דן שומרון

דן שומרון

נולד	5 באוגוסט 1937 כ"ח באב תרצ"ז, אשדות יעקב, ארץ ישראל
נפטר	26 בפברואר 2008 כ' באדר א' ה'תשס"ח, תל אביב, ישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת שירות	1956 - 1991
דרגה	רב אלוף
תפקידים צבאיים	מפקד גדוד 890, מפקד חטיבה 401, קצין חי"ר וצנחנים ראשי, אלוף פיקוד הדרום, ראש אגף המבצעים, ראש זרוע היבשה, סגן הרמטכ"ל, רמטכ"ל
מלחמות וקרבות	מלחמת סיני מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מבצע יונתן מלחמת לבנון הראשונה הלחימה ברצועת הביטחון האינתיפאדה הראשונה
עיטורים	עיטור המופת
תפקידים אזרחיים	יו"ר התעשייה הצבאית

מיצב לזכר דן שומרון בפארק עוצבות השריון בלטרון

דן שומרון (5 באוגוסט 1937 כ"ח באב תרצ"ז - 26 בפברואר 2008 כ' באדר א' ה'תשס"ח) היה הרמטכ"ל ה-13 של צה"ל.

[עריכה] ביוגרפיה

דניאל שימרון נולד בקיבוץ אשדות יעקב לטובה ואליהו דוזוריץ - שימרון. בשנת 1955 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים, ושובץ בגדוד 890. בעת גיוסו שובש שם משפחתו לשומרון ^[1]. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם, ולאחר מכן יצא לקורס מ"כים חי"ר, והשתתף בפעולות התגמול ובמלחמת סיני כמפקד כיתה בצנחנים. בשנת 1959 השתחרר מצה"ל וחזר לעבוד כנהג משאית בקיבוץ עד שנת 1962, בה שב לשירות קבע בצה"ל ויצא לקורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס שב שומרון לצנחנים כמפקד מחלקה ואחר- כך שימש כמפקד פלוגה ובשנת 1964 שימש כסגן מפקד גדוד 202^[2]. במהלך מלחמת ששת הימים פיקד יחד עם ידידו דני רהב וולף^[3] על כוח סיור של אוגדת ישראל טל בחזית המצרית של המלחמה, ובמסגרת פעילות זו היה הצנחן הראשון שהגיע לתעלת סואץ. על פועלו באחד מקרבות המלחמה הוענק לו עיטור המופת. לאחר המלחמה, ביולי 1967 מונה למפקד גדוד 890^[4], ופיקד עליו במהלך מלחמת ההתשה בפשיטות בשטח אויב ועל מרדפים רבים בבקעת הירדן ובתעלת סואץ, ואף צויין לשבח ע"י נשיא המדינה^[5]. כיהן ב-1969 כראש ענף מבצעים במטכ"ל. ב-1970 החל לימודים לתואר ראשון בגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב ובמקביל עשה הסבה לשריון. הוא היה מפקד חטיבה 179 ומפקד חטיבה 401 במהלך מלחמת יום הכיפורים, והוחלף בתפקיד זה אחרי המלחמה על ידי אהוד ברק.

בשנת 1974 מונה לקצין חי"ר וצנחנים ראשי ופיקד על אוגדת הקחצ"ר. בשל הליקויים שהתגלו בחיל הרגלים הפך שומרון כבר כתא"ל לחבר במטה הכללי^[6]. במהלך כהונתו תכנן ופיקד על מבצע יונתן ביולי 1976 ^[7]. לאחר מכן, מונה למפקד אוגדה 162 בסיני. ב-1978 התמנה שומרון לאלוף פיקוד דרום ומתוקף תפקידו היה אחראי על פינוי חלקו המערבי של סיני, עד לקו אל עריש - ראס מוחמד, פינוי שעליו הוחלט במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים.

בספטמבר 1983 הקים את מפקדת חילות השדה (מפח"ש), שהפכה למז"י בהמשך, ועמד בראשה עד לינואר 1985. בתפקיד זה עסק בגיבוש תורת הלחימה והארגון של חילות השדה ופעולתם בקרב המשולב ביבשה. בהמשך התמנה לסגן הרמטכ"ל ולראש אג"ם.

ב-19 באפריל 1987 הועלה לדרגת רב-אלוף ומונה לרמטכ"ל ה-13 של צה"ל. הוא החליף בתפקיד את משה לוי, וכיהן בתפקידו עד שנת 1991, בה הוחלף על ידי אהוד ברק. בתקופת כהונתו התמודד צה"ל עם האינתיפאדה הראשונה, אשר פרצה בתחילת כהונתו. לקראת סוף כהונתו פרצה מלחמת המפרץ. אף שצה"ל לא התערב בלחימה, היה עליו להתמודד עם התקפות טילי הסקאד העיראקיים על העורף האזרחי, ועם האיום האפשרי של הפעלת נשק לא קונבנציונלי עיראקי נגד מדינת ישראל.

אחרי שחרורו בשנת 1991 כיהן בין השאר כיו"ר התעשייה הצבאית. שומרון גם הביע תמיכה במפלגת הדרך השלישית של אביגדור קהלני. ב-17 באוקטובר 2006 נענה דן שומרון לבקשת הרמטכ"ל, רב-אלוף דן חלוץ, לחקור את התנהלות המטה הכללי בימי מלחמת לבנון השנייה. כשהציג את ממצאיו בוועדת החוץ והביטחון בכנסת אמר בין היתר כי "המלחמה נוהלה ללא מטרה" ו"ראש הממשלה נתן הנחיה להפסיק את ירי הרקטות על ישראל, אך הצבא לא תרגם זאת למטרה צבאית."‏^[8]

הוא נפטר ב-26 בפברואר 2008 בבית החולים איכילוב בתל אביב, כתוצאה משבץ מוחי בו לקה שלושה שבועות קודם לכן. הותיר אחריו אישה ובת אחת, אח ואחות.

[עריכה] הנצחה

ב-2011 נחנך בכוכב הירדן מצפור על שמו. כמו כן נקרא על שמו: "מכון כנרת למחקר קשרי חברה, ביטחון ושלום ע"ש דן שומרון" במכללה האקדמית כנרת‏^[9].
ב-20 ביוני 2011 נחנך מיצב לזכר דן שומרון בפארק עוצבות השריון בלטרון.
ב-13 ביולי 2011 הוחלט בצה"ל על שינוי שמו של המרכז הלאומי לאימונים ביבשה ל"מחנה שומרון" על שם רא"ל דן שומרון^[10].

[עריכה] לקריאה נוספת

אביגדור שחן, מבצע כדור הרעם הוא מבצע אנטבה, ראשון לציון, 1993.
אלישיב שמשי, נוע כבר, לכל הרוחות!, הוצאת מודן, 2011, פרק חמישי: מהירות בהבנת שדה הקרב, חטיבת שריון 401 בקרבות הגנה בסיני 6-7 באוקטובר 1973, עמודים 85-102.