חיל הים

ערך זה עוסק בחיל הים של מדינת ישראל. אם התכוונתם לחיל ים בצבאות העולם, ראו חיל ים.

זרוע הים
סמל חיל הים
פרטים
כינוי	אנשי הדממה
מדינה	ישראל
שיוך	צה"ל
סוג היחידה	חיל ים
תאריכים וזמנים
הקמת היחידה	1948 כ"שירות הימי", מרץ 1949 כ"חיל הים"
מלחמות	כל מלחמות ישראל
נתוני היחידה
ציוד עיקרי	כלי שייט
פיקוד
מפקדים	מפקדי החיל

דגל חיל הים הישראלי

דרגות חיל הים מ-1970

חיל הים הישראלי הוא הזרוע הימית של צה"ל. בראש זרוע הים, שזהו שמו הרשמי של החיל, עומד קצין בדרגת אלוף. מפקד חיל הים כיום (החל מ-6 באוקטובר 2011) הוא האלוף רם רוטברג.

היחידות המבצעיות בחיל הים הישראלי הן: שייטת ספינות הטילים (שייטת 3), פלגות הדבורים, שייטת הצוללות (שייטת 7), הקומנדו הימי (שייטת 13), היחידה למשימות תת-מימיות (ילת"ם) והיחידה לביטחון נמלים. בעבר היו לחיל הים גם שייטת נחתות "שייטת 11" ו"השייטת הגדולה" הפריגטות והמשחתות- שייטת 1.

נכון לשנת 2004, בחיל הים משרתים 6,500 חיילים שמתוכם 880 קצינים. יחידות הקומנדו של חיל הים כוללות כ-300 חיילים.

מספר כלי שייט ללחימה בצי הישראלי הינו כשליש מהצי המצרי. במונחים גלובליים הצי הישראלי קטן מאוד, הן מבחינת גודלו הכללי והן מבחינת הדחק ספינותיו — הספינות הכי גדולות בו הן בגודל קורבטה (ספינת טילים מדגם סער 5). רק כשלושה אחוזים מתקציב הביטחון של מדינת ישראל מוקצים לחיל הים.

עם מבצעי חיל הים נמנים: הטבעת "האמיר פארוק", שביית האיברהים אל אוול,פעולת פורט סעיד, קרב רומני (חיל הים),הפשיטה על האי גרין, מבצע אסקורט, מבצע אביב נעורים, קרב לטקיה והשמדת ספינות טילים מצריות באזור פורט סעיד במלחמת יום הכיפורים, תקיפת נמל ע'רדקה, הנחיתה בחוף האוולי במבצע שלום הגליל (1982), לכידת ספינות הנשק קארין A , "סנטוריני", לכידת הפרנקופ, מבצע רוחות שמיים ועוד רבים אחרים, שחלקם הגדול נותר חסוי עד היום. כמו כן עוסק חיל הים במשימות של ביטחון שוטף לאורך חופי ישראל, והיה שותף פעיל בכל מלחמות ישראל.

חיל הים ספג אבדות במספר מקרים שהתפרסמו - טביעת המשחתת אח"י אילת בשנת 1967, טביעת הצוללת אח"י דקר בשנת 1968, אסון השייטת ב-1997 והפגיעה בסטי"ל אח"י חנית מטיל של חזבאללה במהלך מלחמת לבנון השנייה. במלחמת ששת הימים פגעו טרפדות ומטוסים בשוגג באנית ביון אמריקאית ליברטי ששהתה בקרבת חוף סיני ונחשדה כאניה מצרית. בתקרית נגרמו אבידות רבות לאנשי צי ארצות הברית.

חיל הים מפעיל מערך מכ"ם חופי הכולל מספר תחנות ושולט על המים החופיים של ישראל.

משימות חיל הים

מפקד חיל הים לשעבר עמי אילון הגדיר את משימת החיל בסיסמה: "חוף בטוח וים פתוח". בשל מצבה הגיאופוליטי, מייחסת ישראל חשיבות רבה לחופש השיט ממנה ואליה. כ-97% מהמסחר הבינלאומי מישראל ואליה הוא מהים. בנוסף, אזורי החוף בישראל מיושבים בצפיפות וחשופים לפגיעה מהים. לאור זאת מוגדרים תפקידיו של חיל הים כהגנה על חופי המדינה והבטחת חופש השיט לחופי ישראל.

