אשקלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אשקלון
Ashkelon COA.png
Ashkelon flag.png
אשקלון ממעוף הציפור
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה איתמר שמעוני
גובה ממוצע ‎10‏ מטר
תאריך ייסוד 1949
סוג יישוב עיר בעלת 100 - 200 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 120,038 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.0%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 2,512 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 47,788 דונם
מיקום אשקלון
אשקלון
אשקלון
דירוג חברתי-כלכלי 5 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4177
פרופיל אשקלון נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
http://www.ashkelon.muni.il

אשקלון היא עיר חוף במחוז הדרום בישראל, במישור החוף הדרומי, על חוף הים התיכון בין אשדוד לעזה, בירת נפת אשקלון.

אשקלון נמנית עם הערים הקדומות ביותר בארץ ישראל העתיקה. מקור שמה של אשקלון הוא שקל, שפעם היה שמה של העיר. לעיר היסטוריה ארוכה של אלפי שנים, בהן התקיימו בה יישובים שונים. אשקלון נזכרת לראשונה בספר יהושע: "חמשת סרני פלשתים, העזתי, האשדודי האשקלוני".

אשקלון היא העיר המערבית ביותר במדינת ישראל וה-12 בגודל אוכלוסייתה.

גאוגרפיה ואקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשקלון שוכנת במישור החוף, בקצה המערבי-דרומי של חבל לכיש, המפריד בין הנגב לשפלה, וכעיר המערבית ביותר בישראל, גבולה הדרומי של העיר רחוק מרצועת עזה כ-7 ק"מ. לכל אורכה של העיר עוברת "דרך הים" (ויה מאריס העתיקה). אשקלון, אחת הערים העתיקות בעולם, שימשה בכל תקופותיה עיר מעבר של דרכים ונתיבות ים, מסילת ברזל שירדה ממרכז הארץ (מסילת לוד ותל אביב) אל רצועת עזה, בואכה מצרים. מסילה זו הותקנה ב-1918, בסוף מלחמת העולם הראשונה, בידי הצבא הבריטי, שכבש אז את ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מאנית. כביש החוף העולה מצפון סיני בואכה רצועת עזה אל גוש דן, הוא ציר התנועה החשוב ביותר במישור הים התיכון.

שני נחלי-אכזב, נחל שקמה בדרום ונחל אבטח בצפון, זורמים סביב אשקלון, מנקזים מדי חורף את מי השיטפונות ונשפכים לים התיכון.

אשקלון, העיר החדשה, משתרעת על שטח של 55,000 דונם - אחד משטחי השיפוט הגדולים במדינה. בתחומה גם התל העתיק של אשקלון הקדומה, המשתרע על יותר מ-2,000 דונם בתחומי הפארק הלאומי שבדרום-מערב העיר. שם, לחוף הים התיכון, מצויים גם שרידי הנמל העתיק וכן שני נמלים קטנים עם שוברי גלים בולטים אל תוך הים: נמל הנפט של חברת קו צינור אילת אשקלון ונמל מי הקירור של תחנת הכוח רוטנברג, שהקימה חברת החשמל בסוף שנות ה-80.

אדמות אשקלון חוליות ברובן, להוציא אדמות שכונת גבעת ציון שבדרום-מזרח העיר. העיר שוכנת על כמה גבעות השוברות את קו הרקיע וקו החוף, ומגיעות לגובה של 60 עד 80 מטר מעל פני הים.

להקות בני-כנף חולפות בשמיה, ובפארק הלאומי מקננות ציפורים מסוגים שונים. בעבר היו כאן תנים ושועלים, וכיום ניתן למצוא ארנבות ונמיות, דרבן לעת מצוא ולעתים רחוקות גם צבאים תועים הבאים מחבל לכיש בתקופת היובש.

אקלימה של אשקלון נוח. היא נהנית ממשבי רוח העולים מן הנגב וממדבר יהודה ומאזנים את לחות חוף הים. כך, בניגוד לערי החוף הצפוניות ממנה, מצטיינת אשקלון באקלים יבש גם בלילות הקיץ. בממוצע השנתי נרשמים בה רק 33 ימי גשם, וכמות המשקעים הממוצעת מגיעה ל-420 מ"מ בשנה.

