מדע, טכנולוגיה וחברה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מדע, טכנולוגיה וחברה (באנגלית: Science Technology & Society בקיצור: STS) הוא תחום הידע והמחקר של השפעת ערכים סוציאליים, פוליטיים וחברתיים על המחקר המדעי והחדשנות הטכנולוגית. תחום זה נשען על שלוש הנחות מרכזיות: מדע וטכנולוגיות הם מוסדות חברתיים; המוסדות הללו הינם אקטיביים; תוצרי המדע והטכנולוגיה אינם מגלים באופן ישיר את הקשר שבין האדם והחברה לאובייקט, כגון העובדה המדעית או המוצר הטכנולוגי, למרות ובגלל שהאובייקט מתוחזק כמערכת חברתית. שלוש הנחות מרכזיות אלה הושפעו על ידי פילוסופים סוציולוגים ואנתרופולוגים כגון אמיל דורקהיים, מרי דאגלס, פיטר ברגר ותומאס לקמן, קליפורד גירץ, מישל פוקו, רוברט מרטון ופייר בורדיה, והיוו עבור חוקרי ה-STS יסודות אינטלקטואליים לתחום הידע החדש הזה.

קיימים שני זרמים עיקריים שהתפתחו כתגובה לסוציולוגיה של הידע:

  • סימטריה בין אמת ושקר - התוכנית החזקה, ולמידת המדע דרך מחלוקות.
  • לימודי מיקרו של המדע.

המקורות הסוציולוגיים של לימודי מדע טכנולוגיה וחברה ) STS )[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטגוריות, קלסיפיקציות וייצוג העובדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החשיבה הרפלקסיבית על קטגוריות נמצאת בחשיבה הסוציולוגית למן ראשיתה, ובאה לידי ביטוי אצל הסוציולוג הצרפתי אמיל דורקהיים ואצל האנתרופולוגית הבריטית מרי דגלס ניסח את הרעיון המוקדם ביותר של החברה כ-" sui generis ", ממשות אובייקטיבית, שלם בעל כוח משל עצמו, המתקיים מחוץ לתודעה האנושית, מעבר לסך הפרטים המרכיבים אותו. בספרו: The Elementary Forms of the Religious Life 1210 ( בוחן דורקהיים כיצד נוצרים קונספטים, מה היחס שבין קונספטים לקטגוריות, ומה ( הקשר בין מערכת של ידע דתי לבין מערכת של ידע מדעי. לטענתו בדת נעוץ מקור המוסדות החברתיים, כמו גם מקור קטגוריות החשיבה והמדע. קטגוריות ומושגים, לשיטתו, הם ייצוגים קולקטיביים, המתייחסים לאופן שבו הקבוצה תופסת את העולם וחווה אותו. ייצוגים קולקטיביים הם "דברים חברתיים": פרי עבודתה של הקבוצה, והדברים שהם מביעים הם בעלי אופי חברתי. קטגוריות, לשיטתו של דורקהיים, הן מושגים בעלי מעמד מיוחד: מושגי יסוד, שממלאים תפקיד מכריע בידע שלנו. הן שולטות בכל שאר המושגים ועוטפות אותן, כ"תבניות קבועות 2 של החיים המנטאליים" )עמ' 288 (. היחסים שאותם מביעות הקטגוריות נלמדים אך ורק בהקשר חברתי, והארגון החברתי עצמו הוא למעשה מערכת של סיווגים. בעבודתו כותב דורקהיים על ייצוג קולקטיבי כמשהו שמקבל סטאטוס אובייקטיבי ואוניברסלי. הסטאטוס האובייקטיבי של קונספטים תלוי בלגיטימציה של דעת הציבור. אם הציבור לא חושב שהקונספטים מייצגים באותה מידה אזי הם לא מתקבלים כאוניברסליים. בהמשך, בלימודי STS ניכרת השפעתה של צורת מחשבה זו אצל ברונו לטור ) Latour,1991 ( בדיונו על delegation . השאלה הנשאלת היא, מי יכול/ה לייצג את העובדות, ומתי מושג מקבל מעמד של delegates ? לפי דורקהיים, מעמד מעין זה מותנה בהסכמה קולקטיבית. ולפי שייפן ושפר, מי שיכול לדבר בשם "הדברים", כלומר לא בשם רעיונות מטאפיזיים אלא בשם מה שנתפס כממשות אובייקטיבית, זהו המדען.