היסטוריה

אח"י דולפין, אחת משלוש צוללות הדולפין של חיל הים, עוגנת בנמל חיפה

ספינת סיור של חיל הים מדגם דבור

האנדרטה לחללי חיל הים באשדוד

תקופת היישוב

הקמת תשתית ימית ב"יישוב" החלה בשנות העשרים והשלושים. באייבסקי, רב חובל רוסי בעל עבר קרבי מימי מלחמת העולם הראשונה ומימי מלחמת האזרחים הרוסית, שהתגייר, ייסד באמצע שנות השלושים, יחד עם המהנדס עמנואל טובים, את "זבולון", אגודה לחינוך ימי. היו בנוסף אנשי עסקים שעסקו בספנות מסחרית ובדיג. ב-1937 הוקם על ידי מוסדות היישוב "החבל הימי לישראל" (חי"ל) שעסק בעידוד הנושא הימי דרך הרצאות, פעולות נוער במסגרת "צופי הים" ותנועות נוער אחרות, בית-ספר ימי בחיפה שהוקם ב-1938, פעילות ספורטיבית וכיוצא בזה. כמו כן קיימה הסוכנות מחלקה ימית שבראשה עמד מ-1935 בן-גוריון. ב-1946 הוקמה על ידי הסוכנות וההסתדרות חברת "צים" שראתה עצמה כחברה לאומית. כן התקיימה פעילות ימית בקיבוצים. בשנת 1939 החלה ההגנה להכשיר מלווים לספינות מעפילים, ובינואר 1941 הוכשרו עוד שלושים חברי ההגנה בשיתוף פעולה עם הבריטים. רובם של אלה אבדו בפעולה בלבנון במאי אותה שנה ("כ"ג יורדי הסירה"). בדצמבר 1943 הקים הפלמ"ח יחידה ימית, "המחלקה הימית", שנקראה מ-1945 הפלוגה הימית (פלי"ם), לשם הבאת אוניות מעפילים ומנתה כ-300 איש. בנובמבר 1945 הוקמה חוליית חבלה ימית לצורך חבלה בכלי שיט בריטיים שהופעלו לסיכול מפעל ההעפלה. גם הזרם הרוויזיוניסטי ביישוב עסק בהכשרה ימית. בית"ר הקימה בית ספר לקציני-ים בצ'יוויטווקיה (Civitavecchia) באיטליה, שפעל ב-1936-1937. בסך הכל יצרו כל פעילויות היישוב מאגר מצומצם למדי של כוח אדם ושל ספינות.

מלחמת העצמאות

ערך מורחב – מבצעי חיל הים במלחמת העצמאות

מחשבות על בנית כוח ימי עלו מסוף 1947 והצעות מסודרות (כולל מטרות, רכש ומבנה) החלו לעלות בראשית 1948. בתוכנית מ-7 בינואר 1948 של קומאנדר מילר, לשעבר קצין בצי הבריטי שניהל את בית הספר הימי שליד הטכניון, הצי יתבסס על מספר סירות טורפדו ומעט משחתות ומטרתו העיקרית שמירת נתיבי ים פתוחים. ב-11 בינואר 1948 הוכנה על סמך תוכנית מילר תוכנית מרחיבה יותר בדרישות הרכש, על ידי בר כוכבא מאירוביץ, יושב ראש מחלקת הים של הסוכנות. בפברואר הכין זאב הים, איש ארגון מצי-הסוחר, תוכנית שנתקבלה על דעת בן-גוריון, וזה הורה על ביצוע התוכנית וזאב הים נשלח לאיטליה לבדוק אפשרויות רכש בהתאם. ידין כתב:

	"התפקידים העומדים על הפרק, בעתיד הקרוב, מחייבים הגדלה מספרית והרחבה ארגונית של כוח המחץ הימי. התפקידים העיקריים הם: 1. הבטחת חופים. 2. הבטחת הנמלים. 3. פעולות נגד בלוקדה אפשרית של ארצות ערב. 4. נחיתה מהים, נגד מטרות בעומק האויב, בתוך הארץ ומחוצה לה. 5. הבטחת תחבורתנו הימית, בעיקר העלייה"
– מסמך בדבר "תפקידי כוח המחץ הימי – בשלב הנוכחי", פורסם ב-4 בפברואר 1948

התוכנית שהוצעה בהמשך התבססה על הרחבת הפלי"ם. תוך כדי הכנת התוכניות נעזר בן-גוריון באש לינקולן (Ashe Lincoln), קצין יהודי-בריטי במלחמת העולם השנייה, שהציע לרכוש משחתת, קורבטות, ספינות תותחים, סירות משמר וסירות טורפדו. בהמשך ניתנו הנחיות ליצירת קשר עם יועצים ימיים בארצות הברית, בעיקר עם פול שולמן (Paul N. Shulman), בעניין הכלים הדרושים.

