מועצות בודהיסטיות
המועצות הבודיהסטיות הן סדרה של מפגשים שנערכו לאורך ההיסטוריה של הבודהיזם.
המועצה הבודהיסטית הראשונה (המאה ה-5 לפני הספירה)[עריכת קוד מקור | עריכה]
המועצה הבודהיסטית הראשונה נערכה זמן מה לאחר הנירוואנה של הבודהה תחת חסותו של המלך אג'גטאסטרו (Ajatasatru), ונוהלה על ידי הנזיר מאהאקסיפא (Mahakasyapa) בראג'אגהא (כיום ראג'גיר, בצפון מזרח הודו). מטרתה הייתה לשמר את אמרותיו של הבודהה (סוטה) ואת המנהג הנזירי (וינאיה). הסוטות דוקלמו על ידי אננדה, והוינאיה דוקלמה על ידי אופאלי. כמו כן הסנגהה הגיעו פה אחד להחלטה לקיים את כל החוקים של הוינאיה, אפילו השוליים שבהם.
המועצה הבודהיסטית השנייה (383 לפני הספירה)[עריכת קוד מקור | עריכה]
העדויות ההיסטוריות למה שמכונה "המועצה הבודהיסטית השנייה" נובעות בעיקר מהוינאיה הקוני של זרמים שונים בבודהיזם. ברוב המקרים, הרשומות נמצאות בסוף החלק 'סקאנדהאקא' של הוינאיה. בעוד שאין הסכמה על נקודות שונות, הטקסטים השונים מסכימים באופן כללי על המתואר להלן.
100 (או 110) שנים לאחר הניבאנה של הבודהה, נזיר בשם יאסה, בזמן ביקורו בואסאלי, הבחין בכמה נוהגים נרפים בקרב הנזירים המקומיים. ניתנת רשימה של 10 נקודות. הראשונה שבהן היא שהנזירים בואסלי, המכונים ואג'יפוטטקאים, הסכימו לקבל כסף. כאשר יאסה סירב ללכת בנוהג זה, התפרצה מחלוקת משמעותית. הואג'יפוטטקאים העמידו אותו לדין, והוא הגן על עצמו על ידי ציטוט בפומבי של מספר פסקאות מהקאנון הפאלי המוקיעות את השימוש בכסף בידי נזירים. כדי ליישב את העניין, הוא אסף את תמיכתם של נזירים מאזורים אחרים, בעיקר מהדרום והמערב. קבוצה של נזירים הסכימה ללכת לואסאלי כדי ליישר את ההדורים. לאחר תמרונים רבים, התקיימה פגישה, בה נכחו 700 נזירים. הוקמה וועדה של 8 נזירים, כדי לשקול את הנושא. הוועדה הורכבה מ-4 נזירים מקומיים ו-4 "מערביים"; אבל חלק מהמקומיים שוכנעו מראש ובסתר לצד ה'מערבי'. הוועדה פסקה כנגד נזירי הואג'יפוטטקא. היא הציגה ממצאים אלו לאספה, אשר הסכימה פה אחד. רשומות האספה נגמרות בנקודה זו.
המועצה הבודהיסטית השלישית (בסביבות 250 לפני הספירה)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניגוד בולט לתעוד האחיד של המועצה השנייה, ישנם תעודים לגבי כמה 'מועצות שלשיות' אפשריות. הגרסאות השונות משתמשות כדי לתת תוקף רשמי יותר לייסוד של זרם זה או אחר.
לפי הפרשנות והכתבים של זרם הטהרוואדה, המועצה הבודהיסטית השלישית כונסה על ידי המלך המאורי אשוקה (260-218 לפני הספירה) בפאטליפוטרה (כיום פטנה) תחת הנהגתו של הנזיר מוגאליפוטה טיסה. מטרתה הייתה לטהר את התנועה הבודהיסטית, במיוחד מפלגים אופרטוניסטים שנמשכו לחסות המלכותית. המלך שאל את הנזירים החשודים מה לימד הבודהה, והם טענו שהוא לימד נקודות השקפה כמו אטרנליזם (העבר, העתיד וההווה אמיתיים באותה המידה), וכו'. נקודות השקפה אלו הוקעו על ידי הטקסט ברהאמגאלה סוטה. המלך שאל את הנזירים ההגונים, והם אמרו שהבודהה היה 'מורה של אנליזה' (ויבהג'אוואדין), תשובה שקיבלה את אישורו של מוגאליפוטה טיסה. המועצה המשיכה לסקור את הטקסטים פעם נוספת, והוסיפה את הספר של מוגאליפוטה טיסה, הקאטהוטהו, דיון בין כמה נקודות מבט בודהיסטיות מנוגדות שכיום נמצאות באבהידהמה פיטאקה, החלק השלישי של הקאנון הפאלי.
כמו כן, נשלחו שליחים לארצות שונות כדי להפיץ את הבודהיזם. שליחים אלו הגיעו אפילו עד ממלכות יוון במערב (במיוחד הממלכה השכנה היוונית-בקטרינאני, ואולי אפילו רחוק יותר על פי הכיתוב שאשוקה השאיר על עמודי אבן). על פי פראולנר (Frauwallner, 1956) חלק משליחים אלה אחראים לייסודן של אסכולות בכמה חלקים של הודו: מאג'האנטיקה היה המייסד של הסארוואסטיואדינס (Sarvastivādins) הקשמירי; יונאקה דהמאראקהיטה היה אולי המייסד של האסכולת הדהרמהגופטאקה (Dharmaguptaka ); מהאדווה שנשלח לארץ מאהיסה היה אולי המייסד של המהיסאסקאס (Mahisasakas); וכמה מורים אחרים נדדו להימלאיה שם ייסדו את זרם ההימוואטה (Haimavata). שרידים של חלק מהנזירים האלה נחפרו בוודיסה (Willis, 2001). המסיונר המפורסם ביותר ועיקר העניין עבור ההיסטוריונים הטהרוודים האלה הוא מהינדה, שנסע לסרי לנקה שם הוא ייסד את הזרם שמוכר לנו כיום כטהרוואדה.
