מבצע חצב עדין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מבצע חצב עדין
תאריכים 26 ביולי 198727 ביולי 1987 (שעות אחדות)
מקום פאתי צידון, לבנון, כחמישים קילומטרים מגבול ישראל..
תוצאה ניצחון ישראלי.
הצדדים הלוחמים

ישראלישראלישראל

לבנוןלבנון לבנון

מנהיגים
יצחק שמיר   
מפקדים

המטה הכללי של צה"להמטה הכללי של צה"לרא"ל דן שומרון
אלוף אברהם בן שושן
אל"ם אורי טאיץ
רס"ן יואב גלנט

?

כוחות

ארגון "צבא השחרור העממי"

אבדות

שבעה מחבלים הרוגים, ארבעה פצועים, ושני רכבי תול"ר הושמדו

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מבצע חצב עדין היה פשיטה בדרום לבנון שבוצעה על ידי שייטת 13 (הקומנדו הימי) ב-26 ביולי 1987.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור התגברות פעילות ארגוני המחבלים כנגד כוחות צה"ל בדרום לבנון הורה הרמטכ"ל, דן שומרון, על הכנת פשיטה לפגיעה במחבלים בעומק לבנון. מטרת הפעולה הייתה לפגוע ברכבי מחבלים שנעו בקרבת החוף הלבנוני בפאתי העיר צידון. הפעולה הוטלה על שייטת 13 בפיקוד אורי טאיץ. על הכוח הפושט, אשר מנה כ-26 לוחמים פיקד רס"ן יואב גלנט, מפקד פלגת הלוחמים של השייטת. במסגרת המבצע תוכננה גם הפעלת מסוקי קרב מסוג קוברה שישמשו כפתיון לרכבי המחבלים הנוסעים בחוף[1].

מהלך המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוחמים שטו ללב ים בסטי"לים. חפ"ק מפקד שייטת 13 נותר בסטי"ל והוא היה אמון על תיאום הסיוע האווירי והימי. עם רדת הלילה עלו הלוחמים על גבי סירות גומי ושטו לעבר חוף לבנון. לאחר שהגיעו לקרבת החוף הותירו הלוחמים את הסירות במים ושחו את שארית המרחק לחוף. לוחמי השייטת נעו לנקודות המארב בתנועה חרישית. הם נערכו למארב בשתי נקודות לאורך הציר כאשר בנקודה אחת התמקמו שני צוותים, בהם צוות בפיקוד טל שאול, ובנקודה השנייה צוות בפיקוד ארז צוקרמן ומפקד הכוח כולו, רס"ן גלנט. זמן קצר לאחר מכן הגיע רכב מחבלים נושא תול"ר לקרבת נקודת המארב של צוות צוקרמן. לפקודת גלנט, הרכב הושמד על נוסעיו. זמן קצר לאחר מכן השמיד הצוות בפיקוד צוקרמן רכב מחבלים נוסף שנע לנקודה[2]. לאחר מכן הכוח נסוג למים, שחה לעבר הסירות והתפנה לעבר ישראל. עם הלוחמים שהשתתפו במבצע נמנו גם רם רוטברג ויוסי קורקין.

למחבלים היו שבעה הרוגים וארבעה פצועים מארגון "צבא השחרור העממי" שבראשות מוסטפא סעד[3].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלישיב שמשי, "ממני תראו וכן תעשו", הוצאת מודן והוצאת משרד הביטחון, 2016, עמודים 235–239.
  2. ^ חן קוטס-בר, חיבוק של מח"ט, באתר nrg‏, 19 באוגוסט 2005.
  3. ^ שפי גבאי ועמנואל רוזן, הפשיטה הימית של לוחמי הקומנדו בצידון - ראשונה מסוגה מאז יוני 85, מעריב, 28 ביולי 1987, המשך.