מזג אוויר באשקלון
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 17.2 17.5 19.7 24.6 27.4 29.5 30.8 31.1 30.2 27.9 23.6 19.2 24.8
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 8.1 8 9.3 11.9 14.8 18 20.6 21.4 20.1 17.5 13.1 9.8 14.3
משקעים ממוצעים (מ"מ) 127.9 98.6 61.4 17.8 3 0 0 0 2.3 19 69.8 114.7 514.5
מקור: השירות המטאורולוגי הישראלי‏‏‏[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרקופג המתאר את חטיפת פרספונה בחצר העתיקות במרכז אפרידר
עמודים רומיים בפארק הלאומי באשקלון

אשקלון העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אשקלון (עיר עתיקה)

בפברואר 1949 יישבה ממשלת ישראל עולים חדשים במבנים של העיירה הערבית אל-מג'דל וביולי 1950 מונתה ל"מגדל - אשקלון" מועצת עיר, על בסיס היותה של מג'דל עיר עוד מימי המנדט

אשקלון נמנית עם הערים הקדומות ביותר בארץ ישראל העתיקה. מקור שמה של אשקלון הוא שקל, שפעם היה שמה של העיר.

ראשית היישוב במקום לפני כ-5,000 שנה, אך עיר של ממש קמה באתר בתקופה הכנענית התיכונה (2200 עד 1550 לפנה"ס). היא נמנתה עם הערים הגדולות, ושימשה כעיר הנמל הגדולה ביותר בתקופה הכנענית. על העיר שלטו בזה אחר זה שמונה עמים (ותרבויות): כנענים, פלשתים, פיניקים, הממלכות ההלניסטיות, רומאים, ביזנטים, ערבים וצלבנים. אותם עמים, בתורם, השתלטו בכוח הזרוע על העיר וירשו את קודמיהם.

בשנת 1150 לפנה"ס לערך נכבשה העיר על ידי הפלשתים. תחת שליטת הפלשתים הפכה אשקלון לאחת מחמש ערי פלשתים, שביניהן לבין ממלכת יהודה וממלכת ישראל, התקיים מתח צבאי ומדיני מתמיד. בשנת 604 לפנה"ס בא קץ עידן הפלשתים. אשקלון, העיר האחרונה של הפלשתים, נכבשה על ידי הבבלים, והצבא הבבלי בראשותו של נבוכדנאצר החריב ושרף את העיר והגלה את תושביה.

אשקלון נבנתה מחדש בתקופה ההלניסטית והייתה לנמל ימי חשוב. בתקופה הרומית תפסה אשקלון מקום חשוב בעולם התרבות היווני, סופרים ופילוסופים יוונים רבים כגון אנטיוכוס מאשקלון היו מילידי העיר. הורדוס, שליט יהודה, שיש הסבורים שנולד בעיר, האדיר את העיר וחיזק אותה.על פי יוסף בן מתיתיהו, הורדוס המלך בנה את בית המועצה הענק ששרידיו המרשימים נמצאים בפארק אשקלון. העיר המשיכה לשגשג לאחר מכן תחת שלטון האימפריה הרומית וביזנטיון. גם בתקופת המשנה ותקופת התלמוד חיו באשקלון לא-יהודים לצדם של יהודים.

אשקלון בימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיתוב יווני ברצפת פסיפס מכנסייה עתיקה באשקלון
משמאל:קבר שיח' עואד, מבנה ממלוכי מהמאה ה-13. מימין: מלון הולידיי אין אשקלון

בשנת 644 השלימו הערבים את כיבוש הארץ, וכך עברה גם אשקלון לשלטון מוסלמי. בשנת 1099, עם הגעת מסעי הצלב לארץ, הייתה אשקלון מבצר חשוב לפאטמים, ואף על פי שבקרב אשקלון שנערך בסמוך לה ניצחו הצלבנים, לא נפלה אשקלון בידיהם.

בשנת 1150 בוצרה העיר על ידי שליטה הפאטמי בחמישים ושלושה מגדלים, אך למרות זאת נפלה העיר שלוש שנים לאחר מכן בידי הצלבנים ומלכם בלדווין השלישי מלך ירושלים, וזאת לאחר מצור שהוטל עליה במשך חודש. בשנת 1187 הובסו הצלבנים בקרב קרני חיטין על ידי מוסלמים בהנהגת צלאח א-דין, וממלכת ירושלים נפלה. הצלבנים גורשו מהעיר על ידי המוסלמים בהנהגת א-דין, שהרס את מבני העיר, גירש את האוכלוסייה והעלו הכל באש, כדי למנוע הקמה מחדש של המקום כבסיס צלבני. לאחר מכן נסתם נמלה.

העיר זכתה לתחייה בינואר של שנת 1192, כאשר הצלבנים חזרו אליה בראשות מנהיגם ריצ'רד לב הארי. תוך כמה חודשים הם שיקמו את העיר וביצרו אותה בחפיר, חומה, מגדל ושערים. אך בסוף אותה שנה צלאח א-דין וריצ'רד החליטו לפרק את אשקלון שוב. האתר נשאר נטוש עד נובמבר 1239, עד שנכבש שוב על ידי הצלבנים תחת הפיקוד של הרוזן טיבלד הרביעי משפניין. בשנה שלאחר מכן, נבנה מבצר בפינה הצפון-מערבית של העיר על ידי ריצ'רד מקורנוול. המוצב נפל בידי המצרים תחת פח'ר א-דין באוקטובר 1247. סופה של אשקלון העתיקה הגיע בשנת 1270 וזאת לאחר שהסולטאן הממלוכי, בייברס, הרס סופית את העיר, מילא את נמלה וסתם אותו, וכתוצאה מכך ננטשה העיר ולא נבנתה שוב.‏[2]

