מחשבת ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מחשבת ישראל, תחום במדעי היהדות שעוסק ביצירות המופת של המחשבה והתרבות היהודית לדורותיה, הבנתה ומיפויה. התחום גם עוסק בקשר, ההקבלה וההשפעה בין דפוסי החשיבה היהודיים לבין הפילוסופיה הכללית.

המונח מחשבת ישראל שימש כפשרה כאשר איחדו באוניברסיטה העברית את "החוג לפילוסופיה יהודית וקבלה" עם "החוג לתולדות המחשבה היהודית", והוסיפו לכך גם את "המדור לספרות המחשבה והמוסר" שהיה שייך קודם לכן לחוג לספרות עברית. מאז הוקמו באוניברסיטאות נוספות חוגים בשם זה, או שתכני ההוראה באקדמיה מוגדרים בשימוש במונח.

הישיבה התיכונית מדרשית נעם הייתה הראשונה ללמד מחשבת ישראל בצורה שיטתית, על-פי תוכנית לימודים שיצר הרב שאול ישראלי.‏[1] היום, רוב הישיבות התיכוניות מלמדות תחום זה. ומשרד החינוך מכיר בו כ"מקצוע" שאפשר להיבחן בו לתעודת בגרות כחלופה לספרות.

בישיבות הגבוהות בזרם הציוני דתי מקובל ללמוד מחשבת ישראל ולרוב קוראים ללימוד זה לימוד אמונה. הלימוד כולל לימוד ספרי פילוסופיה יהודית כגון כוזרי וחובות הלבבות, לימוד ספרי המהר"ל וכתבי הרב קוק. ההכנסה של תחום לימוד זה לתוכנית הלימוד בישיבה נעשתה על ידי הרב קוק כשהקים את ישיבת מרכז הרב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ענבר גלילי-שכטר, ענבר, הרמנויטיקה בהוראה : חקר מקרים בהוראת מחשבת ישראל בחינוך הממלכתי, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, 2009.
  • אריה סטריקובסקי (עורך), מקראה במחשבת ישראל בעת החדשה, ירושלים : המכון התורני לעידוד יוזמות ויצירות מקוריות, תשנ"ז-1997.
  • זאב גריס, בין מדעי היהדות למחשבת ישראל : תרומת לימוד והוראת מחשבת ישראל לחינוך ולתרבות, בתוך: דרך הרוח, ספר היובל לאליעזר שביד. (עורך: יהוידע עמיר), א, ירושלים: החוג למחשבת ישראל, מכון מנדל למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית; מכון ון ליר, תשס"ה, עמ' 259-271.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Office-book.svg ספר: פרקים במחשבת ישראל
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כמבואר בספרו: פרקים במחשבת ישראל - לקט מקורות לברור עקרי השקפת היהדות