מטאור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בפס אור הנראה כאשר מטאורואיד חודר לאטמוספירה. אם התכוונתם למטוס קרב, ראו גלוסטר מטאור.
מטאור (מיוונית- דבר מה שמימי) הוא כינוי לפס האור הנראה כאשר מטאורואיד חודר לאטמוספירה של כדור הארץ (או כל גוף אחר).
תוכן עניינים |
[עריכה] תכונות
בשפה העממית המטאור מכונה לעתים "כוכב נופל", אך מטאורואידים אינם כוכבים אלא גרגרי-חול וסלעים קטנים המתאדים בדרך כלל בהתקלותם במולקולות האוויר של האטמוספירה. לעתים נדירות חודר לאטמוספירה מטאורואיד גדול במיוחד, הנצפה כ"כדור-אש", שבהירותו עולה על זו של נוגה או אף נראית לעין באור יום. המטאורים שאנו רואים הם בגובה של 100 עד 150 קילומטרים ומהירותם בין 11 ל- 74 קילומטר בשנייה. מהירות המטאורים תלויה בעיקר בכיוון הפגיעה שלהם בכדור הארץ. במקרים של התנגשות חזיתית המהירות תהיה גבוהה (מהירות כדור הארץ ועוד מהירות המטאור) ובמקרים בהם כדור הארץ משיג את המטאורים ומתנגש בהם, מהירותם תהיה נמוכה (ההפרש בין המהירות העצמית למהירות כדור הארץ). מטאורים איטיים נוחים יותר לצפייה ולמעקב. האסטרונומים סבורים שהם גופים קדומים מאוד - שרידים שנשארו מתקופת היוצרותה של מערכת השמש, או שרידיהם של כוכבי לכת או כוכבי שביט שהתפרקו, או כוכבי לכת קטנים.
אם חלק ממטאורואיד שורד את המעבר באטמוספירה ומגיע לקרקע, השריד נקרא מטאוריט. כאשר פוגע מטאוריט גדול וכבד בכדור הארץ, הוא גורם להיוצרות מכתש בעל צורה מעוגלת אופיינית ושוליים המתרוממים כלפי מעלה.
[עריכה] מקור המטאורים
מקור המטאורים הינו בחלקיקים המגיעים לכדור הארץ מירחים, כוכבי לכת ושביטים או מאסטרואידים המצויים במערכת השמש. סביב השמש נעים גופים העשויים תערובת של קרח ואבק, כאשר גוף מסויים נכנס לאזור כבידה של אחר, נוצרת התנגשות אשר בעקבותיה נזרקים מפני השטח אל החלל חלקיקים. הרסיסים משייטים בחלל עד אשר הם נלכדים בכבידת הארץ והופכים למטאוריטים. על פני כדור הארץ נמצאו מטאוריטים שמקורם בירח, במאדים ואף בנוגה.
[עריכה] צפייה במטאורים
ישנם ימים מסוימים בשנה בהם ניתן לראות מטאורים רבים בלילה אחד. תופעה זו מכונה מטר מטאורים. בדרך-כלל ייראו יותר מטאורים לאחר חצות, וזאת משום שכיוון התנועה של כדור הארץ סביב השמש הוא כזה שבחצות הלילה התנועה היא לעבר האופק המזרחי, ולפיכך בזמן הזריחה התנועה היא לעבר הזנית. היות שכדור הארץ "מתנגש" עם ענן האבק שיוצר את מטר המטאורים תוך-כדי תנועה במסלולו, ייראו יותר מטאורים כאשר המפגש הוא "חזיתי" (מבחינת הצופה) מאשר אם הצופה נמצא בצד ה"אחורי" של כדור-הארץ, יחסית לתנועתו סביב השמש.
[עריכה] נתיב יינון
לאורך כניסת המטאוריד לאטמוספירה העליונה, נוצר נתיב יינון. נתיב יינון שכזה, יכול להשאר 45 דקות. מטאורידים בגודל של גרגר חול, נכנסים לאטמוספירה לעתים קרובות, לערך כל כמה שניות באזור נתון, וכך נתיבי הינון יכולים להמצא באטמוספירה העליונה בצורה רציפה.
[עריכה] ביהדות
חכמים תקנו ברכה לרואה תופעות טבע חריגות, ובין היתר מטאור, כמובא במשנה תורה לרמב"ם:
- "עַל הָרוּחוֹת שֶׁנָּשְׁבוּ בְּזַעַף, וְעַל הַבְּרָקִים, וְעַל הָרְעָמִים, וְעַל קוֹל הַהֲבָרָה שֶׁתִּשָּׁמַע בָּאָרֶץ כְּמוֹ רֵחַיִם גְּדוֹלִים, וְעַל הָאוֹר שֶׁבָּאַוֵּיר שֶׁיֵּרָאוּ כְּאִלּוּ הֶן כּוֹכָבִים נוֹפְלִים וְרָצִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אוֹ כְּמוֹ כּוֹכָבִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן זָנָב--עַל כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ--מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה ד' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁכּוֹחוֹ מָלֵא עוֹלָם; וְאִם רָצָה--מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה ד' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹשֶׂה בְּרֵאשִׁית." (משנה תורה, הלכות ברכות, פרק י' הלכה י"ז)
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מטאור |
- סרט המראה כניסת מטאורים לאטמוספרה צולם מישראל
- חטיבת המטאורים של האגודה הישראלית לאסטרונומיה החטיבה מקיימת תצפיות סדירות, הרצאות ומפרסמת תחזיות למטרי מטאורים.
- ארגון המטאורים הבינלאומי ארגון גג עולמי המאגד את כל האסטרונומים החובבים והמקצועיים המתמחים בנושא המטאורים. בין השאר מפרסם מאמרים מקצועיים וניתוחים של פעילות מטרי מטאורים, תחזיות לעתיד ואוסף נתוני תצפית מסוף שנות השמונים ועד היום.
- מטאורים, באתר "הידען"