המסגד הראשי של אשקלון נבנה מחדש על ידי עבד אלמלכ אבן מרואן (685-705) לאחר שהעיר נכבשה מידי הביזנטים. לא ברור אם הבניין החליף כנסייה ביזנטית והאם זהו אותו מסגד שנבנה שוב ב-772 יחד עם מינרט. אולם בסוף המאה העשירית אלמקדסי מתאר את המסגד הגדול כעומד בשוק של סוחרי הבדים ומרוצף בשיש. המסגד והשוק מוזכרים ששים שנה לאחר מכן על ידי נאסר א-ח'וסרו (1047). אחרי נפילת אשקלון לידיים צלבניות באוגוסט 1153, והמסגד הגדול הומר לכנסייה שהוקדשה לסנט פול. ב-1123 הרוזן היו מיפו העניק "את אחד המסגדים הטובים ביותר בעיר של אשקלון" שהיה אז עוד בידיים מוסלמיות למנזר של סנטה מריה בעמק יהושפט. ב-1153 המנזר חיזק את טענותיו ביחס למסגד הגדול. המסגד המדובר הכיל את ראשו של אלחסין, נכד הנביא. הראש הוצא והועבר לקהיר ממש לפני שאשקלון נפלה בידי הצלבנים ב-1153. צלאח א-דין החריב את הקתדרלה הצלבנית.

אל-מג'דל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור של אשקלון בשנת 1837
מפת הקרן לחקר ארץ ישראל לאזור אשקלון, משנת 1880
מוזיאון לתולדות אשקלון הממוקם במסגד ששימש את העיר הערבית ששכנה במקום עד לשנת 1950
רבי קומות בסיטי

אל-מג'דל (ערבית:المجدل) הייתה עיר ערבית ליד חורבות אשקלון העתיקה. בשנת 1596 היה מג'דל היישוב השישי בגודלו בארץ ישראל וגרו בו 2,795 תושבים‏‏‏[3]. מג'דל נודעה בזכות תעשיית האריגה שלה.

בתקופת המנדט הייתה מג'דל חלק מנפת עזה. לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל השתרע שטחה העירוני על 1,346 דונמים (מתוכם 202 דונמים שטחים ציבוריים)‏[4]. בסוף שנת 1946 התגוררו במג'דל כ-10,900 תושבים ‏‏‏[5], ושכן בקרבתה על חוף הים משהד נבי חוסיין - מבנה עתיק מסוף המאה ה-11 ובו, על פי המסורת, נטמן ראשו של חוסיין בן עלי, נכדו של הנביא מוחמד. לכן נהגו מוסלמים לעלות אליו לרגל‏[6].

מגדל המים באשקלון. נבנה בתקופת המנדט הבריטי

במלחמת העצמאות חנה באזור חיל המשלוח המצרי במהלך מסעו צפונה דרך ציר החוף, כאשר מטרתו הייתה תל אביב. לכן הפציץ חיל האוויר הישראלי את העיירה מספר פעמים. העיר נכבשה ב-4 בנובמבר 1948, יחד עם איסדוד ויבנא, על ידי כוחות צה"ל במהלך מבצע יואב. רוב תושביה הערבים ברחו, את הנותרים (בין 1,000 ל-2,000) הורה יגאל אלון לגרש, אבל ההוראה לא בוצעה.[דרוש מקור]

כיום מג'דל היא שכונת מגדל באשקלון ובה שוכן המרכז המסחרי העיקרי בעיר. כמו כן נמצא בה מוזיאון במבנה החאן, והשוק העירוני.

לאחר קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תום מלחמת העצמאות, יישבו מוסדות המדינה עולים חדשים בבתי ערבים שעזבו ברובם לרצועת עזה. התושבים הערבים שנותרו רוכזו בצפון העיר, באזור שכונה "הגטו"‏[7], והוטל עליהם משטר צבאי בפיקודו של דוד איל. עם הזמן הגיעו פליטים ערבים נוספים מן האזור ומספרם הכולל הגיע לסביבות 2,400 איש. המשטר הצבאי נמשך מסוף שנת 1948 ועד סוף 1951.

ביולי 1950 פוצץ צה"ל את מסגד מקאם א-נבי חוסיין, מבנה מהמאה ה-11, ובעקבות מחאתו של שמואל ייבין, ראש מחלקת העתיקות דאז, נטל משה דיין, אלוף פיקוד דרום אז, את האחריות למעשה‏[8].