ב־17 במרץ 1948 הוקם השירות הימי, בראשותו של גרשון זק, בכפוף לשר הביטחון, שהיה מינוי פוליטי, וללא רקע ימי, וזה היווה שלב ביניים להקמת חיל הים הישראלי, הפועל במסגרת צה"ל. במאי עלה לארץ פול שולמן , ובהמשך, באוקטובר, הפך למעשה למפקד חיל הים, בתפקיד ראש המטה, ובכפוף לרמטכ"ל. לרשות החיל לא עמדו כל כלי שיט צבאיים ייעודיים, ולכן נאלצו להשתמש באוניות מעפילים שהוסבו לספינות מלחמתיות. כמה אוניות כאלו, חלקן בעלות עבר כספינות צבאיות, נמצאו בנמל חיפה לאחר שהבריטים, שהחרימו אותן, הותירו אותן במקום לאחר עזיבתם (צי הצללים). החימוש כלל כמה תותחים ומקלעים.

בהמשך המלחמה ירש חיל הים כמה ספינות משמר שהותירו הבריטים בנמל חיפה], לאחר עזיבתם בסוף יוני. כן הצליחו אנשי הרכש להבריח ספינה אחת מארצות הברית ("נגה").

צי המלחמה הישראלי במלחמת העצמאות כלל את האוניות האלה:

• אוניות קרב - ק-18 אח"י וג'ווד, ק-20 "הגנה", ק-24 "מעוז", ק-26 "נגה"
• נחתות - פ-25, פ-33, פ-39, פ-51, פ-53
• אוניות שירות - א-16 "אילת", ש-45 "התג האפור", ש-29 "דרום אפריקה"
• ספינות משמר - "הפורצים", "פלמ"ח", "דרור", "סער", "גליה", "תרצה"

פעילותו הקרבית המשמעותית הראשונה של השרות הימי הייתה הנחתת כוחות בגליל המערבי, באמצע מאי, במסגרת מבצע בן עמי. לחיל הים היה מספר התנגשויות עם ספינות מצריות, בהן לא נחלו אוניות חיל הים (כמו גם האוניות המצריות) הצלחה. הצלחה מרשימה, לעומת זאת, נחל חיל הים במבצעי קומנדו ימי, שהחשוב שבהם היה הטבעת "האמיר פארוק", יחד עם שולת מוקשים מצרית, באוקטובר 1948.

חיל הים הקים גם יחידת נחיתה שניסתה לסייע בחזית הדרום ב"קרבות עשרת הימים" (אמצע יולי 1948). היא ספגה אבדות כבדות בקרב בית עפה כנגד המצרים. למעשה היו אלה רוב אבדותיו של חיל הים במלחמה.

אחרי מלחמת העצמאות ומבצע סיני

אח"י משגב מתקבלת בטקס חגיגי בנמל חיפה, 1955

במרץ 1949, לקראת סיומה המעשי של המלחמה, ועדה בראשות שאול אביגור בחנה את מעמד החיל וזיקתו למטכ"ל וכן את הרכב מטה חיל הים. על פי ממצאי הוועדה הוחלט כי מעמד חיל הים יהיה שווה ערך לזרועות האוויר והיבשה, במסגרת פיקוד מאוחדת לשלושת הזרועות בדרג של הפיקוד העליון. בראש חיל הים יעמוד מפקד, דוגמת חיל האויר. שולמן הודח מתפקידו, ובעקבותיו התפטר גם ז"ק, על פי בקשתו של בן-גוריון. מוניה מרדור הוא שמילא באופן זמני את תפקידו של שולמן, ושמעון פרס את תפקידו של ז"ק במשרד הביטחון (החל מאפריל 1949). במאי מונה שלמה שמיר למפקד החיל. היה זה המינוי הראשון לתואר "מפקד חיל הים", ולמעשה כאן מסתים שלב הפיקוד הכפול ואי הבהירות הפיקודית במטה חיל הים

בשנת 1956 החליט חיל הים הישראלי שסבל מתקציבים נמוכים ולכן היה בנחיתות ניכרת מול חילות הים הערביים, להקים יחידת ספינות מכמורת הקרויה "סד"ג" (ספינות דיג). בראש היחידה, שמנתה בראשיתה שמונה סירות דיג, עמד רס"ן יהודה רותם, דייג וחבר קיבוץ שדות ים (מאוחר יותר מנכ"ל צים). היחידה הייתה מבוססת על צי ספינות הדיג ששגשג באותה עת. לכל ספינה היה צוות קבוע שנקרא לעתים לאימונים. קברניטי הספינות עברו קורסים צבאיים כדוגמת פיקוד, בקרת אש, בקרת נזקים וכו'. על הספינות הותקנו כנים לתותחי אורליקון והן צוידו במכשירי קשר. תפקידי היחידה היו מגוונים, כמו פינוי מוקשים ימיים ועוד. כל המתקנים הצבאיים הוסוו וקיומה של היחידה נשמר בסוד, בין השאר כדי שדיג מסחרי ישראלי יוכל להתקיים כרגיל בלי שכל ספינת דיג תחשד בפעילות צבאית.

