הפער הדיגיטלי
 |
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: נכתב כעבודה אקדמית עם משפטים מפותלים מדי שחוזרים על עצמם, ניסוח הדורש הפשטה וויקיזציה. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הפער הדיגיטלי (באנגלית: Digital Divide או The Digital Gap) הוא מונח שנכנס לשיח הציבורי מאז אמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, המתייחס לטענה או לחשש מההשלכות החברתיות שנוצרות כתוצאה מפער בין אוכלוסיות בעלות גישה קבועה ויעילה לטכנולוגיות דיגיטליות לבין אוכלוסיות שאין בידן גישה זו. משמעות ההבדלים הללו היא כי מאז שהאינטרנט הפך לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום בחברה המערבית, המשתמשים בו נהנים מיתרון מהירות העברה וקבלת מידע וכן מגישה למאגרי המידע האינסופיים. בהתאם לכך, השימוש באינטרנט מאיץ את מהירות התפתחותם בכל התחומים, כך נוצר פער דיגיטלי בין אלו שמשתמשים באינטרנט, שלהם סיכוי טוב יותר להתפתח חברתית וכלכלית, לבין אלו שלא.[1].
תוכן עניינים |
[עריכה] מקור המונח
המונח "פער הידע" חשוב להבנת הפער הדיגיטלי. הוא מתאר התפתחות תודעתית שהתחזקה בין שנות ה-40 ל-60, לפיה לכל אדם פוטנציאל תקשורתי המורכב מידע/מטען אישי מוקדם, מחשיפה סלקטיבית למידע, מקשרים חברתיים וכן מתנאים כלכליים. הפוטנציאל התקשורתי מכיל בתוכו נתונים בעלי השפעה כמו רמת הכנסה, השכלה, מוטיבציה, מעמד חברתי או תחומי עניין. פער הידע מתהווה כאשר ישנם פערים חברתיים דוגמת אינטליגנציה וכסף, המשפיעים על דפוסי ההתעניינות של האדם, המשפיעים בתורם על דפוסי חשיבה, על חשיפה למידע וכן על קליטה ואחסון מידע. הם מביאים לפערי ידע שיוצרים/משפיעים על פערים אישיים וחברתיים, דבר שיוצר מצב תהליכי סגור שמקשה על פריצת המעגל. על אף שישנו מידע חופשי לכולם, ככל שיזרום יותר מידע דרך אמצעי התקשורת לתוך מבנה חברתי נתון, בעלי הממון והיכולת יקבלו מידע במהירות גבוהה יותר מאשר קבוצות מוחלשות, שלעתים אין בידן היכולת להשתמש בהיצע הטכנולוגי[2].
בהמשך, משנות ה-60 עד שנות ה-90 דובר על 'פער טכנולוגי' שמשמעותו היא הבדל בחשיפה ובשימוש בטכנולוגיה. הבנת פער זה והדיון בו, התחזקו עם הופעת הטלוויזיה וכניסתה לשימוש רחב. השאלה המהותית שנשאלה היא 'האם ישנה טלוויזיה?', עם ההבנה כי הפער נובע בעצם מזמינות טכנולוגיית התקשורת- מאחר שממנה מתקבל המידע. למעשה בקיאות טכנולוגית נרכשת זו, מושפעת ממקומו של הפרט בחברה, וכאשר קיים פער טכנולוגי- הוא בעצם מגדיל את פער הידע [3].
המונח "פער דיגיטלי" הופיע לראשונה באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 במינהל האמריקאי לתקשורת ומידע. המונח הפך לפופולארי ונטמע לאחר סדרת דוחות שהגיש סגן שר המסחר לשעבר ויועץ טכנולוגי לארי אירווינג[4] לממשל קלינטון בנושא.
כבר בהצגתו הראשונית של המונח נמצא כי הוא אינו מחלק את החברה באופן ברור וחד משמעי לעניים ועשירים. ניתן לדוגמא למצוא אנשים עשירים ומבוגרים שאין להם כל זיקה לטכנולוגיה דיגיטלית. הבדל זה יכול להתקיים בין חתכי האוכלוסייה השונים, בעלי הבדלים חברתיים, תרבותיים וכלכליים: גזעים ותרבויות שונים, בין המינים, הבדל במיקום גאוגרפי וכן הבדל בגילאים. כמו כן קייםהבדל בין אוכלוסיות הנתפסות 'רגילות' לבין אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים כגון עיוורים, כבדי שמיעה, לקויי למידה וכדומה.
