פליט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק באדם שנמלט מביתו או מארצו. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו פליט (פירושונים).
פליט הוא אדם שנמלט מביתו או מארצו בגלל מלחמה או משום שהוא נרדף בה מחמת גזעו, דתו, לאומיותו, חברותו בתנועה חברתית מסוימת או דעותיו הפוליטיות. אדם שנותר חסר בית עקב אסון טבע (כגון רעידת אדמה), אינו בגדר פליט. גם אדם שהיגר מארצו משיקולים אחרים (כגון שיקולים כלכליים) אינו בגדר פליט. פליטים היו למשל, היהודים שנגזל ביתם ורכושם באירופה במלחמת העולם השנייה, ופליטים היו הפלסטינים שנמלטו או גורשו במלחמת העצמאות.
לעתים ניתן מעמד של פליט לאדם בודד המבקש מקלט מדיני, או לקבוצה מצומצמת של נמלטים, ובמקרה זה אין קושי לפליט או למדינה הקולטת אותו למצוא מגורים סבירים לפליט. פעמים רבות, בפרט כאשר הפליטים מגיעים למעמדם זה עקב שינוי פתאומי, כגון מלחמה, הם מקבלים מחסה במחנות פליטים, המורכבים מעשרות, מאות ואף אלפי אוהלים, המהווים משכן זמני עבורם עד שייבנו עבורם בתים קבועים.
פעמים רבות עומד העולם בפני בעיית פליטים, שבאה על פתרונה בשתי דרכים עיקריות:
- כאשר חולף האיום שבגללו נמלטו הפליטים מארצם, הם חוזרים אליה.
- הפליטים משתלבים במדינה שקלטה אותם בעת שנמלטו או במדינה אחרת, ואין להם עניין בחזרה לארצם.
אף שמקובל על הכול שמתן מחסה לפליטים הוא מטרה הומנית נעלה, פעמים רבות מסרבות מדינות לפתוח את שעריהן בפני פליטים, ולמעשה מפקירות אותם לגורלם. דוגמה קיצונית לכך היא גורלם של פליטים יהודים מגרמניה הנאצית, שנאלצו לעתים לחזור אל ארץ מוצאם, שבה מצאו את מותם. לעתים מטלטלת ספינת פליטים רעועה ועמוסה במשך זמן רב בים, עד למציאת מדינה המוכנה לקלוט את הפליטים. על-פי אמנת הפליטים שאושרה בוועידת האו"ם בז'נבה בשנת 1951 ועל פי פרוטוקול משלים משנת 1967, על מדינה להעניק מקלט לפליטים, ואסור לה להחזירם למדינה שממנה נמלטו. מדינות רבות מתעלמות מאמנה זו.
כיום פועלת במסגרת האו"ם נציבות האו"ם לפליטים (United Nations High Commissioner for Refugees, UNHCR), שמאז היווסדה בשנת 1950 עוסקת בשמירה על זכויותיהם ועל ביטחונם של פליטים ברחבי העולם, ומסייעת לממשלות בהשגת פתרון של קבע לבעיית פליטים.
אחת הבעיות הקשות ביותר בסכסוך הישראלי-פלסטיני היא בעיית הפליטים הפלסטינים משנת 1948, שחרף השנים הרבות שחלפו מאז נוצרה, לא נמצא לה פתרון נאות. בשונה מיתר הפליטים בעולם, הפליטים הפלסטינים נמצאים בטיפולה של אונר"א (UNRWA), סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים. למעשה, זוהי אוכלוסיית הפליטים היחידה שבה גם צאצאי הפליטים זכאים למעמד של פליט, אף שהתופעה שבה פליטים נותרים במעמד זה למשך שנים רבות מתקיימת גם במקומות אחרים.
[עריכה] דוגמאות לקליטת פליטים
- בתום מלחמת העולם השנייה (1945) נותרו מאות אלפי פליטים יהודים – מהם היו שניסו לחזור למקומות מגוריהם שלפני המלחמה (ולא תמיד התקבלו בברכה), ורבים אחרים שניסו להגיע לארץ ישראל. שלטון המנדט הבריטי הטיל הגבלות חמורות על כניסת יהודים לארץ ישראל, והתאמץ לעצור ספינות מעפילים שניסו להביא פליטים יהודים ארצה חרף האיסור. נוסעיהן של ספינות שנלכדו סמוך לחופי ישראל הועברו למחנות פליטים שהוקמו עבורן בקפריסין, שהייתה גם היא תחת שלטון בריטי. רק לאחר הקמת המדינה הורשו פליטים אלה לעלות ארצה, ויחד אתם עלו פליטים יהודים ששהו במחנות פליטים באירופה, כחלק מגל העלייה ההמונית שלאחר קום המדינה.
