ישיבה תיכונית

ישיבת אדר"ת בת ים

ישיבה תיכונית היא ישיבה לגיל תיכון שמשלבת לימודי קודש ולימודים תיכוניים (לימודי חול) לתעודת בגרות.

היסטוריה

הישיבה התיכונית הראשונה שנוסדה בארץ ישראל הייתה אלמה, שנוסדה בירושלים בשנת 1936. כעבור שנה, בשנת 1937 נוסדה בתל אביב ישיבת היישוב החדש על ידי הרב משה אביגדור עמיאל. כמה שנים לאחר מכן, בשנת תש"ה (1945) יסדו הרב יהושע יגל וישראל סדן את מדרשיית נעם. בהמשך, הוכנסו לימודי חול לישיבת בני עקיבא כפר הרואה, בעקבות לחץ של ההורים. בשנת 1958 כבר נמנו בישראל עשר ישיבות תיכוניות בהן למדו כ-1000 תלמידים‏, ובנוסף עליהן התקיימו גם ארבע ישיבות מקצועיות: ישיבות תורה ומלאכה בתל אביב, כפר אברהם וכפר סיטרין והישיבה החקלאית בכפר הרא"ה ‏‏.

הישיבות התיכוניות הראשונות היו כולן פנימיתיות. חלקן היו בעיר אך חלקן בחרו בכוונה להתמקם בישובים קטנים, על מנת להרחיק את התלמידים מפיתויי העיר ולאפשר להם להתרכז בלימודים. התלמידים נהגו לחזור הביתה אחת לשבועיים או שלושה שבועות.

לאור הצלחת הישיבות התיכוניות היו בתי ספר דתיים שבחרו לפעול במעין מודל ישיבתי, ללא פנימיה, כמו ישיבה תיכונית יבנה בחיפה וישיבה תיכונית טבריה. מטבע הדברים, סדר היום בבתי ספר ישיבתיים היה שונה מאשר בישיבות התיכוניות, מכיוון שהתלמידים חוזרים הביתה כל יום. עם השנים גם הצטמצם מספר השבתות בהן התלמידים נדרשים להשאר בישיבה, והם חוזרים הביתה אחת לשבוע או לשבועיים.

היחס ללימודי חול

הישיבות התיכוניות הראשונות נוסדו על ידי חניכי ישיבות ליטאיות אשר שללו את לימודי החול. ישיבת כפר הרוא"ה נוסדה ללא לימודי חול ורק בלחץ ההורים נוספו לימודי חול במבנה נפרד מהישיבה, במסגרת נפרדת ולימודי החול היו לימודי רשות. בישיבת היישוב החדש הוקדשו שעות מועטות בלבד ללימודי חול והישיבות נאבקו למזער את מספר השעות המוקדשות ללימודים לקראת הבגרות. בתחילה נבחנו התלמידים בבחינות הבגרות כאקסטרנים, בראשית שנות ה-50 היו התיכונים שליד הישיבות התיכוניות לבתי ספר של ערב ומספר השעות שהוקדש ללימודי החול שכללו גם תנ"ך עלה מכ-15 לכ-22 ורצועת הזמן שבין 14:30 ל-18:00 הוקדשה ללימודי חול. בסביבות שנת 1960 היו הישיבות התיכוניות לתיכונים מלאים, שוב בלחץ ההורים ומשרד החינוך ונגד רצון ראשי הישיבות. גם הטרמינולוגיה השתנתה ובניגוד לשנים ראשונות בהם לימודי החול כונו "טפל", אל מול העיקר שהוא לימוד התורה, החלו להשתמש במושג "חשוב" לציון לימודי החול, אך עדיין בניגוד ל"עיקר" - התורה‏.

הישיבות התיכוניות לא ניסו לפתח גישה של השלמה של לימודי החול עם לימודי הקודש כשיטת תורה עם דרך ארץ ולא הכינו ספרי לימוד תיכוניים עבור החינוך הדתי אלא בקשו לתת את המינימום הנדרש כדי לקבל תעודת בגרות, תוך משא ומתן עם משרד החינוך שנועד לצמצם את לימודי החול ולהוציא מתוכנית הלימודים תכנים לא רצויים להם, כמו ספרות‏.

גישה זאת השתנתה עם השנים, במיוחד בשנות ה-90 של המאה ה-20 כאשר רבות מהישיבות התיכוניות עברו מהפך של הוצאת הר"מים החרדיים וכניסת ר"מים דתיים לאומיים. כיום יש ברבות מהישיבות התיכוניות יחס של כבוד ללימודי החול ודגש על שילוב של תורה עם עבודה.

סדר ומבנה

סדר היום בישיבה התיכונית הוא של יום לימודים מלא. בדרך כלל מהבוקר ועד הצהריים לומדים לימודי קודש כמו תלמוד, תנ"ך והלכה, ובחלקו השני של היום מהצהריים המאוחרים ועד הערב לומדים לימודים כלליים. לאחר מכן מתקיים בדרך כלל "סדר ערב", הכולל שוב לימודי קודש. הלימודים הם נפרדים, המקבילה לישיבה תיכונית אצל בנות היא האולפנה.