[עריכה] פער דיגיטלי מדרגה שנייה
נגישות לטכנולוגיות תקשורת מודרניות אמנם מועילה לצמצום הפער הדיגיטלי, אך היא אינה מספיקה, משום שגם כשישנה נגישות הפוטנציאל התקשורתי שונה, הבדל שמחזיר למעגל הסגור שמתאר פער הידע. מרבית המחקרים בודקים האם ישנה גישה לאינטרנט או אין גישה ומכאן מסיקים מסקנות. למעשה, מעבר לנגישות ישנה דרגה שנייה לפער הדיגיטלי והיא מיומנות. משמעות המיומנות היא ניצול פוטנציאלי של הרשת, ובעצם נגישות לאינטרנט לא מעידה על היכולת להשתמש בו, אלא בשלב נוסף בדרך לשימוש ולאפקטיביות שאיתו. כוחו של האינטרנט הינו בשימושים שניתן להפיק ממנו, כאשר ישנם משתנים שונים בעל השפעה משתנה על מיומנויות הגלישה כגון גיל, מגדר, השכלה, ניסיון קודם וכן תדירות שימוש [5].
הפער הדיגיטלי מראה כי לתקשורת השפעה רבה שנובעת מהיכולת להשיג ידע דרך התקשורת עצמה, זאת מתוך התפיסה כי הידע הינו עוצמה- המהווה מפתח להתפתחות.
[עריכה] גורמים התורמים לפער הדיגיטלי
- איכות התשתיות הפיזיות והנגישות אליהן, שמשמעותן העדר הגישה לטכנולוגית המידע.
- מצב סוציו-אקונומי שלא מאפשר קניית מחשב ו/או חיבור לאינטרנט
- חוסר מודעות לחשיבות הטכנולוגיה ולהשפעת העולם הדיגיטלי ומכאן חוסר המודעות לצורך בשימוש ההולך ומתרחב בטכנולוגיות המידע.
- חוסר התאמה של הטכנולוגיה לדפוסי תרבות נתונה.
- חוסר שליטה בשפת הרשת- מאחר שהרשת בעיקרה מתנהלת בשפה האנגלית מכאן שלדובריה קל יותר.
- חוסר מיומנות באופן השימוש בטכנולוגיות הדיגיטליות, מיומנות הנרכשת דרכי סיוע והדרכה , שמשמעותה התמצאות אפקטיבית (פער דיגיטלי אינו תלוי רק בגישה הטכנית למחשב ולאינטרנט).
- טכנופוביה-רתיעה מהעולם הדיגיטלי שאינה מאפשרת את ההתוודעות לשימוש בו והגישה לתכנים שעולם זה מציע.
- המצאות בחברה המתווה דרך חיים שמתנגדת לשימוש במחשב, לחיבור ושימוש ברשת האינטרנט.
- טכנולוגיה דיגיטלית ממלאה את מקומם של עובדים בני המעמד הנמוך, מה שגורע עוד יותר מהאפשרות לצמצם את הפער שכבר קיים. [6]
[עריכה] ממדי הפער בעולם
על משמעותו של הפער הדיגיטלי בעולם ניתן ללמוד מכך שהפערים הכלכליים בעולם היו במגמת הצטמצמות לאחר מלחה"ע ה-2 עד הופעת המחשוב הדיגיטלי, אז חזרו להתרחב. לצד זאת קיים חוסר בתשומת לב להיסטוריה החברתית העולמית, המדגימה לאורך השנים את השפעת הטכנולוגיה על האוריינות של הפרט ומתוך כך על כל תחומי חייו [7]
הפער הדיגיטלי הוא פנים מדיני וכן פער בין מדינות- בין אלו שהנגישות לטכנולוגיה הדיגיטלית אפשרית לבין אלו שלא מתקיימת עבורם אפשרות זו. הפער הדיגיטלי נחשב במדינות רבות כבעיה פוליטית חברתית. הפער גדל ככל שהמדינות המתועשות הופכות תלותיות בטכנולוגיה הדיגיטלית בתהליכיהן הכלכליים והדמוקרטיים לעומת כלכלות מתפתחות הנתקלות עדיין בקשיי חיבור, תמיכה טכנית ואיכות מחשוב נמוכה[8]. קיומם של חסרונות אלו מאט את ההתפתחות ומעמיקים את הפער ברמה הגלובלית[9].
