מהותנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מהותנות, או אסנציאליזם, היא עמדה פילוסופית בתחום האונטולוגיה הגורסת כי לכל דבר בעולם יש מהות. מהות, במובן של הדיון האונטולוגי, היא אוסף אותן התכונות ההופכות את הדבר למה שהוא, בניגוד לתכונות אחרות, שהן מקריות.

מהותנות היא למעשה גישה מוקדמת לתפיסה של סדר כפי שבא לידי ביטוי בעולם, כך יוצא שמא שמגדיר את העצם או התופעה היא המהות של הדבר,המהות בין היתר באה לידי ביטוי בפונקציונליות של הדבר, בהכרח שלו מכאן נחיצותו ומקומו, עוד ניתן לומר כי המהות היא בעלת מבנה אקסיומי קיומי ראשוני שטבעה מובנה בה בניגוג לגישה הגורסת להבניה, הבניה המאופינת בתהליכיות, מתמשכת המוטמעת ממקורות חיצוניים בעוד שהמהות תמציתה פנימי, קבוע וידוע מראש, לא ניתנת לשינוי.

לדוגמה: השאלה האם לאדם צבע עור שחום או לא אינה מהותית להיותו אדם - גם אילו צבע עורו היה אחר עדיין היינו מגדירים אותו כאדם. תכונת היותו בעל עור כלשהו, לעומת זאת, מהותית - לוּ לא היה לו עור, לדוגמה, לא היינו מגדירים אותו כאדם.

המהות נדונה בפילוסופיה מאז העת העתיקה, מיוון העתיקה ועד התקופה המודרנית. להדגמת תאוריה מהותנית, נתבונן בתורת האידיאות של אפלטון: לפי תורה זו, לכל סוג של עצמים יש אידיאה, הנמצאת בעולם האידיאות, וממנה שואבים העצמים את תכונותיהם.
גישה זו היא מהותנית, מכיוון שלכל אובייקט יש מהות - זו המיוצגת על ידי האידיאה.

אחת הביקורות המכריעות כנגד המהותנות באה מצדו של הפילוסוף לודוויג ויטגנשטיין. ויטגנשטיין הציג את המושג דמיון משפחתי כדרך לקשר בין עצמים שונים השייכים לאותה קטגוריה. כלומר - אין בהכרח אוסף של תכונות המשותפות לכל העצמים בקטגוריה, והדמיון ביניהם עובר דרך עצמים אחרים.
ויטגנשטיין השתמש בדוגמה של משחק - בין שחמט לבין יחיד המשחק לבדו בכדור קשה למצוא נקודות דמיון, אך הדמיון ברור אם נעבור בדרך דרך משחק הכדורסל.

בגישה המהותנות האדם נתפס כבעל תכונות קבועות שאינן משתנות ואינן נפרדות, שהן ה"עצמיותו". בשיח הפמיניסטי המונח הרווח בנוגע להגדרת הסובייקט הנשי ניתן להסביר אתו את סוגיית המהותנות בכללותה. השיח המהותי הפמיניסטי מנסה לגלות את התכונות הביולוגיות,הפסיכולוגיות והחברתיות הייחודיות והמהותיות להגדרת "הנשיות" כדי להגן עליה מפני האימפריאליזם הפוליטי והסימבולי של הפטריארכיה הגברית.


מהותנות במדעי החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדעי החברה מתבטאת מהותנות בתפיסה כי מבנים או גורמים בחברה הם בעלי מהויות, הקודמות להגדרה חברתית. מהותנות קיימת ברוב התאוריות המודרניות. בשלוש האידאולוגיות הגדולות של המאה ה-20 היא מתבטאת כך:

  • בנאציזם מתבטאת המהותנות בהנחה כי ללאום יש ממשות - הוא היה קיים תמיד, יש לו אופי ולמענו שווה להקריב כל דבר.
  • בליברליזם ביטוייה הוא במושג זכויות האדם - המכיל את ההנחה כי לבני אדם יש זכויות טבעיות (שהן מהותיות להיותם בני אדם).
  • בסוציאליזם, ובמיוחד בגרסתו המרקסיסטית, קיימת ההנחה כי לאום, דת וכדומה הם בגדר 'תודעה כוזבת' ואילו המעמד הוא המאחד, באופן אמיתי ומהותי, את בני האדם.

בשנות השבעים של המאה ה-20 החלה להתערער ההגמוניה של המהותנות במדעי החברה. המערערים הראשונים היו תומכי ההבניה החברתית. גישה זו טוענת כי כל מושג או מבנה חברתי הוא תוצר של משא ומתן חברתי על הגדרתו, וקיומו אינו קודם להגדרה חברתית זו. ערעור נוסף על הגישה המהותנית מגיע מכיוון התנועה הפוסט מודרניסטית. תנועה זו, בעקבות הפוסט סטרוקטורליזם, מערערת על קיומו של קשר בין מסמן למסומן ובעקבות כך - על יכולתנו לייחס תכונות כל שהן באופן גורף לקבוצות חברתיות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יערה מלר, ההשפעה של ישותיות, מהותנות והומוגניות על אחריות קולקטיבית ועונש קולקטיבי בסכסוך בין קבוצתי, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן,‫ רמת גן תשס"ח 2008.
  • איתן ירדן, בירור טיעונים נגד מהותנות, עבודת מוסמך, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשס"ט 2009. ‬
  • ‬חנה פנחסי, על מהותנות, אימהות ותפילות נשים, אקדמות, י"ט, תשס"ז, עמ' 223-229. - (פורסם גם כ"אימהות או מהותנות? על הספר "תפילת נשים", בתוך: להיות אשה יהודייה, תשס"ט, עמ' 273-280.)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]