אופקים

אופקים
הכניסה לאופקים
מחוז	הדרום
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	צביקה גרינגולד (ועדה ממונה)
גובה ממוצע	‎138‏ מטר
תאריך ייסוד	1955
סוג יישוב	עיר בעלת 20 - 50 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010:
- אוכלוסייה	24,200 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎0.8%‏ לשנה
- צפיפות אוכלוסייה	2,356 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט	10,273 דונם
אופקים
דירוג חברתי-כלכלי	4 מתוך 10
מדד ג'יני	0.3651
לאום ודת   92.5% יהודים   0.0% ערבים-מוסלמים   0.0% ערבים-נוצרים   0.0% דרוזים   7.5% אחרים (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 10.0% גילאי 5 - 9 9.5% גילאי 10 - 14 9.5% גילאי 15 - 19 9.2% גילאי 20 - 29 16.3% גילאי 30 - 44 16.8% גילאי 45 - 59 15.9% גילאי 60 - 64 3.5% גילאי 65 ומעלה 9.3% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
חינוך סה"כ בתי ספר 20 –       יסודיים 14 –       על-יסודיים 8 תלמידים 5,173 –       יסודיים 3,208 –       על-יסודיים 1,965 מספר כיתות 233 ממוצע תלמידים לכיתה 22 (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
אתר הבית הרשמי

השדרה המרכזית רחוב הרצל

המרכז המסחרי החדש באזור התעשייה בעיר

בלוקים באופקים

הספרייה העירונית

בית הספר התיכון

פארק אופקים

אופקים היא עיר במחוז הדרום בישראל, השוכנת 24 ק"מ צפונית-מערבית לבאר שבע. היא הוכרזה כעיר בשנת 1995.

היסטוריה

שנים ראשונות

אופקים נוסדה ב-19 באפריל 1955, ותושביה הראשונים היו עולים ממרוקו ותוניסיה. מלכתחילה תוכנן היישוב להכיל כ-50 משפחות שתעסוקתן העיקרית תהיה על תחנת טרקטורים ומתן שירותים למושבי האזור: פטיש, מסלול, רנן, פדויים, בטחה, גילת ותפרח, אלא שגל העלייה הביא לכך ש-400 משפחות נשלחו לאופקים ושוכנו במעברה שנבנתה במהירות והכילה צריפים, פחונים ואזבסטונים. המגורים הארעיים חייבו בנייה ובשנים הראשונות הייתה העבודה בבנין מקור פרנסה עיקרי בעיירה. בסוף 1956, לאחר מלחמת סיני, עם גל העלייה של יהודי מצרים, הגיעו 150 משפחות נוספות למקום (חלקן קראים) וב-1957 מנתה אוכלוסיית היישוב כ-2,500 נפש. באותה עת עדיין היו קיימות שתי מעברות ביישוב: האחת באזור התעשייה הנוכחי של העיר והשנייה ממערב למרכז העיר הנוכחי (רחובות קיבוץ גלויות וגולומב).

בשנים שלאחר מכן הגיעו 170 משפחות עולים מפרס ועולים נוספים מהודו ורומניה. בשנת 1958 קיבל היישוב מעמד של מועצה מקומית. ב-1959 מנתה אוכלוסיית העיירה כ-5,000 נפש, ובה: 60% יוצאי צפון אפריקה (רובם יוצאי מרוקו), 15% יוצאי מצרים, 15% יוצאי פרס ו-10% יוצאי הודו, אירופה ותושבים ותיקים. בנוסף לעבודה בבניין, מקורות התעסוקה העיקריים בשנות ה-50 היו עבודה בחקלאות במושבים הסמוכים ועבודות דחק שכללו גם נטיעת מטעי אגבות שיועדו לשם פיתוח תעשיית חבלים במקום.

משנות ה-60 ועד שנות ה-80

מפעל התעשייה הראשון שהוקם באופקים היה מפעל לליטוש יהלומים שהוקם בסוף שנות ה-50 והעסיק כ-60 עובדים. ב-1959 החלה הקמת שני מפעלי טקסטיל שנועדו להביא תעסוקה ולסייע לפיתוח העיירה. אחד מהם היה מפעל אופ-אר (קיצור של אופקים-ארגנטינה ממנה הגיעו המשקיעים). בתוך שנה הוקמו המפעלים והעסיקו יחד כ-500 איש. באותה עת גם נסללו כבישים ורחובות, גנים ציבוריים נטעו והוקמו בתי ספר ממלכתיים ודתיים.

בסוף שנות השבעים קלטה אופקים פליטים מווייטנאם, שספינתם היטלטלה בים בעוד אף מדינה לא מוכנה לקלוט אותם. ראש הממשלה באותה עת, מנחם בגין (שזכר השואה ופליטים יהודים המטלטלים בים היו טבועים בו היטב), החליט על קליטת הפליטים בישראל.

משנות ה-90 ואילך

בשנות ה-90 הגיעו אל העיר עולים רבים מברית המועצות ומאתיופיה. בשנת 1995 קיבל היישוב מעמד של עיר. ב-1997 הוקם בעיר גרעין תורני בשם "אפיקי אורות".‏

על רקע המשבר בענף הטקסטיל שהביא לסגירת מפעלי התעשייה המרכזיים בעיר, ובצידו גלי העלייה הגדולים שפקדו את העיר בשנות ה-90, גדל בה מאוד אחוז האבטלה מאמצע שנות התשעים. גם כיום סובלת אופקים ממחסור במקומות עבודה, ורמת השכר בה היא מהנמוכות בערי ישראל.