מתוך כך, הפער הדיגיטלי ברמה העולמית משקף גם את הפער הכלכלי הקיים בין מדינות בעולם. מדינות עם אפשרויות גישה נרחבות לאינטרנט יתקדמו בכלכלה המקומית והעולמית. בחברה של ימינו עבודה, כלכלה והשכלה קשורות ישירות לאינטרנט [10]. במדינות בהם האינטרנט וטכנולוגיות אחרות לא זמינים החינוך סובל ואנשים חסרי השכלה אינם מסוגלים להתחרות בכלכלה העולמית. פער דיגיטלי מוביל לנפילה כלכלית במדינות עניות מחד ולקידום בחינוך ובכלכלה במדינות עשירות [11].
בשנת 2005 הציג האו"ם את הפער העולמי העצום בלי צפי עתידי לגבי צמצומו. בשנת 2006 דורגה על ידי האו"ם המוכנות הדיגיטלית של 60 מדינות בעולם, כשישראל מדורגת במקום ה-22, ובמקום הראשון במזרח התיכון[12].
[עריכה] הפער הדיגיטלי בישראל
בישראל רוב האוכלוסייה משתמשת במוצרים דיגיטליים מסוימים, לכן עיקר הפער הוא בין אוכלוסיות ממוחשבות ומחוברות לאינטרנט לבין אוכלוסיות שאין באפשרותן. מנתוני סקר שביצעה הלשכה לסטטיסטיקה הלמ"ס) בשנת 2006 עולה כי הפער הדיגיטלי המשמעותי קיים בקרב העשירון התחתון, בו בתי האב המחוברים לרשת האינטרנט עמדו על פחות מ-45%, כאשר בקרב העשירון העליון עמד אחוז המחוברים לרשת על יותר מ-90% בתי האב[13]. נתון חשוב נוסף להבנת הפער הינו כי השכבות החזקות יותר נהנות מתשתיות חזקות ומהירות יותר לעומת התשתיות הישנות והאיטיות יותר המשרתות את המעמדות המוחלשים. נכון לשנת 2008 היחסיות בישראל עמדה על מחשב לשנים עשר תלמידים, מצב שאינו מאפשר הנגשה והפקת תועלת מלאה מהמחשוב והרשת במערכת החינוך[14]. לצד זאת מחקרים רבים בתחום הנעשים באקדמיה בישראל, מראים את תרומת הלמידה באמצעות יישומי מידע אלקטרוניים בעלי קישורים והפניות, לפיתוח חשיבה מפותחת ורב ממדית ולא לינארית. בשנת 2012 התפרסם סקר מקיף[15] על החיבור לאינטרנט בקבוצות שונות בחברה הישראלית:
| קבוצה | אחוז חיבור לאינטרנט |
|---|---|
| הכנסה מעל הממוצע | 85 |
| הכנסה מתחת לממוצע | 55 |
| מגזר ערבי | פחות מ60% |
| יהודים ותיקים | 70 |
| עולים חדשים | 75 |
| חרדים | 42 |
אותו סקר העלה גם כי יותר מ-90% מבעלי ההכנסה הגבוהה מתחברים מדי יום לאינטרנט לעומת 75% מבעלי הכנסה נמוכה מהממוצע.