הסד"גים הוחזקו ותופעלו על ידי בעליהן הדייגים, ועסקו בזמן שגרה בדיג ככל ספינת מכמורת אחרת. מבחנם הראשון של הסד"גים היה במבצע קדש. הספינות פטרלו כמשמר חופים ועסקו בהובלת חיילים ונשק. בשלהי המלחמה הייתה היחידה שותפה להעלאת יהודי פורט סעיד, מבצע שלובה אליאב היה אחד ממארגניו ושנשמר שנים בסוד. לצורך כך נצבעו מחדש הספינות של הקיבוצים סער ונווה ים ושמן הוסב לשמות איטלקיים. הספינות הפליגו לנמל פורט סעיד שהיה בשליטה צרפתית־בריטית, שם העלו על האוניות הקטנות כ-180 איש שהצטופפו על הסיפון ובחדר האוכל. הספינות הגיעו לחיפה בשלום לאחר 20 שעות הפלגה בים סוער.

אחרי מבצע סיני ושנות השישים

שיא פעילות היחידה היה במלחמת ששת הימים שעה שהספינות עסקו בתפקידי נ"מ, שמירה על נמלי חיפה ואשדוד מפני צוללות, הובלת יחידות ושמירת חופים. הצורך בצי ספינות הדיג פחת אחרי המלחמה, כשחיל הים הישראלי עבר הצטיידות משמעותית ונרכשו ספינות הטילים וה"דבורים", אך חיל הים לא ויתר לגמרי על ה"סד"גים".

בשנות ה־60 היו בצי הישראלי כמה משחתות ופריגטות, ספינות טורפדו ונחתות טנקים. כן כלל חיל הים מספר צוללות מתוצרת בריטית מימי מלחמת העולם השנייה.

במלחמת ששת הימים פשט חיל הים על נמלי פורט סעיד ואלכסנדריה, תוך הטבעת מספר כלים מצריים. בפשיטות אלה נפלו בשבי ששה חיילי שייטת 13. כן הדף חיל הים מספר ספינות מצריות שהתקרבו לחופי הארץ. הישג חשוב של חיל הים היה תפיסת שארם א-שייח, ללא התנגדות, ופתיחת מיצרי טירן לשייט ישראלי (סגירתם הייתה העילה לפרוץ המלחמה). חיל הים היה מעורב בתקרית ליברטי, בה תקף בטעות, ב - 8.6.1967, אוניית מודיעין אמריקנית והסב לה אבדות כבדות. באמצע שנות החמישים הוחל בפיתוח טיל ים-ים. כניסת טילי ים-ים מתוצרת סובייטית לזירה הביאה בראשית שנות ה-60 לזירוז פיתוח מקורי (בצד רכש) של ספינות טילים קטנות ומהירות. ספינות אלו נכנסו לשרות לאחר מלחמת ששת הימים והחליפו את המשחתות והטרפדות, לא לפני טיבוע אח"י אילת באוקטובר 1967 על ידי ספינות טילים מצריות מול נמל פורט-סעיד. כעשרה שבועות אחרי טביעת ה"אילת" אירע לחיל הים אסון נוסף, עת טבעה הצוללת "דקר", שנקנתה בבריטניה, בדרכה לישראל.

שיפור מוכנותו של החיל לקרב ניכר היטב במלחמת ההתשה שלאחר מלחמת ששת הימים, עת החיל נטל חלק בפעולות רבות ומוצלחות, בצורות קרב שונות, כמו לוחמה ימית קלאסית, חבלה בספינות בנמליהן ("אנשי צפרדע"), פשיטות והנחתת כוחות רגליים ומשוריינים. גם המצרים לא טמנו ידיהם בצלחת ופעמיים חיילי קומנדו ימי מצריים הצליחו לחדור לנמל אילת (מנמל עקבה הסמוך), ולגרום לנזקים. המצרים הוכיחו את יכולתם לפגוע גם בכלי שייט קטנים כאשר בחודש מאי 70 תקפו בטילי סטיקס והטביעו את ספינת הדייג "אורית" מול חוף סיני. דייג אחד נהרג והשני הגיע לחוף בשחיה.

מלחמת יום הכיפורים ואחריה

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים

במלחמת יום הכיפורים, חיל הים היה מבין החילות הבודדים בצה"ל שהתכוננו היטב למלחמה ולא נתפסו לא מוכנים. תחת פיקודו של אל"מ (דאז) מיכאל (יומי) ברקאי, התקיפה שייטת 3 את ציי סוריה ומצרים במים הטריטוריאליים של מדינות האויב (בניגוד למדיניות הלחימה ההגנתית שנקבעה לחיל באותן שנים, אשר הייתה מגננתית) וטיבעה את מרבית ספינותיהם. לאחר שתי יממות, עם התקדמות המערכה, פתחו ספינות שייטת 3 בהפצצת מתקני דלק ונמלים בסוריה, ומצרים. לאחר השגת ההכרעה בקרבת חופי האויב הופעלו ספינות הסער 4 בזירת כרתים ומלטה והניאו את המצרים מלקיים שם את המצור הימי. למעשה, קרבות הים במלחמת יום הכיפורים, בהם קרב לטקיה המפורסם - קרב הסטי"לים הראשון בהיסטוריה, היוו בכורה מוצלחת והוכחה ליעילותו של קונספט "ספינות הסער" (ספינת טילים).

