מחלוקת האתאיזם
_b_165.jpg)
מחלוקת האתאיזם (בגרמנית: Atheismusstreit) היה אירוע בתולדות התרבות הגרמנית שנמשך בין 1798 ל-1800 והשפיע על הפילוסופיה הגרמנית בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1798, יוהאן גוטליב פיכטה הואשם באתאיזם לאחר שפרסם באותה שנה את חיבורו Ueber den Grund unsers Glaubens an eine göttliche Weltregierung ("על קווי היסוד של אמונתנו בממשל-עולם אלוהי"), שכתב בתגובה לחיבורו של פרידריך קרל פורברג (אנ') "פיתוח מושג הדת" בכתב העת שלו. פורברג טען שכופרים יכולים להיות מוסריים אם הם מתנהגים כאילו קיים אלוהים רואה כל ומעניש. במאמרו הקצר ניסה פיכטה לשרטט כמה מרעיונותיו המקדימים על הפילוסופיה של הדת שנוסחו במסגרת חיבורו הגדול Wissenschaftslehre (תורת המדע) שבו אפיין את אלוהים כסדר המוסרי החי של העולם. פיכטה טען כי בכל הנוגע לפילוסופיה, התחום האלוהי הוא של העולם הזה (האימננטי), ונתפס רק במונחים של דרישות הצו המוסרי, וכי אין הצדקה תאורטית או מעשית של הסקה נוספת ל"מחוקק מוסרי" טרנסצנדנטי. באותו חיבור ביקש פיכטה גם לערוך הבחנה חדה בין דת לפילוסופיה ולהגן על זכותה של הפילוסופיה להניח אפריורית משהו כמו "סדר עולם מוסרי". לפיכך, הפילוסופיה של הדת כוללת גזירה של ההנחה שהפעולות המוסריות שלנו באמת מייצרת הבדל כלשהו בעולם, ולא יותר מכך. ביחס לקיומו של אלוהים, פיכטה מכחיש במפורש שניתן להצדיק מטעמים פילוסופיים כל עמדה בדבר קיומו של אלוהים שאינה תלויה בחוק המוסרי.[1]
בעקבות חיבורו של פיכטה, התפרסם חיבור אנונימי שהאשים את פיכטה ואת פורברג באתאיזם, וקרא לפיטוריו של פיכטה מתפקידו באוניברסיטת ינה, בדוכסות הגדולה של סקסוניה-וייאמר-אייזנך. בעקבות המחלוקת פורסמו מאמרים רבים התומכים ומתנגדים לפיכטה והגנתו של פיכטה עצמו במכתב "פנייה לציבור" שפרסם ב-1799.
בסופו של דבר פרסם פרידריך היינריך יעקבי מכתב פתוח לפיכטה, ובו השווה את הפילוסופיה בכלל ואת הפילוסופיה הטרנסצנדנטלית של פיכטה ל"ניהיליזם" (השימוש הביא לפופולריות של המונח "ניהיליזם").[2]
פיכטה נאלץ להתפטר מתפקידו בינה ולברוח לברלין, באופן נומינלי כתוצאה מהצהרות שבהן איים להתפטר אם יקבל נזיפה ממשלתית רשמית. אולם פיכטה כתב מאוחר יותר: "זה לא האתאיזם שלי שהם רודפים, זה הדמוקרטיות שלי. הראשון רק סיפק את התירוץ".[3] המסמכים מאשרים כי שר ויימאר, כריסטיאן גוטלוב וויגט, כתב לעמיתו, שר התרבות יוהאן וולפגנג גתה, כי המכתב שבו איים פיכטה להתפטר אם ינזוף בו הדוכס קרל אוגוסט, היה רק "העמדת הפנים" כשהשרים ביקשו "להיפטר" מפיכטה.[4] סקסוניה ופרוסיה איימו לאסור על נתיניהן להירשם לאוניברסיטת ינה אם פיכטה ימשיך ללמד שם, ורוסיה ואוסטריה כבר הנהיגו חרם כזה. הסיבה האמיתית הייתה אי שביעות הרצון המתמשכת של אותן ממשלות הייתה שני ספריו שפורסמו בעילום שם משנת 1793, בהם גילה הזדהות עם המהפכה הצרפתית: "להחזיר את חופש המחשבה מנסיכי אירופה, שעד כה דיכאו אותו" (urückforderung der Denkfreiheit von den Fürsten Europens, die sie bisher unterdrückten) ו-" תרומות לתיקון פסקי דין ציבוריים על המהפכה הצרפתית" ( Beiträge zur Berichtigung der Urteile des Publikums über die Französische Revolution). מאוחר יותר החזיר גתה את מכתביו לוויגט בנוגע לפיטוריו של פיכטה והשמיד אותם.[5] אוניברסיטת ינה סבלה מאובדן של סטודנטים רבים וכמה אקדמאים לאחר פיטוריו של פיכטה. את משרתו של פיכטה ירש פרידריך וילהלם שלינג.