במהלך שנת 1951 הועברו הערבים על משאיות צבאיות, רובם לרצועת עזה, ומיעוטם ללוד. בעוד שהראשונים יצאו בהסכמתם (הרשויות עודדו מעבר זה ונתנו הטבות כספיות לעוזבים), מאוחר יותר לחצו עליהם שלטונות הצבא לצאת, באמצעות איומים, "נגישׂות"‏[9]. והפסקות באספקת המזון. לבסוף עצרו חלק מהנשארים, הוציאו צווי פינוי, וגירשו לעזה או ללוד גם את מי שלא הסכים לחתום על כתב ההסכמה. לאחר עזיבתם המוחלטת הועברו הבתים לרשות המדינה. יש טוענים שסיפור חרבת חיזעה הוא על הפינוי של ערביי אשקלון לעזה. [דרוש מקור]

בשנים הראשונות ליישוב העולים במג'דל נקרא היישוב החדש במספר שמות. בתחילה נקרא מגדל-עזה, אחר כך מגדל-גד ולבסוף מגדל-אשקלון. היישוב תוכנן כישוב חקלאי ועורף לוגיסטי ליישובים החקלאיים שעתידים היו לקום באזור. עד מהרה קיבל היישוב החקלאי צביון עירוני ובשנת 1951 הוכרזה מגדל-אשקלון כעיר ואליעזר מילרוד נבחר לשמש כראש העירייה הראשון.

בשנת 1951 החלה ביוזמת ההסתדרות הציונית בדרום אפריקה הקמת שכונת מגורים בסמוך למגדל-אשקלון בשם אפרידר. מקור שם השכונה הוא ר"ת המילים אפריקה דרומית. ב-1953 הוכרזה השכונה כמועצה מקומית בשם אשקלון וכונתה לעתים אשקלון החדשה. ראש המועצה המקומית דאז ולימים ראש העיר הראשון היה ד"ר יחזקאל זונבנד, שעל שמו נקרא בית הספר "בית יחזקאל" בשכונת אפרידר. ב-1955 החליט משרד הפנים לאחד את שני היישובים לעיר אחת שנקראה אשקלון.

בשנת 2006 חלה תפנית לרעה במצב הביטחוני בעיר לנוכח העובדה שמספר רקטות גראד נורו אליה מכיוון רצועת עזה. בדצמבר 2008, ערב מבצע עופרת יצוקה ובמהלכו, המשיכה אשקלון לספוג ירי של טילי גראד שכוון כנגד האזרחים המתגוררים בה, עובדה אשר גרמה לשיתוק חלקי של החיים בעיר. גם במהלך מבצע צוק איתן נורו רקטות רבות לעבר העיר. מרביתן יורטו על ידי כיפת ברזל, אך אחדות מהן פגעו בעיר וגרמו לפצועים ולנזק.

סטטיסטיקה ודמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים באשקלון 120,038 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.0%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, העיר מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011-2012) היה 67.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 6,534 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[10]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

בשנות ה-90 נקלטו בעיר מעל 50,000 עולים חדשים, בעיקר מברית המועצות ומאתיופיה. במהלך אוגוסט 2005 נקלטו בעיר כמה עשרות מפונים מרצועת עזה, כחלק מתוכנית ההתנתקות, בעיקר מהיישוב כפר דרום.

אחוז הבתים צמודי הקרקע בעיר הוא מהגבוהים בערי ישראל. אשקלון היא העיר ה-12 בגודלה במדינת ישראל.

שכונות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפון העיר
  • ברנע
  • ברנע החדשה
  • ברנע הירוקה
  • ברנע ב'-ג'
  • הנשיא הרצוג
  • רמת כרמים
  • אשכולי פז
מרכז העיר
  • אפרידר
  • הסיטי (או "לב אשקלון")
  • מגדל
  • רמת אשכול
  • כוכב הצפון
  • נאות אשקלון
  • נווה אילן
  • נווה הדרים
  • נווה דקלים
דרום העיר
  • גן הוורדים
  • האגמים
  • גבעת הפרחים
  • גבעת ציון ("שיכונים")
  • שמשון ("עתיקות"),
    ובה חמישה רבעים:
    • נווה אלונים
    • שפירא
    • קריית גולדה
    • קריית זאב
    • רמת בן-גוריון

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

באשקלון פועלים למעלה מ-50 מוסדות חינוך. המוסד החינוכי החשוב ביותר בעיר הוא המכללה האקדמית אשקלון. בשנת 2007 קיבלה המכללה הכרה כמוסד להשכלה גבוהה מטעם המועצה להשכלה גבוהה, ובהדרגה הוכרו חוגים נוספים שלה מבחינה אקדמית.

