ניו מדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מדיה חדשה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הצגה של מדיה חדשה במכשיר נייד
טקסט דיגיטלי אשר נוצר באמצעות מחשב

ניו מדיה (מילולית: "מדיה חדשה") הוא מושג רחב המתייחס אל יצירות אשר נוצרו באופן דיגיטלי באמצעות מחשב או שעברו דיגיטציה. המחשב יכול לשמש אותן בתהליך ההפקה, תהליך ההפצה או תהליך ההצגה.

המונח "ניו מדיה" בא לתאר אותה כהנגדה למדיומים קודמים. בין השאר- הדפוס, הטלוויזיה, הקולנוע ועוד. הללו מכונים, בהנגדה, "מדיה ישנה" או "אולד מדיה".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-60 של המאה ה-20 הקשר בין מחשבים לאמנות רדיקלית החל להתחזק. עד שנות ה-80 של המאה ה-20 התקשורת הסתמכה בעיקר על הדפסה ומודלים של שידור אנלוגי, כמו הטלוויזיה והרדיו. בעשרים וחמש השנים האחרונות ראינו את השינוי המהיר לכיוון מדיה אשר מבוססת על שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות, כמו האינטרנט ומשחקי מחשב. עם זאת, דוגמאות אלה הן רק ייצוג קטן של המדיה החדשה. השימוש במחשבים דיגיטליים הפך את המדיה הישנה למדיה חדשה כגון: טלוויזיה דיגיטלית ופרסומים באינטרנט. אפילו כלי התקשורת המסורתיים כמו העיתונות המודפסת השתנו באמצעות יישומים טכנולוגיים כדוגמת תוכנות עריכת תמונה ותוכנות סידור דפוס.

אנדרו ל. שאפירו (1999) טוען כי "ההופעה של טכנולוגיות דיגיטליות חדשות מסמלת שינוי פוטנציאלי רדיקלי באשר למי ששולט באינפורמציה, בחוויה ובמשאבים". כוונתו שהתפתחות המדיה מטשטשת את ההבדל בין תקשורת בין אישית לתקשורת המונית, ובין תקשורת ציבורית לפרטית.

וו. ראסל ניומן (פרופ' למדיה טכנולוגית) טוען כי המדיה החדשים:

  • משנה את המשמעות של מרחק גאוגרפי
  • מאפשרת עליה דרמטית בנפח התקשורת
  • מספקת תקשורת מהירה יותר
  • מייצרת אפשרות לתקשורת אינטראקטיבית
  • מאפשרת לצורות תקשורת שהיו מופרדות בעבר לחפוף ולהתמזג

ישנן מספר דעות חלוקות בנוגע לערכיות ולתרומה של הניו מדיה. בהקשר הפוליטי יש החוזים כי המדיה החדשה, והאינטרנט בפרט, יביא בעתיד למרחב ציבורי דמוקרטי פוסטמודרני, שבו האזרחים יוכלו להשתתף בדיונים פוליטיים ללא הבדלים היררכיים. מנגד יש הטוענים כי המעבר למדיה חדשה הביא לקומץ תאגידי תקשורת אוניברסליים אשר משיגים השפעה גלובאלית חסרת תקדים, אשר עתידה להתעצם אף יותר.

עקרונות הניו-מדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לב מנוביץ' בספרו The language of new media ניסה להביא 5 עקרונות שמאפיינים ניו-מדיה. לא כל יצירת ניו מדיה מצייתת לחוקים הללו, הוא טוען. אלו אינם כללים אבסולוטיים אלא נטיות כלליות של יצירות ניו-מדיה.

ייצוג ספרתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל מוצרי הניו מדיה, בין אם נוצרו על ידי מחשב או שעברו המרה מחומר גלם אנלוגי, מיוצגים בייצוג ספרתי. מכאן שגם אפשר לעבד ולשנות אותם באמצעות תוכנת מחשב.

מודולריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משום שכל האלמנטים ביצירת ניו-מדיה מאוחסנים בנפרד ובאופן עצמאי, ניתן לבצע בכל אחד מהם שינויים בנפרד ללא לשנות את היצירה הכללית.

מיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתוצאה משני העקרונות הראשונים, ניתן לבצע מיכון (אוטומטיזציה) בתהליכים השונים של היצירה:

  • בשלב היצירה
  • במניפולציה שנעשית על יצירה
  • ביכולת המחשב לאחסן ולשלוף מידע

השתנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתוצאה משני העקרונות הראשונים, יצירות הניו-מדיה הן לעולם לא קבועות לנצח. האובייקטים הבודדים של היצירה חשופים כל הזמן לשינויים ולמינפולציות ולכן ניתנים לצריכה באין ספור וריאציות שונות.

בעוד מדיה ישנים נשלטת על ידי יוצר אחד שקובע מראש את היצירה ואת אופן וסדר הצריכה שלה כאשר היא משוכפלת ומופצת בעותקים זהים זה לזה, יצירת הניו-מדיה היא נזילה.

  • קיים מאגר מידע על אלמנטים של המדיה וניתן להשתמש בו.
  • ניתן להפריד בין התוכן לבין הממשק.
  • מידע אודות המשתמש יכול להיאסף בצורה אוטומטית ולהתאים אליו את דרך צריכת היצירה (למשל, זיהוי של חומרת המחשב או סוג הדפדפן)
  • אינטראקטיביות מבוססת תפריט.
  • היפרמדיה. קישוריות באמצעות היפרלינק כך שאלמנטים עצמאים זה מזה מוכלים באותה יצירה, בניגוד למדיה ישנה בה אלמנטים שמוכלים ביצירה נהפכים לחלק אחיד ממנה.
  • עדכונים תקופתיים. אפליקציות שמבצעות עדכון אוטומטי, לעתים אף ללא כל התערבות מצד המשתמש.
  • שינוי קנה מידה. כאשר המדיה יכולה להיצרך בגודל שונה וברמות שונות של פרטים (למשל, היכולת לצפות בתכנים באיכות גבוהה או נמוכה).

קידוד מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניו מדיה מכילה 2 שכבות: השכבה התרבותית והשכבה הממוחשבת, כאשר הן נמצאות תמיד ביחסים של השפעה הדדית זו על זו. השילוב או הקידוד מחדש של השכבות הללו יוצרת תרבות משולבת של משמעויות תרבותיות וממוחשבות. בתהליך זה קטגוריות ומושגים תרבותיים מוחלפים ברמת המשמעות ו/או השפה במושגים חדשים הלקוחים מעולם המושגים הממוחשבים.

אפיונים של המסר בניו מדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. מסר אישי יכול להימסר באופן סימולטני למספר גדול של אנשים.
  2. כל אחד יכול להתערב בתוכן הנמסר, להגיב, להשפיע או לשנות אותו.
  3. למרות שהפנייה מתבצעת לקהל רחב, התוכן עדיין יכול להיות מותאם באופן אישי לכל אדם ואדם הצורך אותו.
  4. יכולת התגובה למסר היא מיידית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]