נ"מ
נ"מ הם ראשי התיבות של המונח "נגד מטוסים" הבא לציין את היחידות ואת אמצעי הלחימה שמטרתם היא הגנה אווירית ויירוט כלי טיס של האויב, לרבות מסוקים, מטוסי קרב ו-מטוסים ללא טייס.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
השימוש הידוע הראשון בכלי נ"מ היה במהלך מלחמת פרוסיה-צרפת ב-1870. אחרי האסון הצבאי של צרפת בסדאן, פריז הועמדה במצור ונעשה שימוש בכדורים פורחים כדי להעביר אספקה לעיר הנצורה. יצרן הנשק הגרמני קרופ החליט להשתמש בתותח 32 מ"מ ולניידו על סוסים כדי ליירט את הכדורים הפורחים.
[עריכה] מלחמת העולם הראשונה
פיתוח תותחי הנ"מ המשיך בגרמניה. ב-1909 הציג קרופ תותחי נ"מ בקוטרים שונים ובתחילת מלחמת העולם הראשונה תותח 75 מ"מ היה לנשק סטנדרטי בצבא הגרמני. שאר המדינות התעלמו מהפוטנציאל הגלום בנשק זה עד שמטוסים גרמניים החלו לטווח אש ארטילריה מדויקת לעבר מדינות ההסכמה. כתוצאה מכך החלו בריטניה האימפריה הרוסית וצרפת לפתח נשק נ"מ משלהן. רוב כלי נשק הנ"מ במלחמה היו חסרי תועלת בשל חוסר הנסיון של צוותיהם שלא ידעו לירות אש מדויקת לעבר המטוסים ולהעריך את גובהם נכון.
עם סיום מלחמת העולם הראשונה התגבשה הסכמה כי יכולות כלי הטיס יחייבו נסיונות רציניים יותר להפילם.
בין מלחמות העולם הייתה זו שוב גרמניה שהייתה חלוצה בתחום הנ"מ. בשנות ה-20 וה-30, בעזרת שיתוף פעולה עם חברות שבדיות ושווייצריות פותחו בגרמניה תותחי 20 מ"מ ו-37 מ"מ נ"מ ששירתו בורמאכט עד סוף המלחמה. בבריטניה שלטה הגרסה הרשמית לפיה "המפציץ תמיד יוכל לעבור" ולא נעשו נסיונות לפיתוח הנ"מ אלא נעשה שימוש בתותחים ישנים מימי מלחמת העולם הראשונה. בשל הגישה הרשמית רק מאוחר יחסית (במחצית השנייה של שנות ה-30) נעשו ניסויים בנ"מ במסגרת המאמצים הבריטים לפיתוח נשק הגנתי כמכ"ם.
[עריכה] מערכות הנ"מ כיום
מערכות הנשק כיום מבוססות בעיקר על שימוש ברקטות וטילים מונחי חום ותת-אדום. בחלק מהמערכות מותקנות גם מערכות נגד לוחמה אלקטרונית (נל"א). מערכות הנ"מ העתידיות ככל הנראה יעשו שימוש בלייזר להגנה אווירית.
ישנן מערכות נגד מערכות הגנה אווירית כמו טילי ARM, מערכות לוחמה אלקטרונית (ל"א) ומטוסים חמקנים שתכנונם מקשה על גילויים באמצעות מכ"מים.
[עריכה] הנ"מ בצבאות ערב בעימות הישראלי-ערבי
לאחר מלחמת ששת הימים ובעיקר כלקחי מבצע מוקד שפתח אותה, הצטיידו צבאות מדינות ערב (בעיקר מצרים וסוריה) בכמות גדולה של נשק נ"מ סובייטי. לברית המועצות הייתה באותה תקופה מערכת נ"מ מפותחת, המבוססת ברובה על טילים חדשניים, וזאת כחלק מהמלחמה הקרה ובשל הצורך להתמודד עם חילות האוויר של נאט"ו.
השקעה זו החלה להניב פירות באמצע מלחמת ההתשה שבה הצליחו אנשי הנ"מ המצריים להטריד את מטוסי חיל האוויר הישראלי ולהקשות על משימותיהם. חיל האוויר הישראלי, כמו מקבילו האמריקאי בוייאטנם, התקשה להתמודד עם האיום החדש ונאלץ לפתח תורת לחימה חדשה-שילוב של אמצעים טכנולוגיים (אמצעי בסיסי כמו פיזור מוץ), תכנון נתיבי הטיסה מחוץ לטווח הגילוי של המכ"מים המצריים וטיסה בגובה נמוך מאוד, תקיפת מכ"מים וסוללות טילי נ"מ כיעד ראשי. חיל האוויר הישראלי איבד כמה מטייסיו הטובים במלחמת ההתשה אך הודות להיערכות החדשה ושינוי שיטות הפעולה, אבידות חיל האוויר היו יחסית נמוכות ממה שיכלו להיות. הסכם הפרדת הכוחות שסיים את מלחמת ההתשה כלל סעיף שאוסר על הכנסת סוללות נ"מ לאזור תעלת סואץ. לא עבר זמן רב והמצרים קידמו את סוללות הנ"מ בניגוד להסכם שנחתם. מחאות ישראל לא הועילו והמהלך עבר ללא צעדי ענישה.
הצלחה משמעותית יותר למערכי הנ"מ בצבאות ערב הייתה בתחילת מלחמת יום כיפור בה הצליחו מערכי הטק"א (טילי קרקע-אוויר) המצריים והסורים למנוע מחיל האוויר לסייע לכוחות הקרקע בימים הראשונים למלחמה ובכך להקשות משמעותית על ישראל. לעומת זאת, במלחמת לבנון התקשו הסורים לנצל את הנ"מ שהיה להם בלבנון להטרדת חיל האוויר, וזאת עקב הימצאותן של מערכות הטעייה ותקיפה מיוחדות בידי ישראל. מערכות חדישות אלו, חלקן פרי פיתוח ישראלי וחלקן אמריקאי, הופעלו במבצע ערצב-19 - מהלך מתוכנן מראש שהוביל להשמדת כל סוללות הטק"א הסוריות שנמצאו בלבנון עם פתיחת הלחימה.
בעשורים שלאחר המלחמה התקיימו מפגשים בודדים בין חיל האוויר הישראלי למערכות נ"מ של סוריה וחזבאללה. במהלך שנת 2001 תקף חיל האוויר פעמיים עמדות מכ"ם סוריות בלבנון[1]. בזמן שצה"ל שהה ברצועת הביטחון בדרום לבנון, מסוק קוברה חמק ברגע האחרון מפגיעת טיל כתף. לאחר הנסיגה מלבנון, בתגובה למתקפות חזבאללה על מוצבי צה"ל בגבול בין ישראל ללבנון, מטוסי קרב ישראליים חלפו בגובה נמוך מעל מעונו של בשאר אסד, בלי שהתגלו עד לאותו רגע ובלי שהותקפו לאחר הגילוי. אירועים כאלו, שחזרו על עצמם יותר מפעם אחת, חשפו במערומיו את מערך הנ"מ הסורי המתיישן.
במלחמת לבנון השנייה צה"ל נמנע פעמים רבות מחילוץ פצועים במסוקים, משום החשש מאש נ"מ של החזבאללה. במבצע שבו הובלו לוחמים רבים במסוקים הופל מסוק יסעור אחד לאחר שפרק כוח חי"ר.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