בעיר פועלים כ-32 בתי ספר יסודיים וכ-24 בתי ספר על-יסודיים. בעיר קיימים כחמישה בתי ספר ייעודיים, כגון בית הספר לאמנויות (כיתות א'-י"ב), ובית ספר אחד של החינוך המיוחד. לפי נתוני משרד החינוך אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ט (2008/2009) היה 71.14%.

בנוסף, בעיר פועל מכון התורה והארץ - מכון למחקר, ליישום ולהסברה של המצוות התלויות בארץ, בו פועלים רבנים, מדענים ואגרונומים. ב-2001 הוקם באשקלון גרעין תורני בשם "אורות אשקלון". בראש הגרעין עומד הרב אופיר כהן ובמסגרתו פועלת בעיר גם ישיבת הסדר[11].

בעיר קיים פרויקט עמ"ן (עיר מתנדבת נוער) של ג'וינט ישראל ומשרד החינוך, אשר מעודד נוער להתנדב. הפרויקט פועל בשיתוף עם מועצת הנוער העירונית ומשתתפים בו כ-51% מבני הנוער בעיר‏[12]. קיימים גם פרויקטים וארגוני נוער נוספים המקיימים פעילות לנוער.

תנועות נוער הפועלות בעיר:

  • כנפיים של קרמבו - סניף בברנע
  • הנוער העובד והלומד - 3 קנים עירוניים (אפרידר, עתיקות-חבצלת ונווה דקלים)
  • בני עקיבא - 5 סניפים (אפרידר, נוויאות, גבעת ציון, גן הוורדים ושמשון)
  • השומר הצעיר - 2 קנים (אפרידר ועתיקות)
  • הצופים - בעיר קיימים שלושה שבטים: שבט נמרוד שבאפרידר, אשר הוקם בשנת 1958, שבט אדר שבברנע ושבט שמשון שבשכונת שמשון אשר הוקמו על ידי קומונת בני שנת שירות של תנועת הצופים בשנת 2013.
  • נוע"ם - מרכז פעילות בקהילת נצח ישראל

תרבות ופנאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית יד לבנים

מוסדות תרבות ואמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היכל התרבות
  • היכל התרבות
  • בית יד לבנים
  • מרכז הקונגרסים
  • מרכז התרבות בכפר הנופש
  • הקונסרבטוריון
  • מוזיאון החאן
  • גלריית "בית עלי"
  • בית העם

מרכזי מסחר ובילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קניון גירון - ממוקם בשדרות בן-גוריון, בסמוך לתחנה המרכזית והמרכז הנפתי.
  • קניון חוצות - ממוקם בשכונת מגדל, שדרות בן-גוריון, בכניסה המרכזית לעיר.
  • פאוור סנטר - ממוקם בצומת כפר סילבר, בכניסה הצפונית לעיר.
  • קניון לב - ממוקם ברחוב ההסתדרות.
  • המדרחוב - שוכן בעיר העתיקה בשכונת מגדל.
  • השוק - שוכן בעיר העתיקה בשכונת מגדל.
  • מרכז אפרידר - ממוקם במרכז שכונת אפרידר.
  • מתחם המרינה - ממוקם ברצועת החוף המרכזית של אשקלון.
  • קניון בית ימין - הממוקם בשכונת מגדל, בסמוך לקניון חוצות.
  • אשקלונה - פארק המים השני בגודלו בישראל

אירועים והפעלות קיץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגו פעילויות הקיץ 2012
הבמה המרכזית בפסטיבל בריזה 2010
  • פסטיבל בריזה: אירוע ענק של מוזיקה ישראלית המתקיים מדי שנה, במשך ארבעה ימים בסוף החופש הגדול, באמפיתיאטרון בגן הלאומי אשקלון והוא כולל את מיטב האמנים בארץ.

מדי שנה מארחת אשקלון עשרות אמנים במספר במות שפוזרו בשטח הגן הלאומי, בהן במת ילדים, סטנד-אפ, ים תיכונית, במת רוק וכו'.

