ניהיליזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ניהיליזם היא תפיסה פילוסופית השוללת את כל הערכים והמוסדות המסורתיים ומאמצת צורת חשיבה הדוחה אמונה ושוללת את הצורך בה כדי להגיע למימוש או לגאולה.

ניהיליסטים שוללים ערכים ואמונה מאחר שאלה (לפי השקפתם) נטולי מהות אובייקטיבית. על פי הניהיליזם אמונה מהווה סכנה ליחיד ולחברה מאחר שהיא מחייבת את ביטול ההיגיון ואת השבתת הניתוח הביקורתי. לפי ציטוט ידוע של ניטשה בנושא זה, האמונה היא חוסר רצון לדעת. ניהיליזם פוסל גם את האמונה בכוונה או מטרה סופיים. מרבית האמונות והתנועות הפילוסופיות נגועות, על פי הניהיליזם, בטלאולוגיה. כלומר, באמונה בגורל או ייעוד היסטוריים. הטלאולוגיה מנוצלת על ידי רודנים וחולמים אוטופיים כאחד כאמצעי כפייה, וכך מוליכים שולל את האנושות. אלא שעל פי הניהיליסטים אין היום, ומעולם לא היו מטרה או כיוון יחידים ליקום. ההשתחררות מן הטלאולוגיה מעצימה את האדם, ומשחררת אותו לחקור את האמת.

נהוג לחלק את הניהיליסטים לשתי קבוצות: הניהיליזם החברתי, ולעומתו הניהיליזם הפוליטי.

ניהיליזם חברתי או קיומי (אקזיסטנציאליסטי) מתבטא בתפישה אובייקטיבית וספקנית. בספרות אקזיסטנציאליסטית לעתים ניתן להבחין בצורך, העולה מן הכתוב, לניתוק מהחברה ולפאסיביות. אך כשכזו היא, אפשר לראות שלבדידות יש תכלית כלשהי. "האדם המורד" של קאמי מבשר באופן ברור, שעל האדם לחיות למרות האבסורד המתאפיין מתנאי חייו - אל לו לחיות כמתבודד, אלא להשתמש בבדידות כדי לגבש את התודעה הניהיליסטית שלא מכירה בשום ודאות אנושית. "האדם המורד" נאבק בכבליו (על ידי הניהיליזם) ראשית כמעין עבד בתוך ארמון של הערכים, ושנית נגד תנאי חייו הכופים כל יצור חי להיכנס לאותו "ארמון" (במילותיו של קאמי התהליך השני מכונה "המהפכה המטאפיזית"). ניטשה, למרות הטפותיו לבדידות, ראה במספר אנשים לא בודדים (כמו נפוליאון) דגם של העל-אדם. הפרשנות לכך היא, שהבדידות "הניטשיאנית" היא פחות הסתגרות לשמה בתוך קירות, ויותר עצמאיות ובידוד נפשי, כתוצאה של ניהיליזם ממושך.

הניהיליזם הפוליטי הוא אקטיבי ומהפכן. הנוקטים בגישה זאת טוענים כי המצב התדרדר כל כך שיש לשאוף להרס לשמו. טורגנייב למשל, מזוהה עם הזרם של הניהיליזם הפוליטי.

מקור המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המונח 'ניהיליזם' הוא מלטינית: nihil – אין, אפס. המושג "ניהיליסט" זכה לפופולריות בעקבות ספרו של איוון טורגנייב "אבות ובנים" (1861). הסופר כינה כך את גיבורו של הספר, יבגני בזארוב, סטודנט צעיר לרפואה שבז לחברה הרוסית הישנה ולערכיה. דמותו של בזארוב סימלה את הלך הרוח החדש והמהפכני שהתגבש בקרב הדור הצעיר דאז. הניהיליזם התפשט בקרב הדור הצעיר והמשכילים ברוסיה במחצית השנייה של המאה ה-19.

הניהיליסטים ברוסיה שאפו לקדמה, שלא תושג לטענתם בלא הרס המוסדות הקיימים. יתרה מכך, הם שאפו להרוס את כל סדר העולם הישן, ושללו את המוסר המקובל ואת הסמכויות השונות. בין הערכים שהם שללו היו: אמת, יופי ואהבה, ולכן גם הם התאפיינו באמירות בוטות ובחוסר רגישות קיצוני.

מאוחר יותר הכינוי "ניהיליסט" הושאל לאדם השולל ערכים מכל וכל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ודאות

אגנוסטיציזםאי-ודאותאמונהאפיסטמולוגיהדטרמיניזםהסתברותודאותניהיליזםסוליפסיזםספקפליביליזםפטליזםצידוקתאוריה


פילוסופיה
P philosophy1.png
מונחים
מונחים בסיסיים אינסוףאמת ושקראפוסטריוריאפריורידיאלקטיקההנחהזמןחומר ורוחחוק הזהותטוב ורעישותכשל לוגילוגוסמהותמציאותסיבתיותערךפרדוקסצדקתכונה
תאוריות/תפיסות אגואיזם אתיאוניברסליזםאימננטיותאינטואיציוניזםאמנה חברתיתבחירה חופשיתבעיית הראוי-מצויהבעיה הפסיכופיזיתדאונטולוגיהדואליזםהדוניזםהוליזםהיסטוריציזםהשכל הפועלטיעון השפה הפרטיתכשל נטורליסטילוגיציזםמטריאליזםמוניזםמונאדהמכניזםנטורליזם מטאפיזיניהיליזםנומינליזםסובייקטיביזםסוליפסיזםספקנותעל-אדםעשרת הכבליםפוזיטיביזםפטליזםפנתאיזםהפרא האצילהצו הקטגוריהקוגיטוריאליזםרדוקציוניזםרלטיביזםתועלתנותתערו של אוקאם
פורטל פילוסופיה