חיים קוק – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: שחזור ידני עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אישיות רבנית |
{{אישיות רבנית |
||
| השכלה = [[ישיבת פונוביז']] |
|||
|שם= הרב חיים הכהן קוק |
|||
⚫ | |||
|שם בשפת המקור= |
|||
⚫ | |||
|תמונה=[[File:הרב קוק תשעג.jpg|200px]] |
|||
⚫ | |||
|כיתוב= |
|||
⚫ | |||
|כינוי= |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
|תאריך פטירה= |
|||
|מקום פטירה= |
|||
|מקום קבורה= |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
|תלמידיו= |
|||
|בני דורו= |
|||
|חיבוריו='''שיעורי אגדה, תורת חיים''' |
|||
}} |
}} |
||
''' |
הרב '''חיים הכהן קוק''' (נולד [[תשט"ו|בשנת תשט"ו]]). מכהן כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת תורת רפאל|תורת רפאל]] ב[[ירושלים]], ובסניפיה בערים [[ביתר עילית]] ו[[בית שמש]]. |
||
==ביוגרפיה== |
==ביוגרפיה== |
||
הרב חיים קוק נולד בשנת [[ה'תשט"ו|תשט"ו]] לרב [[שמחה הכהן קוק]], המשמש כיום כ[[רב עיר|רב העיר]] [[רחובות]], ולנחמה. |
|||
נולד בתשרי שנת [[תשט"ו]] ב[[ירושלים]], ל[[הרב שמחה הכהן קוק]] - לימים רב העיר [[רחובות]], ולנחמה. למד ב[[ישיבת קול תורה]] הקטנה, ואחר כך למד ב[[ישיבת פוניבז']] בה היה לו קשר מיוחד עם ראש הישיבה [[רבי אלעזר מנחם מן שך|הרב שך]]. |
|||
למד בישיבת [[ישיבת קול תורה|קול תורה]] הקטנה שם היה בקבוצה מצומצמת של בחורים שהיו תחת פיקוח אישי של [[שלמה זלמן אוירבך|רבי שלמה זלמן אוירבך]], וכן שמע שיעורים בהלכה מהרב [[יהושע ישעיה נויבירט]] לאחמ"כ המשיך ל[[ישיבת פוניבז']] והיה לתלמידו של הרב [[אלעזר מנחם מן שך]]. |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
לאחר נישואיו התגורר ב[[רחובות]] ולמד ב[[כולל אברכים|כולל]] ע"ש [[רבי אלימלך בר שאול|הרב בר שאול]] שבעיר. לאחר פרק זמן הצטרף לצוות [[ישיבת מאור התלמוד]] ברחובות וכיהן שם כר"מ. במקביל, לימד ומסר שיחות ב[[ישיבת חכמת שלמה]] בראשות גיסו הרב יעקב לייזרוביץ. באותה תקופה התקרב ל[[רבי יצחק שלמה זילברמן]], ועמד עמו בקשר הדוק. כמו כן נעשה לתלמיד של חותנו הרב שלמה פישר. |
|||
לאחר נישואיו התגורר ברחובות, וכיהן כר"מ ב[[ישיבת מאור התלמוד]] בה מכהן דודו הרב [[אברהם יצחק קוק (רחובות)|אברהם יצחק קוק]] כ[[ראש ישיבה]]. |
|||
החל משנת תשע"ו יוצאים לאור ספרי '''שיעורי אגדה על המועדים''' משיחותיו של הרב קוק. קודם לכך יצא קונטרס '''תורת חיים''' בעניין תורה ומחשבה, שחולק במתכונת מצומצמת. |
|||
היה מקורב לרב [[יצחק שלמה זילברמן]], למד עימו [[חברותא]] משך תקופה וקיבל ממנו [[קבלה|בתורת הנסתר]], ומחשיב אותו לאחד מרבותיו. |
|||
==ישיבת תורת רפאל== |
|||
בשנת [[תשס"א]] ייסד את [[ישיבת תורת רפאל]], במטרה להקים '''ישיבה שתחדיר בבחורים בנוסף לדרך לימוד והתמדה גם קשר עמוק ואיתן עם הקב"ה''' <small>(ע"פ כתב היסוד של הישיבה)</small>. בעת הקמתה מנתה הישיבה 18 בחורים שהתקבצו בעיקר מחוג המקורבים והמכרים של מייסדי הישיבה דאז. במהלך השנים הישיבה גדלה לאחת הישיבות לצעירים הגדולות בירושלים. |
|||