  • אירועי קיץ בשכונות: בשכונות מתקיימים אירועי קיץ אחת לשבוע, בכל פעם במקום אחר. בכל אירוע מופיעים שלושה אמני ילדים בכל פעם, ובמקום פועלים מתקני לונה פארק.
  • לילה לבן: בשנת 2012 התקיים הלילה הלבן הראשון בתולדות העיר. במהלך הלילה הופעלו מעל ל-20 דוכנים במקביל, ביניהם התקיימה הופעה של דוד אהרון, הופעות סטנד-אפ, מסיבות ילדים, הופעות אקרובטיקה וכו'.
  • ציפורי לילה: הם אירועי לילה לבני הנוער. בשנת 2012, למשל, כלל האירוע מגוון פעילויות לבני נוער: ליגת קטרגל בהשתתפות כ-16 קבוצות נוער מהשכונות; בית קפה לנוער – קבלת שתייה, חטיפים, משימות ומשחקים; מופע אומנים עם רדיו דרום 101.5FM; משחק ואתגר מתנפחים – מתקנים אתגריים ומשחקי רצפה; דוכנים וסדנאות של חניכים מתנועת הנוער העובד והלומד; סדנאות – יוצרים סביבה (יצירה ממוחזרת), תכשיטים, מגמת ספרות של אדיבי, ברייקדאנס, מפגשים מוזיקליים וקריוקי; מגרשי טניס מוארים למשחק באופן חופשי; מתחם מפעיל (משתנה בכל אירוע) – יריד לונה פארק, אאוט דור וספורט טבלאי.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוף אשקלון
מזרקה בירידה לחוף הים
"שעוני השמש" פסל חוצות מאת יגאל תומרקין
אנדרטת כיכר ניו יורק
מגדל השעון במרכז אפרידר
קבר שייח עוואד, מבנה ממלוכי מהמאה ה-12 שנמצא על הטיילת באשקלון

אשקלון היא עיר תיירות מתפתחת שהוכרזה כאתר תיירות לאומי. מוקדי התיירות העיקריים בה הם: חוף הים, הפארק הלאומי והמרינה. באשקלון פועלים 8 בתי מלון וכפרי נופש. בסביבותיה של העיר אתרי תיירות רבים, כגון: פארק ניצנים, חמי יואב ובית גוברין. אשקלון היא עיר היסטורית ובה ממצאים ארכאולוגים בני 5,000 שנה ויותר, חלקם נמצאים בגן הלאומי אשקלון המנוהל על ידי רשות הטבע והגנים וחלקם מפוזרים ברחבי העיר, בין הבתים בשכונות.

במסגרת תהליך המיתוג של העיר הוחלט כי אשקלון תפעל להיות עיר תיירות ספורט בינלאומית. לאשקלון יש יתרונות רבים: רצועת חוף מהארוכות ביותר בארץ (12 ק"מ), העיר שטוחה ונפרסת על פני שטח רב (47,788 דונם), כאשר כ-50% מתוכם הוא שטח אורבני בנוי ובו ישנם שטחים ירוקים רבים. מתקני הספורט הקיימים והמתוכננים, בהם מגרש גולף, פארק מוטורי ופארק אתגרי יסייעו לכך.

חוף הים והטיילת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רצועת החוף של אשקלון מתמשכת לאורך כ-12 קילומטרים על שפת הים התיכון, ומהווה מרכיב מרכזי בחיי תושבי אשקלון ובדימויה כעיר חוף. חלק ניכר מרצועת החוף משמש לפעילויות פנאי ונופש הפתוחים לציבור הרחב, בעיקר כחופי רחצה, טיילות ופארקים. רוב חופי הרחצה והטיילות מרוכזים ברצועת החוף המרכזית.

חופי הרחצה בעיר: חוף ברנע, חוף בר כוכבא, חוף דלילה, חוף הפארק וחוף הסלע. באזור טיילת ברנע הוצבו פסלי לווייתנים, שמדמים שני זנבות המבצבצים מהמים ונמצאים בתנועה. הפסלים עשויים פלדה וברזל ופוסלו על ידי האמן והפסל ארלה בן אריה ומיועדים להנאתם של המטיילים. לאורכה של הטיילת מוצבים ספסלים בסגנונות מיוחדים ומקוריים במיוחד ומתקני משחק לילדים המבקרים במקום.

המרינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מרינה אשקלון

פרויקט המרינה הוקם בחוף אשקלון בשנת 1995, בסמוך לחופים "בר כוכבא" ו"דלילה". המרינה הוכרזה כנמל בינלאומי לספנות ולתיירות ומשמשת כשער כניסה למדינת ישראל.

אתרי טבע ונוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

באשקלון ישנם כ-27 גנים ופארקים, ביניהם הגן הלאומי אשקלון, גן שעוני השמש, ועוד.

אנדרטאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעשייה ותעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באשקלון שלושה אזורי תעשייה עיקריים: אזור התעשייה הדרומי, אזור התעשייה הצפוני ואזור התעשייה הקלה גבעת ציון.

באזור התעשייה הדרומי קיימים מתקני תשתית לאומיים רבים, כגון: תחנת הכוח רוטנברג, קו צינור אילת-אשקלון ומתקן התפלה אשקלון.

באזור התעשייה הצפוני קיימים מפעלים, חברות, מתחמי קניות ותחנת רכבת. באזור מתוכנן פארק תעשיות היי טק.

לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה עברו לאזורי התעשייה של אשקלון מפעלים רבים מאזור התעשייה ארז.

בשנת 2005 החלה לפעול בעיר תוכנית מהל"ב (המכונה "תוכנית ויסקונסין"), תוכנית חברתית-תעסוקתית המופעלת על ידי ממשלת ישראל.