כיום משמשת אופקים מרכז ליישובי המועצות האזוריות מרחבים ואשכול.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2010, יש באופקים 24,200 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.8%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2009, העיר מדורגת 4 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ט (2008-2009) היה 39.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 4,811 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,070 ש"ח).

להלן נתוני התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

אוכלוסיית העיר מורכבת כדלקמן:

• כ-40% עולים ותיקים משנות החמישים והשישים, בעיקר מארצות אסיה וצפון אפריקה (הודו, איראן, מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה ומצרים)
• כ-35% עולים חדשים משנות התשעים, מחבר המדינות ומאתיופיה
• כ-25% אוכלוסייה חרדית.

שכונות

• בן-גוריון
• הארזים
• הרי"ף
• מישור הגפן
• שפירא

אתרים בעלי עניין

• פארק אופקים - שוכן במזרח העיר ונטועה בו חורשה של עצי אשל הפרקים. בפארק נמצאת גם מערת אלג'ריר ששימשה כמאגר מים קדום. בפתח המערה נמצאת מחצבה, ממנה נלקחו האבנים לבניית מבצר פטיש השוכן במזרח הפארק.
• מבצר פטיש - נקרא גם "קלעת פוטיס"; מבנה עות'מאני שנבנה ב-1894 על מנת לתווך בסכסוכים שפרצו בין שבטי הבדואים באזור ולשמור על הסדר.
• פארק סיירת שקד - שוכן כ-3 קילומטרים דרומית לעיר ומשתרע על כ-6,000 דונם. בפארק ישנה אנדרטה לזכר הנופלים מקרב לוחמי הסיירת, גשר רכבת באורך 130 מטר מתקופת המנדט ומתקנים קדומים לאיסוף מים. נחל אופקים זורם בשטח הפארק.
• חורבת מנוח - אתר ארכיאולוגי מהתקופה הישראלית, ההלניסטית והביזנטית.
• סינגל אופקים- מסלול אופניים מעגלי לרוכבי שטח שאורכו 22 ק"מ יוצא מהעיר אופקים דרך נחל אופקים, פטיש, שמריה ונחל גרר. הסינגל נבנה על ידי העמותה הקהילתית אחוזת נגב וקק"ל. אופקים באתר קק"ל כאן
• מכללת אופקים - מכללה תורנית בסגנון אשכנזי-ליטאי לבנות.

ראשי היישוב

• 1955 : יעקב שמשוני - כראש ראש מועצה אזורית מרחבים, המייצגת את הוועד המקומי של אופקים
• 1955-1958 : יהודה מרציאנו - יו"ר הוועד המקומי
• 1958-1960 : דב פרידקין - ראש המועצה הממונה, מפא"י
• 1960-1961 : משה ביתן - ראש המועצה הנבחרת, מפא"י. נבחר בתרגיל כלנתריזם. הודח על ידי שר הפנים חיים משה שפירא.
• 1961-1963 : יעקב כהן - קצין המחוז - יו"ר ועדה קרואה, עם פיזור המועצה הנבחרת על ידי שר הפנים, חיים משה שפירא
• 1963-1965 : משה מייבסקי - יו"ר ועדה קרואה
• 1965-1969 : משה מייבסקי - מפד"ל
• 1969-1974 : יחיאל בן טוב - מפא"י
• 1974-1978 : יחיאל בן טוב - העבודה
• 1978-1983 : אברהם רביבו - מפד"ל
• 1983-1989 : יחיאל בן טוב - העבודה
• 1989-1993 : יאיר חזן - הליכוד
• 1993-1998 : מיכה הרמן - העבודה
• 1998-2003 : יאיר חזן - הליכוד
• 2003-2007 : אבי אסרף - הליכוד. (באוגוסט 2007 הדיח שר הפנים מאיר שטרית את אסרף ומועצת העיר בעקבות תוצאות ועדת חקירה שמינה שר הפנים הקודם רוני בר-און).
• 2007-2008 : אריה אזולאי - ועדה קרואה
• 2008-2011 : צביקה גרינגולד - ועדה קרואה

לקריאה נוספת

• ‏‏דניאל בן סימון, עסקה אפלה בדרום, כתר, 2002
• בתיה גור, מכביש הרעב שמאלה, כתר, 1990
• יחיאל בן טוב, ארבעים שנה במדבר - אוטוביוגרפיה, 1988
• יהושוע זמורה, אופקים, הוצאה עצמית, 1989
• נעימה תפילין, ואהבתי לרעיי כמוני, עתיד בהיר, 1995

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אופקים

• אתר עיריית אופקים
• אופקים, פורטל העיר
• אופקים במרכז המידע להתיישבות בנגב
• משולם עד, אופקיה של אפקים, דבר, 17 בספטמבר 1959
• סקירה על מצב המרכז ההיסטורי של אופקים באתר 'חלון אחורי', 9/10.
• מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית של מבנים ואתרים באופקים, 17.10.11, Xnet.

הערות שוליים

_{קואורדינטות: 31°18′50″N 34°37′33″E}