אחרי מלחמת יום הכיפורים נשלחו ספינות סער 4 וסער 2 (נצ"ל) מסביב לאפריקה והוצבו בים האדום. חיל הים עסק בעיקר בפעילות בט"ש (ביטחון שוטף) והגנה על החופים. ספינות הסיור של חיל הים בשיתוף מערך הגילוי החופי, סיכלו פיגועים מן הים והטביעו עשרות סירות מחבלים לאורך השנים.

בין המלחמות עסק חיל הים במבצעי ביטחון שוטף רבים, בהגנה ובתקיפה כאחד, ולוחמי שייטת 13 פשטו מהים על בסיסי מחבלים רבים.

מבצע שלום הגליל

בשנת 1982, במהלך מבצע שלום הגליל, ביצע חיל הים בהצלחה מלאה את מבצע הנחיתה המורכב בתולדותיו, במהלכו הנחיתו שלוש נחתות ("בת-שבע", ושתי נחתות ששים מטרים) מאות כלי רכב משוריינים ואלפי חיילים בחוף נהר האוולי שמצפון לעיר צידון בלבנון. ספינות הטילים בודדו את הזירה וירו בתותחים על יעדים בחוף לפי הכוונת כוחות הקרקע ‏. בסיום המלחמה, חרף ההצלחה, לא הוקצו משאבים לבניית נחתות חדשות, כאשר הנחתות המתיישנות הוצאו מהשירות משיקולי עדיפות תקציבית.

לוחמה בטרור בשנות ה-2000

במהלך האינתיפאדה השנייה לכד חיל הים שלוש ספינות שהבריחו כלי נשק ותחמושת לפלסטינים, כאשר הגדולה שבהן הייתה קארין A, שלתפיסתה היו השלכות מדיניות שפגעו במעמדו הבינלאומי של יאסר ערפאת.

ביולי 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, נפגעה ספינת הטילים "חנית" (מדגם סער 5) מטיל חוף-ים. הימצאות הטילים מתוצרת איראן בידי ארגון החזבאללה לא הייתה ידועה למודיעין, וצוות הסטי"ל לא נערך בהתאם לאיום. פעולות הצוות לבקרת נזקים צמצמו את הנזק לספינה והיא הגיעה בכוחות עצמה לנמל, אולם ארבעה חיילים שנמצאו באזור פגיעת הטיל בספינה נהרגו ומסוק AS-565 פנתר ניזוק. במהלך המלחמה הטילו ספינות הטילים סגר על חופי לבנון ופגעו במטרות חזבאללה בחוף.

ב-2009 לכד חיל הים ספינה איראנית שנשאה כלי נשק ותחמושת לחזבאללה.

מאז עליית חמאס לשלטון, הוטל על חיל הים לאכוף סגר ימי על רצועת עזה, ובפרט למנוע מספינות הנושאות אמצעי לחימה המיועדים לחמאס להגיע לחוף הרצועה. פעילי שמאל רדיקלי בינלאומיים ארגנו מספר משטים שמטרתם לפרוץ את הסגר. הידוע שבהם היה המשט לעזה ב-2010 שהתפרסם בגלל העימות האלים בין לוחמי שייטת 13 לפעילי אסלאם קיצוניים על ה"מרמרה" שהסתיים בהרוגים לפעילים. ב-2011 עצר חיל הים משט נוסף שניסה להגיע לעזה וכן את "ויקטוריה", ספינה שהבריחה אמצעי לחימה מתקדמים לחמאס.

מדי החיל

צוערי קורס חובלים במדי יצוג במהלך מסדר כבוד

• חוגרים וקציני חוף עד דרגת סגן: מכנסיים וחולצה בצבע חקי בהיר.
• נגדים מדרגת רס"ל, קצין שסיים קורס חובלים וקציני חוף מדרגת סרן: מכנסיים בצבע כחול כהה וחולצה לבנה.
• דרגות החוגרים הקצינים והנגדים בצבע זהב על רקע כחול.
• ביום חיל הים, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ובטקסים, כל חיילי החיל וקציניו לובשים את מדי היצוג של החיל שצבעם לבן. לקצינים כובע מצחייה לבן עם סרט זהב, לנגדים מדרגת רס"ל כובע מצחייה לבן עם סרט שחור. קצינים ונגדים מדרגת רס"ל ומעלה לובשים חגורה לבנה בעת לבישת מדי ייצוג לבנים.

