי טבעה עקב תקלה טכנית, פיצוץ במנוע או מטען חבלה.^[3]

ב-28 בנובמבר 2018, כתב רן אדליסט מאמר במעריב תחת הכותרת: "הדבר הנכון בנוגע ל"מבצע דרייפוס" הוא להודות באחריות ולשלם פיצויים".^[4]