טריפולי (לבנון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טריפולי
طرابلس
TripoliLebEast.jpg
מבט אל מזרח העיר
מדינה / טריטוריה לבנון
מחוז צפון הלבנון
נפה טריפולי
תאריך ייסוד המאה ה-7 לפנה"ס
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

500,000‏
קואורדינטות 34°26′N 35°51′E / 34.433°N 35.850°E / 34.433; 35.850קואורדינטות: 34°26′N 35°51′E / 34.433°N 35.850°E / 34.433; 35.850
http://tripoli-city.org
(למפת לבנון רגילה)
מצודת ריימונד דוכס טולוז
המסגד הגדול

טריפוליערבית طرابلس - טְרַאבְּלֹס, נקראת גם طرابلس الشرق "טראבלס המזרחית", או طرابلس الشام "טראבלס של אזור א-שאם", כדי להבדילה מטריפולי שבלוב) היא עיר נמל בצפון לבנון. היא העיר השנייה בגודלה במדינה, וחיים בה כחצי מיליון תושבים. רוב תושביה מוסלמים סונים (80%).

טריפולי בנויה על מעין "בליטה" בקו החוף. בעבר, היה אזור הנמל של טריפולי אי המוקף מים מכל עבריו. עם השנים, התמלא מצר הים שהפריד בין האי לבין החוף בסחף, שחיבר את האי ליבשה. כך התהוותה טריפולי בצורתה המוכרת כיום. העיר בנויה משני אזורים: הראשון הוא העיר עצמה, המרוחקת מעט, אל תוך היבשה, מקו החוף היבשתי הקדום, ובנויה לאורכו; והשני הוא הנמל "אל-מינה", הבנוי על השטח שהיה בעבר אי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טריפולי נוסדה, ככל הנראה, במאה ה-7 לפנה"ס כיישוב פיניקי כמיזוג של שלושה יישובים קטנים (מכאן נובע שמה של העיר: ביוונית משמעות השם 'טריפולי' היא "שלוש ערים"). העיר הייתה מיושבת בימי הפיניקים. מאז התקופה הפרסית שימשה כעיר נמל. כך גם בתקופה ההלניסטית, בבתקופה הרומית ובתקופה ביזנטית.

התקופה הערבית המוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 639 כבשו הצבאות הערבים לאחר מצור את העיר מידי הקיסרות הביזנטית. כתוצאה מכך עזבה האוכלוסייה היוונית של העיר לקפריסין ובעיר נותרו רק יהודים ופרסים. על כיבוש העיר פקד קצין צבא בשם סופיאן אשר בנה מבצר בגבעות 'אבו סמרה' אשר חולשות על העיר על מנת להשקיף ולתצפת על העיר. במשך ימי הח'ליפות האומיית העבאסית הייתה טריפולי יעד לפשיטות ימיות של ציי ביזנטיון. בין השנים 1070 ו-1109 הייתה העיר עצמאית למעשה ונשלטה על ידי משפחת אמירים בשם 'בנו עמר'. תחת תקופת שלטונם נבנתה בעיר ספרייה גדולה בשם 'דאר אל-עלם'.

תחת שלטון הערבים הייתה העיר נמל לסחורות שבאו אל דמשק וממנה והנמל השני בחשיבותו לציי הערבים לאחר אלכסנדריה. היסטוריונים מעריכים את אוכלוסיית העיר באותה העת כעשרים אלף נפש.

התקופה הצלבנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1099 הגיעו כוחות הצלבנים בהנהגת ריימונד רוזן טולוז לטריפולי והחלו בהטלת מצור על העיר. המצור ארך כעשר שנים והיה מורכב משני שלבים. בשנת 1103 נבנתה מצודה בקרבת העיר ובשנת 1104 הודק המצור והצלבנים הטילו על העיר מצור בן חמש שנים נוספות במטרה לכובשה. רק בשנת 1109 עלה הדבר בידיהם.

תחת שלטון הצלבנים הייתה טריפולי מקום מושב של בישוף ובירה של רוזנות פרנקית אשר חלשה על רצועת חוף מג'בייל שבצפון לבנון ועד לטקיה שבסוריה של ימינו.

באותן שנים הייתה פרנסת העיר מרוכזת סביב נמל העיר וסביב תעשיית אריגת משי. היסטוריונים מוסרים מספר שבעיר היו באותן שנים ארבעת אלפים נולים של אריגת משי. באזור הכפרי סביב טריפולי גידלו פרי הדר וקני סוכר. אוכלוסיית העיר תחת שלטון הצלבנים הייתה מגוונת מאוד וכללה תושבים מארצות מערב אירופה, סוחרים מערי הנמל של איטליה, יוונים, ארמנים, מארונים, נוצרים נסטוריאנים (אשורים), מוסלמים ויהודים.