כומתת החיל היא בצבע כחול כהה עם סמל חיל הים מוזהב. הסמל העכשיוי מורכב מעוגן, חרב עם עלה של זית, מעוטר באצות ים וכיתוב "חיל הים".

הכומתה והכובע - היסטוריה וסיבות

צבע הכומתה כחול כהה. כומתה זו נמצאת בשימוש כהמשך של המסורת מחיל הים המלכותי של בריטניה, כאשר הצבע הכחול מסמל את הזיקה לים. בשנות ה-50 נהוג היה בקרב קציני צה"ל לחבוש כובע קצינים, בעוד בחיל הים היו כובעי מלחים בצבע לבן. כעבור מספר שנים החליפו את דגם ה"פופאי" כובעים לבנים, הדומים בצורתם לכובעי הקצינים, ולבסוף הוחלט כי קציני החיל ינועו בכומתות כחולות בעוד הכובע הלבן ייחבש באירועים רשמיים בלבד.

בסיסים

בסיס חיפה

בבסיס חיפה (ב"ח) מרוכזות: שייטת הצוללות, שייטת הסטי"לים ואחת מפלגות הדבורים. עיקר תפקידו של הבסיס לאבטח את נתיבי השיט של מדינת ישראל, לשמור ולשפר את כושר הפעולה המבצעי של החיל, ולבצע משימות בט"ש (ביטחון שוטף). מפקד זירת חיפה (תת אלוף) מכונה 'מפקד ב"ח'. בבסיס ממוקמות שייטת ספינות הטילים שייטת 3, שייטת הצוללות-שייטת 7 ופלגה 914. כמו כן ממוקמות בבסיס פלגות-חוף: הפלגה הטכנית, פלגת כוח אדם, פלגת לוגיסטיקה ועוד.

בסיס אשדוד

בסיס אשדוד ממונה על חלקה הדרומי של זירת ים תיכון ועוסק בעיקר בבט"ש. מפקד בסיס אשדוד הוא מפקד זירת אשדוד של חיל הים. התפקיד מכונה "מב"ס אשדוד". בבסיס פועלת פלגה 916 המפעילה ספינות סיור מדגם "דבור", "דבורה" סימן 3 ו"שלדג".

בסיס עתלית

בסיס עתלית הוא בסיסה של שייטת 13 (הקומנדו הימי). בשטח הבסיס נמצאים שרידי המבצר הצלבני הידוע בשם מבצר עתלית.

בסיס אילת

בסיס חיל הים באילת קיים משנת 1951. הבסיס משמש כמפקדת זירת ים סוף החל משנת 1980 עם גמר פינוי כוחות חיל הים משארם במסגרת הסכמי השלום עם מצרים. מפקד הבסיס מכונה בחיל הים "המז"ר (מפקד זירה)". זירת ים-סוף (זי"ס) הינה אחת משלוש זירות הפעולה של חיל הים. משימתה העיקרית של זרוע הים באילת הינה לשמור על השקט הביטחוני של אילת. עיקר הפעילות בעיר אילת מתבסס על נופש ותיירות אשר כוללים, בין השאר, כמאתיים כלי שיט הנעים בשטח ים קטן יחסית. מכאן ניתן להבין את חשיבות הים לאזור, את כמות המשתמשים הרבה בים ואת החיוניות שבנוכחות מחד, לצד פעילות מוצנעת יחסית מאידך, על מנת להמשיך ולשמור על צביונה התיירותי של העיר. תחום המים הריבוניים של מדינת ישראל במפרץ אילת תחום מצפון וממערב בחוף ישראל, במזרח, באמצע המפרץ מסתמן כפתרון סוגיית הגבול הימי שבין ישראל לבין ירדן. בעבר אזור זה היה אזור מפגש בין ארבע מדינות עימות: ישראל, מצרים, ירדן וסעודיה. כיום רק סעודיה נותרה כמדינת אויב. בבסיס פועלת פלגת הדבורים -פלגה 915, המפעילה ספינות סיור מדגם "דבור", "דבורה" ו"נחשול".

בסיס ההדרכה

בסיס ההדרכה המרכזי של החיל, בה"ד 600, ממוקם בעיר חיפה. בסיס ההדרכה מאכלס את ביה"ס לחובלים, ביה"ס לפיקוד ימי, ביה"ס למקצועות הצוללות, ביה"ס למקצועות הסט"ילים (ספינות טילים), בט"ש ימי (בט"ש, טירונות ושליטה) ומסגרת טכני-חוף. למעט קורס הקומנדו הימי (שייטת 13, בבסיס עתלית), הכשרתם של כל בעלי המקצוע בחיל מתבצעת בבסיס זה - הן הכשרות בתחום הימאות והן הכשרות בתחומים אחרים - כגון מחשוב, מודיעין ושליטה. בנוסף, בשנת 2008 הוקם בית הספר הטכני של חיל הים, צור ים, הממוקם גם הוא בבה"ד חיל הים ומחנך תלמידים בכיתות ט'-י"ב במקצועות טכניים.

