יעקב שמשוני – הבדלי גרסאות
מ ניקיון פרמטרים בתבנית אישיות# |
מ הסרת תבנית:אין תמונה משדה תמונה בתבנית, בערך בו יש הצגה אוטומטית של "אין תמונה"# |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אישיות |
{{אישיות |
||
|שם=יעקב שמשוני |
|שם=יעקב שמשוני |
||
|תמונה= |
|תמונה= |
||
|כיתוב= |
|כיתוב= |
||
|מדינה= [[ישראל]] |
|מדינה= [[ישראל]] |
||
גרסה מ־15:16, 17 בפברואר 2017
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות
פרמטרים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| לידה |
7 באפריל 1922 רומניה |
|---|---|
| פטירה |
27 בינואר 2001 (בגיל 78) אופקים, ישראל |
| מדינה | ישראל |
| מקום קבורה | פדויים, ישראל |
| כינויים נוספים | שמשי |
| ידוע בשל | היותו ראש המועצה הראשון של מרחבים |
| השכלה | גימנסיה בקלוז' |
| תפקיד | ראש מועצה וראש עיר |
| בת זוג | עליזה שמשון (לבית טופיק) |
  | |
יעקב שמשוני (7 באפריל 1922 – 27 בינואר 2001) היה ראש מועצה הראשון של מועצת מרחבים, מייסד וראש העיר הראשון של העיירה אופקים.
ראשית חייו
שמשוני נולד ברומניה (בחלק ההונגרי של טראנסילבניה) בשנת 1922 לרגינה ומנחם מנדל. ניצול יחיד למשפחתו שנספתה כולה בשואה (אמא, אבא ואחות בשם איבי (איבויה)). למד בגימנסיה בקלוז', היה מנהיג תנועת "הנוער הציוני" בעיר מגוריו. בשנת 1941[1] עלה לארץ כחניך המוסד "עליית הנוער" בהנהגת הנרייטה סאלד. בשנת 1942 התגייס שמשוני לפלמ"ח. לאחר שנה נפצע באימונים והצטרף לחברת הכשרה בקיבוץ גניגר. בשנת 1946 ירד שמשוני לנגב, במסגרת מבצע: "11 הנקודות" ליישוב הנגב 1946, היה בין מייסדי קיבוץ אורים והיה יוזם ההצעה לקרוא לקיבוץ החדש בשם: "אורים".
קריירה
בשנים 1950–1951 היה מדריך במושב פדויים, שם התגורר באוהל במשך שנה. בשנת 1951 התמנה יעקב שמשוני לראש המועצה הראשון של מועצה אזורית מרחבים ואף הגה את סמל המועצה האזורית מרחבים. במסגרת תפקידו ייסד את "המרכז הכפרי האזורי", שלימים הפך לעיירה אופקים. יעקב ציין את החשיבות להקמת המרכז כדי לפתור את בעיית תעסוקתם של העולים שאינם עוסקים בחקלאות והציע להקים מרכז כפרי בו יתגוררו אנשים העוסקים במתן שירותים למושבי הסביבה. בשנת 1953 החלו לממש את תוכניתו. בשלב הראשון הוקמו שבעה צריפים אשר שימשו כתחנת טרקטורים וכמגורי עובדי התחנה ובני משפחותיהם. שמשוני הוסיף להתגורר בפדויים עד שנת 1955, ולאחר מכן עבר לאופקים כדי לפקח על הקמת העיירה. שמשוני תכנן להקים עיר גדולה, אך מושבי הסביבה גילו התנגדות לרעיון זה. נערכו ויכוחים סוערים בנושא, ושמשוני ניצח בעזרת מנחם ברבש, עובד משרד העבודה באותם ימים. במקביל הועברה תחנת הטרקטורים לאשקלון, ושני בניינים קיבלו יעוד חדש: בנייני המועצה המקומית של אופקים. בליל ה-19 באפריל הגיעה קבוצת העולים הראשונה לאופקים כשהם מלווים בנציגי הקליטה של הסוכנות היהודית. העולים העייפים סירבו לרדת ולגור באופקים בשל השממה במקום, אך בסופו של דבר השתכנעו מדבריו של יעקב ונכנסו לצריפי המגורים. שמשוני כיהן במשך 7 שנים כראש המועצה האזורית, אך סירב להיות ראש המועצה המקומית אופקים בטענה כי "אינני איש מפלגה".
חיים אישים
שמשוני נישא לעליזה[2]. יחד אימצו שני ילדים, אורי וליאת. לאחר אימוץ הילדים שינה יעקב את שמו משמשון לשמשוני. עליזה נולדה בעיראק בשנת 1922 לרגינה וציון טופיק. היא לימדה בבית הספר "אשלים" שבאופקים במשך 34 שנים.
לקריאה נוספת
- משה ניר, מי ומה בבאר שבע ובנגב, כל-בי, 1987 התשמ"ז
הערות שוליים
- ^ משפחת שמשוני, פורטל עיריית אופקים
- ^ יצחק קריספל, אות הקהילה לעליזה שמשוני, פורטל עיריית אופקים, 14 בפברואר 2010
ראשי ועד המתיישבים, מועצת ועיריית אופקים 
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|