- בתום מלחמת וייטנאם (1975) נמלטו מווייטנאם פליטים רבים בספינות, אך התקשו למצוא מדינות שיקלטו אותם. במקרה אחד של פליטים וייטנאמים שספינתם נסחפה בלב ים, שאף מדינה לא הייתה מוכנה לקולטם, החליט ראש ממשלת ישראל מנחם בגין, שזכר פליטי השואה היהודים המטלטלים בלב ים היה זכור לו, לקולטם בישראל.
- בסוף שנות ה-40 ובראשית שנות ה-50 של המאה ה-20, עזבו, ברחו וגורשו מאות אלפי פלסטינים מארץ ישראל במהלך מלחמת העצמאות, המכונה בפי הפלסטינים "הנכבה" (ערבית: "האסון").
- במקביל לכך, במהלך שנות ה-40 וה-50, ברחו וגורשו מאות אלפי הפליטים היהודים ממדינות ערב לארץ ישראל.
- בשנות ה-80 קלטה פקיסטן, תוך קבלת עזרה רבה מארצות הברית, מיליוני פליטים אפגנים (בעיקר פשטונים) שברחו מאפגניסטן עקב הפלישה הסובייטית אליה.
- מלחמת עיראק (2003) וגל מעשי הדמים ששטף בעקבותיה את עיראק במשך שנים אחדות, יצרו מיליוני פליטים, מהם שנמלטו למדינות הסמוכות – ירדן, סוריה ואף מצרים – ומהם שהפכו לפליטים בארצם. אלה הצטרפו לפליטים שנמלטו מעיראק במהלך מעשי איבה קודמים במדינה זו: מלחמת איראן-עיראק (שבין פליטיה גם כאלה שמצאו מקלט באיראן) ומלחמת המפרץ.
- פליטים ממדינות אפריקה בישראל – מרבית הפליטים מאפריקה, ובהם פליטי רצח העם בדארפור (הנמשך עד ימינו), הגיעו לישראל דרך הגבול המצרי. ממשלת ישראל החליטה על קבלת והכרה בכ-600 פליטים, ולאחר מכן ביקשה ממצרים לעצור את מעבר הפליטים משטחה לשטח ישראל. ואולם, מעבר הפליטים משטחהּ של מצרים לשטח ישראל לא נפסק; לצד זאת, במקרים רבים המצרים לא זו בלבד שלא הגנו על הפליטים, אלא אף פגעו בהם. נכון לשנת 2008 נמצאים בארץ כמה אלפי מהגרים מאפריקה, מתוכם כ-4,000 מסודאן (ומהם כ-1200 מחבל דארפור).[1] חלקם פליטים על-פי הגדרת האו"ם, אולם רק בודדים מהם מחזיקים באישור רשמי על מעמדם כפליטים. חלקם בעלי אישורים זמניים לעבודה ולשהייה בישראל; חלק מבין אלו שאינם בעלי אישורי שהייה, נמצאים במעצר, רובם בבית-המעצר בקציעות. בשנים האחרונות אירעו מספר מקרים של החזרת פליטים סודאנים שהסתננו לישראל בחזרה למצרים, מבלי שהיו ערובות לביטחונם שם. ארגוני זכויות אדם עתרו לבג"ץ כנגד נוהל זה, המכונה "החזרה חמה", וצה"ל טען כי החזרת המסתננים למצרים מבלי שעברו תשאול הינה תקלה, ובכוונתו להמשיך בהחזרת מסתננים לאחר תשאול ובכפוף לו.[2]
[עריכה] קישורים חיצוניים
- Convention and Protocol relating to the Status of Refugees, באתר נציבות האו"ם לפליטים (באנגלית)
- Convention relating to the Status of Refugees, באתר משרד הנציב העליון לזכויות אדם של האו"ם (באנגלית)
- הפורום לזכויות פליטים, עקרונות להגנה על מבקשי מקלט ופליטים
- אוֹרי טל, מסתננים ומבקש מקלט סודנים בישראל (מוגש לוועדת הפנים והגנת הסביבה), באתר מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 19 ביוני 2007
- יונתן ברמן ועודד פלר, בלוג "לסה פסה" - על הגירה ועל פליטים בישראל
- שרון נובק, הפליטים מאפריקה - מבט מקרוב, באתר וואלה, 21 ביולי 2007
- נורית וורגפט, שאינו יודע לשאול, באתר הארץ, 09/04/09
- אמנסטי אינטרנשיונל - סניף ישראל מידע על זכויותיהם של פליטים
- למען פליטי דרפור
- "אם תרצו אין זו הגדה" פסח תשס"ח- עשר המכות: תעוד בתמונות של פליטים מאפריקה בישראל, אקטיבסטילס
- הפורום לזכויות פליטים
- מוקד סיוע לעובדים זרים: עמותה המעניקה סיוע פרטני ומשפטי לפליטים בישראל
[עריכה] הערות שוליים
- ^ פליטים ומבקשי מקלט בישראל, תמונת מצב ספטמבר 2008. הפורום לזכויות פליטים.
- ^ המדינה מודה: תקלה חמורה בהחזרת 91 אפריקאים למצרים. הארץ, ספטמבר 2008
