עמוס לויטוב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תבנית:אין תמונה משדה תמונה בתבנית, בערך בו יש הצגה אוטומטית של "אין תמונה"#
שורה 2: שורה 2:
{{חייל
{{חייל
|שם=עמוס לויטוב
|שם=עמוס לויטוב
|תמונה={{אין תמונה|גבר|יישור=ללא}}
|תמונה=
|כיתוב=
|כיתוב=
|נולד=[[1948]]
|נולד=[[1948]]

גרסה מ־16:18, 17 בפברואר 2017

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

תבנית:חייל עמוס לויטוב (נולד ב-1948), נווט קרב בחיל האוויר הישראלי, במלחמת ההתשה הופל מטוסו במצרים, הוא נשבה ושהה בשבי כשלוש וחצי שנים.


לויטוב שירת כנווט קרב במטוסי פנטום בטייסת 69. ב-5 ביולי 1970 השתתף בגיחת הפצצה של סוללות נ"מ במצרים, במהלך הגיחה נפגע מטוסו מאש תותחי נ"מ. לויטוב והטייס, עמוס זמיר, צנחו ונלקחו לשבי המצרי.[1] במהלך שהותו בשבי המצרי, עבר לויטוב עינויים גופניים קשים. הוא היה כלוא בכלא עבסייה, יחד עם עוד תשעה שבויים ישראלים.

לויטוב ושאר השבויים חזרו ארצה במסגרת עסקת חילופי השבויים לאחר מלחמת יום הכיפורים בנובמבר 1973. לאחר שובו חזר לשירות מבצעי בחיל האוויר, והשתתף במלחמת לבנון הראשונה.

עמיה ליבליך, בספרה "חוץ מציפורים", שיצא לאור בשנת 1989, עסקה בלויטוב ובחבריו לשבי המצרי. לויטוב עצמו תיאר את חוויותיו מהשבי ומהחזרה ממנו בספרו "שקר השתיקה", שיצא לאור בשנת 2007 במשרד הביטחון - ההוצאה לאור. כמו כן הוא מרצה על תקופה זו בחייו.

לאחר שירותו סיים לימודים לתואר ראשון בכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים ולתואר שני באוניברסיטת בר-אילן.

לויטוב נישא והתגרש שלוש פעמים, ולו שני ילדים. אשתו הראשונה הייתה קרני (ברגמן) חורן, סא"ל בדימוס. אשתו השלישית הייתה ד"ר סיון גושן-לויטוב, בתו של איש העסקים נחום חבס (בנו של נחמן חבס).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ את עדותו של אביהו בן נון על התקיפה הזאת ניתן למצוא בספר חליפת לחץ, מאת מירב הלפרין ואהרון לפידות, הוצאת משרד הביטחון, ישראל תשמ"ז, עמ' 64-61.