מספנת חיל הים

המספנה ממוקמת בצמוד לבסיס חיפה ואחראית על ביצוע התקנות, תיקונים ושיפורים בכלי השיט, באמל"ח (אמצעי לחימה), במערך הגילוי החופי ובמתקני החוף. למספנת חיל הים שלוחות בבסיסים מבצעיים אחרים של חיל הים ברחבי הארץ.

בסיס ציוד ותובלה

בסיס ציוד ותספוקת (בצ"ת) שוכן בטירת הכרמל. בבסיס זה מאוחסן הציוד הנחוץ לפעילות חיל הים ושוכנים בו גופי ההצטיידות והאספקה ליחידות השונות.

בסיס ממת"ם

ממת"ם - מערכות מידע תהליכים ומחשוב - יחידה קטנה של אנשי מחשוב, תוכנה ותקשורת, ומרכזת את נושא מערכות המידע (הן טכנו-לוגיסטיות והן מבצעיות) וכן תשתיות התקשורת והמחשוב של החיל כולו. מקום מושבה העיקרי הוא מחנה מקלף אשר ברמת גן.

מפקדת חיל הים

מפקדת חיל הים (מפח"י) ממוקמת במחנה רבין בתל אביב בסמוך למטה הכללי ומפקדות הזרועות השונות של צה"ל. במפח"י מצויים חדרי השליטה, מרכזי הקשר, יחידת תכנון מבצעים, מודיעין, כח אדם, מרכזי מו"פ ולוגיסטיקה, כמו גם יחידת שליטה ימית (יש"י) האחראית על שליטה ביחידות המבצעיות.

מבנה חיל הים הישראלי

תג היחידה של מטה חיל הים

אח"י תרשיש, אחת מספינות הטילים של חיל הים, מדגם סער 4.5 נירית

מפקדת חיל הים

מפקדת חיל הים (מפח"י) שוכנת במחנה רבין (הקריה) בתל אביב. מבנה מפקדת חיל הים הנוכחי מתבסס על מבנה מטה חיל האוויר שהונהג בשנות השבעים. המפקדה מורכבת מארבעה מספנים (מספן הוא יחידה ראשית במטה החיל, המקביל ל"חטיבה" באגפי המטה הכללי ול"להק" במפקדת חיל האוויר). ראש המספן כפוף ישירות למפקד חיל הים. המבנה ההיררכי של המספנים, כנהוג ביחידות מטה בצה"ל, מורכב ממחלקות, ענפים ומדורים. המספנים הם:

• מספן המטה
• מספן הים
• מספן המודיעין
• מספן הציוד
• מספן כוח האדם

שייטות

• שייטת ספינות הטילים - שייטת 3.
• שייטת הצוללות - שייטת 7.
• פלגות הדבורים - פלגה 914, פלגה 915 ו - פלגה 916.

כוחות מיוחדים

• שייטת 13 - הקומנדו הימי
• יחידה למשימות תת-מימיות (ילת"ם)

יחידות נוספות

• יחידת האיתור התת-מימית
• יחידה לביטחון נמלים (יחידת "סנפיר")
• יחידת שליטה ימית
• מספנת חיל הים

מפקדי החיל

מפקד חיל הים הישראלי (בראשי תיבות: מח"י), שתארו הצה"לי הפורמלי כיום הוא מפקד זרוע הים, בהתאם לשמו החדש של החיל, הוא קצין בדרגת אלוף.

מקימו של הצי הצבאי הישראלי, בשמו דאז "השירות הימי", וראשו הראשון היה גרשון זק אולם המינוי הראשון של מפקד חיל הים היה מינויו של פול שולמן אשר נשא דרגת סגן אלוף כאשר השירות הימי הפך לחיל. תקופה מסוימת שניהם חלקו בסמכויותיהם כאשר זק משמש יותר בתפקידי המטה ושולמן בתפקיד הביצועי.