הגנת הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות את התוכנית להקים תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון, בניגוד לעמדתם הרשמית של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. היוזמה להקמת תחנת כוח פחמית נוספת עוררה התנגדות רבה מצד ארגוני הסביבה, תושבי אשקלון ומועצות האזור. באפריל 2009 פנה השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, תושב אשקלון, לממלא מקום מזכיר הממשלה, בבקשה להעלות לדיון דחוף בממשלה את דרישתו להקפיא לאלתר את קידום תוכנית תחנת הכוח הפחמית באשקלון.

בשנת 2007 הותקנו ברחבי העיר מכלי אשפה טמוני קרקע, במקום מכולות האשפה הירוקות. יתרונם של המכלים בכך שהם מונעים ריחות, לכלוך ומפגעי תברואה שונים.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחנה המרכזית באשקלון עם פתיחתה ב-1965

אשקלון ממוקמת לצד כבישים בין עירוניים, ופועלים בה קווי אוטובוס רבים ורכבת. כמו כן, קיימים בעיר מרינה, המשמשת כשער הכניסה הדרומי למדינת ישראל, ושדה תעופה למטוסים קלים.

כבישים בין עירוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאשקלון, העיר הראשית בנפת אשקלון, מסתעפים מספר כבישים: כביש 4 צפונה, לאשדוד וגוש דן, ודרומה לרצועת עזה ובאר שבע; כביש 35 מזרחה לקריית גת וחברון; כביש 3 לירושלים, קריית מלאכי ורחובות.

אוטובוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התחנה המרכזית של אשקלון

מרבית האוטובוסים העוברים בעיר הם של חברות "אגד" ו"אגד תעבורה". הקווים הפנימיים מופעלים על ידי "אגד תעבורה" והקווים הבין עירוניים על ידי "אגד". כמו כן, עוברים בעיר מספר קווים של חברת ויאוליה. בעיר פועלת תחנה מרכזית, המשמשת את כל החברות המפעילות קווים.

רכבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסמוך למרכז המסחרי בשער אשקלון, הממוקם בצומת אבא הלל סילבר, נמצאת תחנת הרכבת אשקלון, אשר ממוקמת על מסילת לוד - אשקלון. זו היא תחנת הקצה של הקו הפרברי בנימינה - אשקלון. לצורך הגעה לתחנות נוסעים בקווי רכבת אחרים, יש להחליף רכבת בתחנת הרכבת בנימינה (לכוון נהריה), בתחנת הרכבת לוד (לכוון באר שבע) או בתחנות הרכבת של תל אביב.

אופניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2009-2013 נסללו מספר שבילי אופניים באזורים שונים בעיר: באזור המכללה האקדמית, בטיילת הנופית וכו'.

שירותים עירוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים ממלכתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכזים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירותי דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

באשקלון פועלים קרוב ל-90 בתי כנסת וכ-6 מקוואות בכל רחבי העיר. הרב הראשי האשכנזי הוא הרב יוסף חיים בלוי והרב הראשי הספרדי הוא הרב יוסף שרביט. כמו כן, ישנם כאחד עשר רבני שכונות.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון הכדורגל של אשקלון
משחק כדורסל בהיכל הספורט העירוני

מתקני ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדוני ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כדורגל:
    • הפועל אשקלון - משחקת בליגה א' דרום מאז שירדה בעונה 2014-2013 מליגה הלאומית.
    • בית"ר אשקלון - התפרקה לקראת עונת 2010-11 ליגה ג'
    • מועדון ספורט אשקלון - הקומה בשנת 2012-13 משחקת בליגה ג'
  • כדורסל:
    • עירוני אשקלון - משחקת בליגה הלאומית בכדורסל. בסיום עונת 2012/13 ירדה לליגה הלאומית
    • אס"א אשקלון - תשחק בעונת 2011/2012 בליגה א' (עלתה מליגה ב')
  • כדורעף - קבוצת הנשים של אליצור עירוני אשקלון - משחקת בליגת העל
  • כדורגל חופים - "דיל טוב" אשקלון - משחקת בליגה הישראלית בכדורגל חופים
  • קליעה למטרה - הפועל האשקלון ועירוני אשקלון בקליעה למטרה.
  • העמותה לקידום הספורט באשקלון - מפעילה מגוון ענפי ספורט (עמותה לקידום הספורט באשקלון)
  • כדוריד - קבוצת הנשים של הפועל אשקלון - משחקת בליגה הלאומית
  • סיוף - הפועל אשקלון ע"ש ערן גואטה - במקצועות חרב, דקר ורומח
  • רוגבי - הפועל אשקלון - משחקת בליגת הרוגבי 15, ליגת השביעיות וליגת החופים בוגרים נוער ונערים (הפועל אשקלון רוגבי)
  • שחייה. פועל אשקלון
  • באולינג (קניון חוצות)
  • שחיה צורנית או אומנותית
  • ניווט - הפועל אשקלון
  • אתלטיקה קלה - ספורט אשקלון
  • האבקות - מכבי אשקלון
  • סנוקר-ביליארד
  • התעמלות אומנותית-ריתמיקה - הפועל אשקלון, הפועל עירוני וקידום ספורט אשקלון (הפועל עירוני אשקלון בהתעמלות אומנותית)
    • הפועל אשקלון
    • הפועל עירוני אשקלון
    • קידום הספורט אשקלון
  • טרמפולינה - הפועל אשקלון
  • מגמת התרחבות השנה גם לריקודים סלוניים כדורעף חופים וטנ"ש