מעת לעת נוהג לפוש בטבריה בחברת בן-דודו, המקובל ר' [[דב קוק]] ולעסוק עמו בתורת הנסתר. |
|||
⚫ | |||
==הקמת הישיבה== |
|||
רבים מבוגרי ישיבת תורת רפאל ממשיכים גם לאחר סיום לימודם בישיבה לראות ברב קוק את רבם המובהק. גם הוא רואה בכל תלמיד שעבר תחת ידיו תלמיד לכל דבר, בלי להתחשב בזמן שחלף מאז. הוא מוסר [[ישיבה#מושגי יסוד בחיי הישיבה|ועדים]] שבועיים המיועדים בעיקר לבוגרי הישיבה. בירושלים, וועדים חודשיים בבני ברק ובקרית ספר. הועדים הם בספר דרך ה' וכן בדרך אגדה על המועדים. |
|||
בשנת [[ה'תשס"א|תשס"א]] הקים ישיבה בירושלים בשם "[[ישיבת תורת רפאל|תורת רפאל]]". |
|||
במגילת הייסוד של הישיבה נכתב: "המטרות העומדות לפני מייסדי הישיבה: לחנך ע"פ מסורת רבותינו בלימוד, ביראת שמים ובמידות טובות" |
|||
⚫ | |||
כן על דרך הלימוד הייחודית של הישיבה, המדגישה את ערך והבנת לימוד בבקיאות: "המטרה בראש ובראשונה לחנך הבחורים ללימוד ה[[גפ"ת]] באופן יסודי, בהיר וברור, ואז לחנכם גם להבנה עמוקה אמנם רק דברים המתאימים לגילם הצעיר. לא להיסחף ל"דרישה" המקובלת לריבוי מפרשים להגדת דברים עמוקים מאוד מגדולי האחרונים ולפרש כבר מגיל צעיר דברים שבימי קדם היו מתפרשים רק בגיל מבוגר יותר". |
|||
⚫ | |||
==דמותו ודרכו== |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
הרב קוק נחשב למנהיג רוחני של הרבה מתלמידיו, והוא ממשיך לשמור על קשר ייחודי עם בוגרי הישיבה גם לאחר חתונתם. רבים מהבוגרים רואים בו את רבם המובהק, וממשיכים להגיע לוועדים ולשיחות שהוא מוסר ולהתייעץ עימו. |
|||
⚫ | |||
כמו כן מוסר הרב קוק שיחות וועדים בענייני אגדה ו[[רמח"ל|ספרי הרמח"ל]] לבוגרי הישיבה, בירושלים, בני ברק וקרית ספר. |
|||
⚫ | |||
שיחותיו נערכות ומודפסות בסדרת הספרים "שיעורי אגדה" על המועדים. |
|||
==ישיבות נוספות== |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים}} |
||
{{מיון רגיל:קוק, חיים}} |
|||
[[קטגוריה:משפחת קוק]] |
|||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות קטנות]] |
|||
[[קטגוריה:רמת שלמה: אישים]] |
|||
[[קטגוריה:ירושלים: רבנים]] |
|||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פוניבז']] |
|||
[[קטגוריה:תנועת המוסר: אישים]] |
|||
[[קטגוריה:משפחת פישר]] |
|||
{{מיון רגיל:קוק, חיים}} |
{{מיון רגיל:קוק, חיים}} |
||
שורה 63: | שורה 58: | ||
[[קטגוריה:ירושלים: רבנים]] |
[[קטגוריה:ירושלים: רבנים]] |
||
[[קטגוריה:רמת שלמה: רבנים]] |
[[קטגוריה:רמת שלמה: רבנים]] |
||
[[קטגוריה:משפחת קוק |
[[קטגוריה:משפחת קוק]] |
||
[[קטגוריה:משפחת מנדלבוים]] |
[[קטגוריה:משפחת מנדלבוים]] |
גרסה מ־22:33, 12 באפריל 2021
לידה |
23 באוקטובר 1954 (בן 69) תשט"ו |
---|---|
השכלה | ישיבת פונוביז' |
מקום מגורים | ירושלים רמת שלמה |
מקום פעילות | ירושלים |
השתייכות | חרדים ליטאים |
תחומי עיסוק | ראש ישיבה |
רבותיו | הרב אלעזר מנחם מן שך, ר' יצחק שלמה זילברמן, ר' שמואל אוירבך, ר' שלמה פישר. |
אב | שמחה הכהן קוק |
הרב חיים הכהן קוק (נולד בשנת תשט"ו). מכהן כראש ישיבת תורת רפאל בירושלים, ובסניפיה בערים ביתר עילית ובית שמש.