מפקד חיל הים	תקופת כהונה
גרשון זק (ראש השירות הימי)	מרץ 1948 - מאי 1948
פול שולמן (ראש מטה חיל הים)	מאי 1948 - 16 במאי 1949
שלמה שמיר	16 במאי 1949 - 14 בדצמבר 1950
מרדכי (מוקה) לימון	14 בדצמבר 1950 - 1 ביולי 1954
שמואל טנקוס (טנא)	1 ביולי 1954 - 1 בינואר 1960
יוחאי בן-נון	1 במרץ 1960 - 1 בינואר 1966
שלמה אראל	1 בינואר 1966 - 1 בספטמבר 1968
אברהם בוצר	1 בספטמבר 1968 - 1 בספטמבר 1972
בנימין תלם	1 בספטמבר 1972 - 23 בספטמבר 1976
מיכאל (יומי) ברקאי	23 בספטמבר 1976 - 12 בינואר 1979
זאב אלמוג	12 בינואר 1979 - 31 בינואר 1985
אברהם בן-שושן	31 בינואר 1985 - 1 בפברואר 1989
מיכה רם	1 בפברואר 1989 - 7 ביולי 1992
עמי אילון	7 ביולי 1992 - 1 בינואר 1996
אלכס טל	1 בינואר 1996 - 2 בינואר 2000
ידידיה יערי	2 בינואר 2000 - 23 בספטמבר 2004
דוד בן בעש"ט	23 בספטמבר 2004 - 8 באוקטובר 2007
אלי מרום	8 באוקטובר 2007- 6 באוקטובר 2011
רם רוטברג	החל מ-6 באוקטובר 2011

כלי שיט וכלי טיס

ערך מורחב – כלי שיט של חיל הים הישראלי

כלי שיט על מימיים

סער 5

שלדג

• סטי"לים
  • סער 2 (יצאו משירות)
  • סער 3 (יצאו משירות)
  • סער 4
  • סער 4.5
  • סער 5

• כלי בט"ש
  • צרעה
  • יתוש (יצאו משירות)
  • דבור
  • דבורה
  • נחשול
  • סופר-דבורה III
  • שלדג
  • מורנה
  • פרוטקטור, כלי שיט בלתי מאויש מתוצרת רפאל הנושא מקלע ומשמש לבט"ש בדרום וליד חופי הרצועה

• נט"קים (נחתות טנקים)
  • נט"ק 36 מטר (יצאו משירות)
  • נט"ק 60 מטר (יצאו משירות)
  • נט"ק 100 מטר (אח"י בת-שבע, יצאה משירות)

כלי שיט תת-מימיים

• צוללות גל (יצאו משירות)
• צוללות דולפין (שלוש במספר)

כלי טיס

חיל האוויר הישראלי מפעיל עבור חיל הים את כלי הטיס הבאים:

• AS-565 פנתר ("עטלף") - מסוק סיור היכול לפעול גם מספינות סער 5
• מטוס שחף - מטוס סיור

בעבר הפעיל חיל האוויר גם מסוקי HH-65A ("דולפין")

דגלים ימיים בשימוש חיל הים

• 

  הדגל הלאומי
  (משמש כדגלון החרטום של אוניות החיל)

• 

  דגל חיל הים
  (משמש כדגל הלאומי ומונף מעל הירכתיים)

• 

  נס הנשיא

• 

  דגל ראש הממשלה

• 

  דגל שר הביטחון

• 

  דגל הרמטכ"ל

• 

  דגל מח"י

• 

  נס הקצין הבכיר

• 

  נס השרות הפעיל

ראו גם

• הצי הישראלי
• מתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי

לקריאה נוספת

• מיכאל (מייק) אלדר, שייטת 13 - סיפורו של הקומנדו הימי, תל אביב: ספריית מעריב.
• מיכאל (מייק) אלדר, שייטת 11 - הקרב על הצל"ש, תל אביב: ספריית מעריב.
• מיכאל (מייק) אלדר, דקר וסיפורה של שייטת הצוללות, הוצאת אריה ניר.
• מיכאל (מייק) אלדר, האויב והים, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון.
• שלמה אראל, לפניך הים, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון.
• יורם בר-ים, כלי שיט ישראליים בממד הרביעי, הוצאת עמותת דולפין.
• דיוויד ג'ורדן, דממה במצולות, (תורגם לעברית), הוצאת "מטר".
• אליעזר טל, מבצעי חיל הים במלחמת הקוממיות, תל אביב: הוצאת מערכות.
• שמשון עדן, אנשי הברזל על ספינות העץ, הוצאת עמותת ידידי חיל הים.
• ענת קדרון, חיל הים הישראלי - שנת ההקמה: הקמת וגיבוש חיל הים במהלך מלחמת העצמאות. עבודת גמר, אוניברסיטת חיפה, 2000.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיל הים הישראלי

• האתר הרשמי של חיל הים הישראלי
• אתר מורשת חיל הים
• אתר עמותת חיל הים
• פורום חיל הים
• אגף חיל הים באתר יחידה
• זאב אלמוג, הכח הימי של ישראל נדבך חיוני להכרעה בשדה הקרב המערכתי
• גדעון רז, האיגוף הימי בקרב היבשה

משט ההצדעה לרגל יום העצמאות השישים של ישראל, 2008