הפער הדיגיטלי בולט גם בהסתכלות על השסעים המגזריים. כי במגזר הערבי עומד שיעור המחוברים על פחות מ-60%, לעומת כ-70% בקרב המגזר היהודי הוותיק ויותר מ-75% בקרב העולים החדשים. בנוסף ציינו החוקרים כי שיעור הבלתי מחוברים לרשת במגזר החרדי גבוה פי שבע מבמגזר החילוני והוא עומד על 58% מהאוכלוסייה החרדית. באשר לאוכלוסייה המבוגרת יותר, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2009 מעל 26% מבני גיל הזהב בישראל (בני גיל 65 ומעלה) עשו שימוש במחשב, כאשר אחוז המשתמשים מעל גיל 50 נמצא בעלייה מתמדת. אחוז המשתמשים במחשב בישראל הוא מהגבוהים באירופה. לעומת זאת ישראל נמצאת רק במקום ה-12 באחוז חדירת האינטרנט בעולם אחרי ארצות הברית, אנגליה, איטליה, צרפת, דרום קוריאה ואחרות [16] בישראל פועלים מספר עמותות וארגונים לצמצום הפער הדיגיטלי. בשנת 1995 הוקם פרויקט "מחשב לכל ילד" לצמצום הפער הדיגיטאלי, בחסות משרד ראש הממשלה, באמצעות חלוקת ערכות מחשב בבתי אב נזקקים. בשנת 2000 הקימה קבוצת אידיבי את עמותת "תפוח"המתמחה בהפעלת תוכניות טכנולוגיות חינוכיות בפרישה ארצית נרחבת. בשנת 2001 הקימה הממשלה את מיזם "להב"ה - לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית להב"ה שמטרתו צמצום פערים בשימוש בטכנולוגיית המידע בחברה הישראלית. בשנת 2003 הוקמה בירושלים עמותת "מחשבה טובה ששמה לה למטרה לצמצם את הפער החברתי באמצעים טכנולוגיים וחברתיים. בשנת 2010 הוקמה עמותת "הקנטינה" שמטרתה להקים מרכז טכנולוגי, אשר יסייע לפעילות צמצום הפער הדיגיטלי בישראל, תוך שימוש בקוד פתוח.
[עריכה] ראו גם
- OLPC - מחשב לכל ילד במדינות מתפתחות
- מעקב אחר הפער הדיגיטלי בישראל
- ועדת חקירה פרלמנטרית בנושר הפערים החברתיים בישראל
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Jakn Wakefield, "World wakes up for digital divine", bbc news, 19 March 2010 http://news.bbc.co.uk/2/hi/technology/8568681.stm
- ^ http://www.utwente.nl/cw/theorieenoverzicht/Theory%20Clusters/Mass%20Media/knowledge_gap.doc/
- ^ גבריאל וימן, "עצרו את המהפכה" פנים: כתב עת לתרבות, חברה וחינוך 15, 2000
- ^ http://internetinnovation.org/community/larry-irving
- ^ Eszter Hargittai,"Second Level Digital Divide – Differenced in People’s On-Line Skills", First Monday, 2002.
- ^ אסמאא גנאיים, שיזף רפאלי ופייסל עזיזה "הפער הדיגיטלי: השימוש באינטרנט בחברה הערבית בישראל", מגמות מו', 2009.
- ^ ריטה סבר, "על אוריינות וטכנולוגיה:", הד האולפן החדש: להנחלת העברית ותרבותה 90, 2006.
- ^ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3152823,00.html רועי שלומי, "מחשב לכל ילד", ynet 10 אוקטובר 2005
- ^ Karine Barzilai-Nahon,"Gaps and Bits: Conceptualizing Measurements for Digital Divide/s", The Information Society, Vol. 22, 2006.
- ^ http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3557732,00.html רפאל קאהאן,"נחטף מהמדפים: הטאבלט ההודי שעולה 40 דולר אזל תוך שלושה שבועות", כלכליסט, 5 ינואר 2012
- ^ נוויל הולמס, חברה 1, 2002.
- ^ http://www.unctad.org/en/docs/iteipc20065_en.pdf
- ^ http://www.ila.org.il/Index.asp?ArticleID=95&CategoryID=136 חנן אכסף, "הפער הדיגיטלי בישראל", איל"א.
- ^ http://it.themarker.com/tmit/article/13458 אור קשתי,"חינוך טכנולוגי? ישראל במקום ה-49 מתוך 64 ביחס מחשבים-תלמידים", דה-מרקר, 20 בדצמבר 2010.
- ^ עודד ירון וספי קרופסקי, מחקר: הפער הדיגיטלי בישראל חי ובועט, אתר הארץ, מאי 2012
- ^ יוני אלמוג, "הפער הדיגיטלי ומערכת החינוך בישראל", מדיניות ציבורית 3, 2009.