ביוגרפיה
הרב חיים קוק נולד בשנת תשט"ו לרב שמחה הכהן קוק, המשמש כיום כרב העיר רחובות, ולנחמה.
למד בישיבת קול תורה הקטנה שם היה בקבוצה מצומצמת של בחורים שהיו תחת פיקוח אישי של רבי שלמה זלמן אוירבך, וכן שמע שיעורים בהלכה מהרב יהושע ישעיה נויבירט לאחמ"כ המשיך לישיבת פוניבז' והיה לתלמידו של הרב אלעזר מנחם מן שך.
בשנת תשל"ח נישא לחיה, בתו של רבי שלמה פישר ראש ישיבת איתרי.
לאחר נישואיו התגורר ברחובות, וכיהן כר"מ בישיבת מאור התלמוד בה מכהן דודו הרב אברהם יצחק קוק כראש ישיבה.
היה מקורב לרב יצחק שלמה זילברמן, למד עימו חברותא משך תקופה וקיבל ממנו בתורת הנסתר, ומחשיב אותו לאחד מרבותיו.
מעת לעת נוהג לפוש בטבריה בחברת בן-דודו, המקובל ר' דב קוק ולעסוק עמו בתורת הנסתר.
הקמת הישיבה
בשנת תשס"א הקים ישיבה בירושלים בשם "תורת רפאל".
במגילת הייסוד של הישיבה נכתב: "המטרות העומדות לפני מייסדי הישיבה: לחנך ע"פ מסורת רבותינו בלימוד, ביראת שמים ובמידות טובות"
כן על דרך הלימוד הייחודית של הישיבה, המדגישה את ערך והבנת לימוד בבקיאות: "המטרה בראש ובראשונה לחנך הבחורים ללימוד הגפ"ת באופן יסודי, בהיר וברור, ואז לחנכם גם להבנה עמוקה אמנם רק דברים המתאימים לגילם הצעיר. לא להיסחף ל"דרישה" המקובלת לריבוי מפרשים להגדת דברים עמוקים מאוד מגדולי האחרונים ולפרש כבר מגיל צעיר דברים שבימי קדם היו מתפרשים רק בגיל מבוגר יותר".
דמותו ודרכו
הרב קוק נחשב למנהיג רוחני של הרבה מתלמידיו, והוא ממשיך לשמור על קשר ייחודי עם בוגרי הישיבה גם לאחר חתונתם. רבים מהבוגרים רואים בו את רבם המובהק, וממשיכים להגיע לוועדים ולשיחות שהוא מוסר ולהתייעץ עימו.
כמו כן מוסר הרב קוק שיחות וועדים בענייני אגדה וספרי הרמח"ל לבוגרי הישיבה, בירושלים, בני ברק וקרית ספר.
שיחותיו נערכות ומודפסות בסדרת הספרים "שיעורי אגדה" על המועדים.
ישיבות נוספות
בשנת תשס"ט קבוצה מבוגרי תורת רפאל הקימה ישיבה גדולה בשם 'תורת בנימין' שבראשה עמד הרב קוק. אך עם גדילת הישיבה לצעירים הצטמצמה הישיבה הגדולה, ובשנת תש"ע נסגרה.
בשנת תשע"ח נפתח סניף לישיבה בעיר ביתר בנשיאותו ובהכוונתו.[1]
בשנת תשפ"א הוכרז על פתיחת סניף חדש בעיר בית שמש.[2]
משפחתו
הרב קוק נשוי לרבנית חיה ולהם תשעה ילדים.
- בנו הבכור הרב אלנתן, משמש כר"מ בישיבת תורת ישראל בהר נוף שבירושלים.
- בנו הרב רפאל, נשוי לבתו של הרב חיים מן ההר.
הערות שוליים
- ^ סניף חדש, באתר דורשי ציון
- ^ חנני ברייטקופף, הישיבה הוותיקה פתחה סניף חדש בבית שמש, באתר כיכר השבת 07.04.21