ראשי העירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי מועצה וראשי עיריית אשקלון
אפרים צור אליעזר מילרוד יחזקאל זונאבנד אריה תגר רחביה אדיבי אברהם בלסברג אהרן חייבי
1950 - 1951 1951 - 1953 1953 - 1956 1956 - 1965 1965 - 1972 1972 - 1974 1974 - 1977
אלי דיין בני וקנין שבתאי צור רוני מהצרי בני וקנין איתמר שמעוני
1977 - 1991 1991 - 2003 2003 2003 - 2008 2008 - 2013 החל מ-2013

סמל העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שישים-שנה-לאשקלון.gif
  • חמישה כוכבים – מסמלים את חמש שכונותיה העיקריות של העיר
  • עמוד שיש עם כותרת – סמל לעיר העתיקה אשקלון
  • סרט – מסמל את תכנונה של אשקלון כעיר הסרטים של ישראל
  • גלגל שיניים – מסמל את מפעלי התעשייה בעיר
  • גלי הים – מסמלים את היותה עיר חוף
  • רקע – הכחול מסמל את הים והתכלת את השמים הבהירים של העיר

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילום פנורמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט מבניין גבוה בשכונת הסיטי. בתמונה ניתן לראות את השכונות הסיטי, אשכולי פז, אפרידר, ברנע, ומקצת מהשכונות נווה אילן, נווה הדרים ונווה דקלים. בימים עם ראות טובה ניתן לראות באופק את דרום אשדוד ואת הנמל שלה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Eck W. and Zissu B. 2001. A Nauclerus de oeco poreuticorum in a New Inscription from Ashkelon/Ascalon. Scripta Classica Israelica 20, 2001: 89-96

ספרות יפה

  • "האור שבחוף" - סיפורה של אשקלון, מאת עזרא ינוב ואריה קרישק, הוצאת עיריית אשקלון, 2007
  • "עיר על הים" - רומן העוסק בקורותיה של העיר אשקלון והקמת אפרידר, מאת לאה אתגר, 1996

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השירות המטאורולוגי הישראלי
  2. ^ Pringle, Denys, The churches of the Crusader Kingdom of Jerusalem: a Corpus, Cambridge: Cambridge University Press, Vol I, 1993., pp. 61-3
  3. ^ ‏Petersen, Andrew (2005). The Towns of Palestine under Muslim Rule AD 600-1600. BAR International Series 1381. pp. 133.‏
  4. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  5. ^ אומדן
  6. ^ מירון רפפורט, המסע לפיצוץ המסגדים, באתר הארץ, 6 ביולי 2007
  7. ^ בני מוריס, "'נדידה שרצון ואונס כרוכים בה יחדיו': על העברת תושביה הנותרים של מג'דל לעזה, 1950". פורסם בספר תיקון טעות : יהודים וערבים בארץ ישראל : 1956-1936. ‬תל אביב : עם עובד, תש"ס 2000
  8. ^ מירון רפפורט, המסע לפיצוץ המסגדים, באתר הארץ, 6 ביולי 2007
  9. ^ לדוגמה - חיילים עברו בלילות, דפקו על דלתות הבתים עם קתות הרובים, קראו לתושבים לעזוב וירו באוויר
  10. ^ פרופיל אשקלון באתר הלמ"ס
  11. ^ אתר "אורות אשקלון"
    שלמה פיוטרקובסקי, ‏הרב עמאר: הישיבה באשקלון היא ההגנה לעיר, באתר ערוץ 7, 13 בספטמבר 2011
  12. ^ יפעת גדות, רמת השרון - במקום הראשון בהתנדבות בני נוער, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 31 במאי 2009
  13. ^ "הסכם ברית ערים תאומות: אשקלון-הורדנה ", פברואר 2011, באתר אשקלון אינפו.
  14. ^ "אשקלון אשקלון, ראש השנה... ",11 ביולי 2010, באתר בחדרי חרדים.


קואורדינטות: 31°40′10.55″N 34°34′27.83″E / 31.6695972°N 34.5743972°E / 31.6695972; 34.5743972