התקופה הממלוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשם שכיבוש העיר על ידי הצלבנים היה ארוך ונעשה בשלבים שונים, כך גם כיבושה של העיר מחדש על ידי המוסלמים ארך שנים ארוכות ונעשה בשלבים. בשנת 1268 כבש הסולטאן הממלוכי בייברס את מצודת העיר והרס אותה, אך הצלבנים המשיכו לשלוט באזור הנמל, 'אל-מינה', עוד שנים ארוכות. רק בשנת 1289 נכבשה העיר מחדש על ידי צבאות המוסלמים בהנהגת הסולטאן הממלוכי אל מנצור קלאון. כיבוש זה היה מלווה בהרס רב של חלק ניכר מהעיר באזור הנמל ובניית עיר חדשה על ההר ממזרח לנמל. הסיבה להרס היה רצון של הממלוכים להרחיק את מקום העיר מקו המים על מנת למנוע כיבוש מחודש של העיר מכיוון הים על ידי הצלבנים שעדיין שלטו בקפריסין ורודוס. טריפולי תחת שלטון הממלוכים נבנתה סביב המצודה הצלבנית על שם ריימונד דוכס טולוז ולאורך גדות נחל כדיסה ('אבו עלי').

בניגוד לדעות מסורתיות במחקר, תקופת השלטון הממלוכי הייתה, לפחות בחלקה, תקופת שגשוג ופריחה של העיר. העיר הייתה עיר מחוז בסולטנות הממלוכית של סוריה. אוכלוסיית העיר עמדה על בין עשרים לארבעים אלף נפש (לשם השוואה בדמשק חיו אז כמאה אלף נפש). העיר המשיכה לשמש עיר נמל לייצוא תוצרת חקלאית לאירופה (בעיקר סוכר, הדרים ושמן זית) וכן לייצוא של מוצרי תעשייה זעירה, בעיקר בגדי כותנה ומשי. בעיר נבנו ביצורים, מסגד גדול ושופצו גדות הנהר החוצה את העיר. בשיקום העיר נעשה שימוש נרחב בתשתיות שבנו הצלבנים, כך למשל שוקמה אמת המים שהובילה מים לעיר והורחבה המצודה הצלבנית על שם ריימונד דוכס טולוז. בעיר אף הייתה מערכת מים שהובילה מים אל ישירות אל בתי התושבים דרך גגות הבתים.

העת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב ראשון להתאוששות העיר היה הקמת מרכז מינהלי בעיר בזמן הכיבוש המצרי של סוריה וארץ ישראל בשנת 1834, אך עיקר הפיתוח של העיר כמרכז מסחרי ותעשייתי היה במאה ה-20.

בשנת 1911 נסללה מסילת ברזל בין טריפולי לחומס ובכך היה חיזוק משמעותי לכלכלת העיר כעיר נמל ליצוא עודפי התבואה ממישור החוף הצפוני של סוריה. עם הקמת לבנון המודרנית על ידי הצרפתים ובעלי בריתם המארונים סופחו העיר טריפולי וסביבותיה אל מדינת לבנון הצעירה. בשנת 1938 נבנה בעיר בית זיקוק על מנת לזקק את הנפט שהוביל צינור הנפט מצפון עיראק אל טריפולי. בשנת 1942 חוברה העיר בקו רכבת לביירות וחיפה. בשנת 1948 הגיעו לעיר פליטים פלסטינים מארץ ישראל ועבורם הוקם מחנה פליטים מצפון לעיר בשם נהר אל-בידאווי.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן עדויות לקיומה של קהילה יהודית בטריפולי כבר במאה ה-7. הקהילה חוזרת ונזכרת בזמן שלטונו של הח'ליף הפאטימי אל-חאכם באמר אללה אשר גזר גזירות שמד על היהודים בארצות שלטונו. בין היתר הורה להפוך את בית הכנסת של קהילת טריפולי למסגד. לאחר כיבוש העיר על ידי הצלבנים המשיכה הקהילה היהודית בעיר להתקיים. בשנת 1175 לערך ביקר בעיר בנימין מטודילה ומספר על רעידת אדמה אשר פגעה ברבים מתושבי העיר.

הקהילה המשיכה להתקיים גם לאחר הכיבוש הממלוכי של העיר, עת עברה טריפולי ובתוכה הקהילה היהודית אל העיר החדשה שהוקמה בהר שממזרח לנמל. בתקופת שלטון הממלוכים, ביקר בעיר רבי אשתורי הפרחי, שתיארה כ'עיר גדולה'. באותה עת, היו בטריפולי יהודים רבניים, קראים ואף שומרונים.

רבי עובדיה מברטנורא סיפר על מאה משפחות שהתגוררו בעיר בשנת 1489, אך יש שפקפקו בדיוק שבנתון מספרי זה וחשבוהו למוגזם. לאחר גירוש ספרד, באו לעיר יהודים ממגורשי ספרד והקהילה גדלה.

בשנת 1522 ביקר בעיר רבי משה באסולה שגם הוא תיאר קהילה יהודית של מאה משפחות בעיר. לדבריו, הקהילה מורכבת משלוש קבוצות  : יהודים יוצאי האי סיציליה, מגורשי ספרד וצאצאיהם ומוסתערבים (יהודים אשר שפתם ערבית). עוד סיפר רבי משה באסולה, על מס גולגולת שנתי שהוטל על כל תושב יהודי בטריפולי, תופעה רווחת בארצות האסלאם.

בתחילת המאה ה-17 הצטמצמה הקהילה, עקב הגזירות שגזר מושל העיר דאז יוסף סיף אוגלו פאשא. קהילה יהודית המשיכה להתקיים בעיר גם במאות ה-18 וה-,19 אך ערב מלחמת העולם השנייה נותרו בעיר ארבע משפחות יהודיות בלבד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]