בישראל של 2006 פזורות עשרות רבות של ישיבות תיכוניות ברחבי הארץ, חלקן משתייך למרכז ישיבות בני עקיבא.

הישיבות התיכוניות מוגדרות ברובן כמוסד מוכר שאינו רשמי (לפי חוק חינוך ממלכתי -התשי"ג) וככאלה הן זוכות לתקצוב מלא של לימודי התיכון, וחלק גדול מלימודי הגמרא. שכר הלימוד מגיע בישיבות רבות ללמעלה מאלף שקלים לחודש, עקב עלות אחזקת הפנימיה, הכיתות המוקטנות, והצוות החינוכי הרחב.

רשימת ישיבות תיכוניות ותיקות

שם הישיבה מיקומה תאריך ייסוד הערות ישיבת היישוב החדש תל אביב אלול ה'תרצ"ז הוקמה כישיבה ללא לימודי חול והוסבה לישיבה תיכונית ישיבת כפר הרוא"ה כפר הרוא"ה י' מרחשון ה'ת"ש הוקמה כישיבה קטנה והוסבה לישיבה תיכונית מדרשית נעם פרדס חנה ה'תש"ה ישיבת בני עקיבא מירון מירון ז' אדר א' ה'תשי"א ישיבת נתיב מאיר בית וגן ז' באדר ה'תשי"ג ישיבת מרום ציון ירושלים ה'תשי"ד תקופה מסוימת עמד בראשה הרב יהודה קופרמן ישיבת הדרום רחובות ה'תשי"ד ישיבת נחל יצחק נחלים ה'תשט"ו ישיבת תקוות יעקב שדה יעקב א' אלול ה'תשט"ו ישיבת בני עקיבא רעננה רעננה א' אלול ה'תשי"ט ישיבת רמב"ם ובית יוסף תל אביב ישיבת אור עציון מרכז שפירא א אלול ה'תש"ך ישיבת בני עקיבא פרחי אהרן קרית שמואל א' אלול ה'תש"ך ישיבת בני עקיבא נתניה נתניה כ"ו מנחם אב ה'תשכ"א ישיבת בית יהודה כפר מימון א' אלול ה'תשכ"ב ישיבת בית שמואל חדרה ה'תשכ"ב ישיבת אהל שלמה באר שבע י"ב אלול ה'תשכ"ג ישיבת נווה הרצוג אשדוד ה'תשכ"ד ישיבת ירושלים לצעירים ירושלים ה'תשכ"ד ישיבת בני עקיבא נחם נחם א' אלול ה'תשכ"ז הישיבה נסגרה והמבנה נותר נטוש עד שבשנת תשס"ד נפתח במקום ישיבת אמי"ת נחשון ישיבת אדרת בת ים י"א אלול ה'תשכ"ט ישיבת שעלבים שעלבים ה'תשל"ד הוקמה כישיבה קטנה והוסבה לישיבה תיכונית ישיבת השומרון קרני שומרון ה'תשמ"ד

בתקשורת

הסדרה העלילתית-דוקומנטרית "הישיבה" שהוקרנה בערוץ 10 פותחת צוהר לעולם זה, ומספרת את סיפורם האישי והאמיתי של תלמידים ומורים, בישיבה התיכונית בכפר הרוא"ה.

ראו גם

• רשימה של ישיבות תיכוניות

לקריאה נוספת

• מ' בר-לב, "הישיבה התיכונית ומעורבותה במערכת החינוך הממלכתי-דתי בישראל:, בספרף מ' אליאב וי' רפאל (עורכים), ספר שרגאי - פרקים בחקר הציונות הדתית והעלייה לא"י, תשמ"ב, עמ' 222-206.
• מ' בר-לב, "הישיבה התיכונית ושיטת תורה עם דרך ארץ", בספר: מ' ברויאר (עורך), תורה עם דרך ארץ - התנועה, אישיה, רעיונותיה, 1987, עמ' 253-237.

קישורים חיצוניים

• חיפוש ישיבה תיכונית באתר סטנדר, מידע על כל הישיבות התיכוניות והשוואה ביניהן, אפשרות ליצירת קשר עם הישיבות.
• אתר תנא, כמה? מרכז נתונים אודות שכר הלימוד בישיבות התיכוניות.
• השער לישיבות תיכוניות, באתר הכוונה לישיבות תיכוניות, מאמרים, חומרי קריאה.
• הרב אליעזר מלמד, ‏אמונה, חינוך וכלכלה, באתר ישיבה
• יוסי טישלר, תמר אלמוג, ‏בתי ספר על יסודיים לבנים במגזר הדתי לאומי, באתר "אנשים ישראל - המדריך לחברה הישראלית"
• יהודה זולדן, לחידוש פני לימודי הקודש בישיבה התיכונית, באתר "דעת"
• עפרה לקס, מעולים בקודש, "בשבע", 2 בנובמבר 2006