לקריאות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- J. G. Fichte: "On the Ground of Our Belief in a Divine World-Governance"
- F. K. Forberg: "Development of the Concept of Religion"
- Anonymous: "A Father's Letter to his Student Son about Fichte's and Forberg's Atheism
- Frederick Augustus I of Saxony: "Saxon Letter of Requisition to the Weimar Court"
- Karl August, Grand Duke of Saxe-Weimar-Eisenach: "Weimar Rescript to the University of Jena"
- J. G. Fichte: "Appeal to the Public" ("Appellation an das Publikum über die durch Churf. Sächs. Confiscationsrescript ihm beigemessenen atheistischen Aeußerungen. Eine Schrift, die man zu lesen bittet, ehe man sie confsicirt"), 1799
- K. L. Reinhold: "Letter to Fichte"
- J. G. Fichte: "Juridical Defense"
- Ernst Ludwig II, Duke of Saxe-Meiningen: "Gotha Rescript to the University of Jena"
- Students of the University of Jena: "First Petition to Karl August of Saxony–Weimar–Eisenach"
- Karl August: "First Reply to the University of Jena"
- Students of the University of Jena: "Second Petition to Karl August of Saxony–Weimar–Eisenach"
- Karl August: "Second Reply to the University of Jena"
- J. G. Fichte: "From a Private Letter"
- F. H. Jacobi: "Letter on Fichte"
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Dan Breazeale, Johann Gottlieb Fichte, Spring 2022, Metaphysics Research Lab, Stanford University, 2022
- ^ George di Giovanni, הפרק "2.4 The Open Letter to Fichte (1799)" מתוך הערך Friedrich Heinrich Jacobi, באתר האנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד, 2018
- ^ J. G. Fichte-Gesamtausgabe der bayerischen Akademie der Wissenschaften, ed. Reinhard Lauth, Hans Jacob (Stuttgart 1964ff.), Pt. 1: Werke, Vol. 6, pp. 72f.; for the following see Karl-Heinz Fallbacher: Fichtes Entlassung: Ein Beitrag zur Weimar-Jenaischen Institutionengeschichte, Archiv für Kulturgeschichte 67 (1985), pp. 111-135; W. Daniel Wilson: Das Goethe-Tabu: Protest und Menschenrechte im klassischen Weimar (München 1999), pp. 243-248.
- ^ Letter of Voigt to Goethe, 7 April 1799, qtd. by Fallbacher, pp. 115f.; for other sources, see Wilson, p. 378, n. 154.
- ^ Hans Tümmler: Goethes Anteil an der Entlassung Fichtes von seinem Jenaer Lehramt 1799, in Tümmler, Goethe in Staat und Politik: Gesammelte Aufsätze (Köln, Graz 1964), pp. 132-166, here p. 163.