פוסט סטרוקטורליזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פוסט-סטרוקטורליזם היא אסכולה שיצאה מתוך הסטרוקטורליזם בשנות השישים. הפוסט-סטרוקטורליזם דחה את הרדוקטיביות המתודולוגית של הסטרוקטורליזם. במקום זאת, חיפשו הפוסט-סטרוקטורליסטים אחר המשחק האינסופי, לטענתם, של המסמנים, ולא ניסו "לכפות" או להעדיף קריאה אחת של טקסט. בהתאם לכך, ישנה מעט מאוד הסכמה בין תאוריות פוסט-סטרוקטורליסטיות שונות, אך נקודת המוצא של כולן היא הביקורת על הסטרוקטורליזם. חקירות פוסט-סטרוקטורליות נוטות להיות בעלות אוריינטציה פוליטית, משום שרבים מאנשי אסכולה זו מאמינים כי העולם בו אנו חושבים שאנו חיים אינו אלא מבנה חברתי, עם אידאולוגיות שונות המנסות לזכות בהגמוניה.

הפוסט סטרוקטורליזם עוסק בפירוק רלטיביסטי של עובדות ותהליכים, עוסק בפרשנות יותר מאשר בעמידה על פרשנות סובייקטיבית-קולקטיבית לממצאים ובעל מודעות מתנגדת ל"שדות כוח" דכאניים.

פוסט-סטרוקטורליסטים מרכזיים: רולאן בארת המאוחר, מישל פוקו, ברונו לטור, ג'וליה קריסטבה, ז'יל דלז, פליקס גוואטרי, ג'ודית באטלר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Social sciences.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.