2 המועצות הבודהיסטית הרביעיות (30 לפני הספירה, ו-100 לספירה)[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועצת הבודהיזם הטהרוואדי ב-1871[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכינוס הראשון של אחוות הבודהיסטים העולמית 1950[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1950 היה המפגש הראשון מאז המועצה השלישית של נציגי נזירים ושל מאמינים שאינם נזירים, של כמעט כל זרמי הבודהיזם השייכים למהיינה, לטהרוואדה ולוג'ריאנה. הנציגים, הגיעו מ-27 מדינות מאסיה, אירופה וצפון אמריקה, כדי להקים את "אחוות הבודהיסטים העולמית" (WFB). מטרות האחווה הן:
- 1. לקדם בקרב החברים שמירה ותרגול של ההדרכה שנתן הבודהה.
- 2. להבטיח את האחדות, הסולידריות, והאחווה בקרב בודהיסטים.
- 3. להפיץ את מכלול ההשקפות האצילות של הבודהה.
- 4. לארגן ולהמשיך בקיומן של פעילויות בתחומי החברה, החינוך, התרבות ועוד שירותים הומניטריים.
- 5. לפעול למען אושר, הרמוניה, ושלום בעולם ולשתף פעולה עם ארגונים נוספים הפועלים לשם אותן מטרות.
מועצת הבודהיזם הטהרוואדי ב-1954[עריכת קוד מקור | עריכה]
המועצה הבודהיסטית השישית התכנסה ביאנגון ב-1954, 83 שנים לאחר המועצות הבודהיסטיות החמישית, שהתקיימה במנדליי. כנס המועצה השישי נפתח ב-17 במאי 1954 ונמשך שנתיים. הכנס נחתם בוסאק, ב-24 במאי 1956.[1] המועצה השישית נתמכה על ידי ממשלת בורמה בראשות ראש הממשלה או נו, בודהיסט אדוק. הוא אישר את בניית פגודת הקאבה איה (Kaba Aye) ואת המהפאסנה גוה (Mahapasana Guha) או "המערה הגדולה" שבה התכנסה המועצה. כנס המועצה הבודהיסטית השישית נועד בין היתר, לזכור ולהזכיר את המערה בה התקיימה, לפי האמונה הרווחת המועצה הבודהיסטית הראשונה[2], זמן קצר לאחר מותו של הבודהה במאה החמישית לפני הספירה. המערה הגדולה נחצבה בתוך סלע שניבנה באופן מלאכותי. לצורך הבניה השתמשו ב-12,000 טון של מלט וב-380 טון של פלדה. למערה יכלו להיכנס 7,500 צופים, בנוסף על 2,500 נזירים שהגיעו מרחבי העולם הבודהיסטי כדי להשתתף[2] במהלך מושב המועצה ביקר של או נו בישראל, ראש ממשלת החוץ הראשון שעשה זאת, וזכה לביקור של משה דיין. דוד בן-גוריון היה אמור לבקר מאוחר יותר והוא ואו נו פיתחו מערכת יחסים חמה, כאשר בן-גוריון בילה שבוע במדיטציה במקדש בודהיסטי.[3] כמו במועצות הקודמות, מטרתה של המועצה השישית הייתה לאשר ולשמר את הדהאמה והווינאיה האמיתיים.[4] במהלך השנתיים שבהן התכנסה המועצה, נבחנו הטיפיטקה (Tipitaka) והספרות הקשורה אליה בכל השפות בקפידה עם כל חוסר עקביות שצוין ותיקונים. לאחר שהמועצה אישרה רשמית את כתבי הקודש, המכסים 52 חיבורים ב-40 כרכים, הם הוכנו להדפסה בכל שפה בדפוסים מודרניים.[5] עבודתה של מועצה זו הייתה הישג ייחודי בהיסטוריה הבודהיסטית. המועצה הגיעה לסיומה עם עליית הירח המלא בערב ה-24 במאי 1956, יום השנה ה-2500 להשגת ההארה והחופש של הבודהה מהקיום הפיזי ומייסוריו.[6]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Frauwallner, E. (1956). The Earliest Vinaya and the Beginnings of Buddhist Literature.
- Willis, M. (2001). Buddhist Saints in Ancient Vedisa. Journal of the Royal Asiatic Society, 11 (2).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מועצות בודהיסטיות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Hsu Myat, On This Day | 65 Years Since Thousands of Monks Began Sixth Buddhist Council in Yangon, The Irrawaddy, 2019-05-17 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 Maha Pasana Guha (Great Cave) – Architectural Guide: Yangon (באנגלית אמריקאית)
- ^ אסף פרסיה, סיפורם של יצחק נבון ובן גוריון בבורמה, באתר חדקרן בית השראה, 2019-07-16
- ^ קריס כלארק (Chris Clark), The Sixth Buddhist Council: Its Purpose, Presentation, and Product, Journal of Burma Studies, יוני 2015
- ^ Chaṭṭha Saṅgāyana, Templenews, 2011-11-26 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Chaṭṭha Saṅgāyana Souvenir Album - PDF, store.pariyatti.org