ביתר עילית

ערך זה עוסק בעיר ביתר עילית. אם התכוונתם למשמעויות אחרות של השם "ביתר", ראו ביתר (פירושונים).

ביתר עילית
מחוז	יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	מאיר רובינשטיין
גובה ממוצע	‎870‏ מטר
תאריך ייסוד	1988
סוג יישוב	עיר בעלת 20 - 50 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010:
- אוכלוסייה	37,575 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎7.4%‏ לשנה
- צפיפות אוכלוסייה	9,465 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט	3,970 דונם
ביתר עילית
דירוג חברתי-כלכלי	1 מתוך 10
מדד ג'יני	0.3654
לאום ודת   100.0% יהודים   0.0% ערבים-מוסלמים   0.0% ערבים-נוצרים   0.0% דרוזים   0% אחרים (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 24.9% גילאי 5 - 9 20.8% גילאי 10 - 14 13.9% גילאי 15 - 19 6.1% גילאי 20 - 29 13.5% גילאי 30 - 44 15.8% גילאי 45 - 59 3.8% גילאי 60 - 64 0.4% גילאי 65 ומעלה 0.7% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
חינוך סה"כ בתי ספר 48 –       יסודיים 38 –       על-יסודיים 11 תלמידים 10,127 –       יסודיים 9,112 –       על-יסודיים 1,015 מספר כיתות 433 ממוצע תלמידים לכיתה 23 (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
http://www.betar-illit.muni.il

מבט על העיר

צידה של ביתר הסמוך לישוב הערבי נחלין הנראה מימין

כיכר על שם הרב אברהם רביץ בביתר

ביתר עילית היא התנחלות ועיר חרדית בהרי ירושלים, כ-8 קילומטרים דרום-מערבית מירושלים, על שלוחה דרומית של הרי יהודה. היא הוכרזה כעיר בשנת 2001. העיר ממוקמת באזור בו שכנה בימי בית שני ביתר הקדומה, שמלאה תפקיד חשוב במרד בר-כוכבא. ביתר הקדומה מזוהה כיום עם חירבת אל-יהוד שבתחומי הכפר הפלסטיני בתיר הסמוך לביתר עלית. בשל קרבתה הרבה לירושלים והזיקה הרבה של תושביה אל העיר היא נחשבת גם כעיר לוויין של ירושלים.

גאוגרפיה

ביתר עילית שוכנת מערבית לבית לחם ודרומית מערבית לירושלים. העיר שוכנת בטווח הגבהים של 620 עד 780 מטרים מעל פני הים. בינה לירושלים נמצאים הר גילה, הכפרים הפלסטיניים חוסאן ובתיר, ומדרום אליה נמצאים ישובי גוש עציון. כביש 60 והיישובים הצמודים לו, אלעזר, מגדל עוז ואפרת, מפרידים בין הגוש הפלסטיני במזרח הגובל בכפרים החיצוניים לבית לחם ולדהיישה ואל חאדר, ובין היישובים היהודיים במערב.

העיר גובלת באזור הררי המאופיין בחורש ים תיכוני ויערות אורנים נטועים. בחלקה המערבי של העיר נמצא עמק רחב ופורה המכונה ואדי פוכין. האזור משמש כאזור גידול לגידולי שדה וירקות הודות לשפע המים באזור.

מצפון לעיר נמצא עמק פורה נוסף "נחל ביתר" המכונה "עמק המעיינות" בעמק למעלה מ-10 מעיינות שופעים, שומרות חקלאיות ושרידי חקלאות שלחין. העמק נמצא בקרבת הכפרים חוסאן ובתיר (והכניסה לאזור אינה בטוחה ומותנית באישור צה"ל). מערבית לבית"ר עלית שוכנת "שמורת סנסן", הסמוכה לצור הדסה, שמורה זו נטועה בעיקר ביערות אורנים, אך מכילה שטחים רבים של חורש ים תיכוני.

האזור בחלקו נחשב כאזור פורה במיוחד המתאים לגידולי שלחין, כאשר בגיאיות ובערוצי הנחלים ניתן לגדל גם גידולים נוספים הודות לטיב הקרקע, בסביבות העיר פרוסים מעיינות רבים אשר חלקם שופעים במשך כול ימות השנה ומיעוטם שופעים רק בחורפים גשומים, כמה מהם מנוצלים להשקיה טבעית של השדות והכרמים בעזרת מערכות של תעלות. חלק נרחב מהערוצים הסובבים את העיר מכילים שומרות עתיקות, טרסות חקלאיות, המיועדות לגידולי שלחין. בסביבות העיר ניתן למצוא חוות חקלאיות לגידול גפנים, זיתים, ואף דובדבנים, ונקטרינות הגדלים באזור היישוב ראש צורים.

העיר מחולקת לשתי גבעות המכונות A (הוותיקה) ו-B (החדשה). בגבעה A שלוש שכונות, האתרוג, הדקל וההדס. בגבעה B שתי שכונות, הגפן והתמר. את שתי הגבעות מחבר הכביש: דרך הרמ"ז ("כביש פינדרוס").

היסטוריה

ביתר עילית היא העיר הראשונה שהוקמה לאוכלוסייה החרדית. על הקמתה החליטה ממשלת ישראל בשנת 1980. היישוב נוסד ב-1988 וקיבל מעמד מוניציפלי ב-1990.

היוזמה להקמת ביתר עילית הייתה של יוסף רוזנברג. החלטת הממשלה משנת 1980 הייתה כי היישוב יוקם על ידי היזם הפרטי (יוסף רוזנברג). בשנת 1987 החליט משרד השיכון לבנות את העיר בעצמו, ולייעד את העיר ביתר לאוכלוסייה חרדית. כדי ליישב אותה בציבור חרדי היו זקוקים לרבנים ואדמו"רים ואכן קמה קבוצה של ועדת היגוי בראשות הרב חיים נחום פריימן שליווה את כל בניתה והתפתחותה של העיר ביתר מן הרגע שלאחר החלטת הממשלה החל בבניית הבתים ובעמידה בין החברות הקבלניות ללקוחות ועד לסלילת הכבישים והמנהרות המובילים לעיר. ועדת ההיגוי כללה נציגים שהתמנו על ידי האדמו"רים מבויאן וקרלין, סלונים וערלוי וכן נציגים מקהל עדת ירושלים המתמידים. העיר אוכלסה על ידי חרדים מירושלים ומבני ברק ועוד יישובים דתיים בישראל. כל רחובות העיר נקראים על שם אישים ביהדות החרדית, כרבנים, אדמו"רים ומחברי ספרי יהדות.

ממצאים ארכאולוגיים

העיר קרויה על שם העיר הקדומה ביתר שהייתה מעוזם האחרון של לוחמי מרד בר כוכבא. אתר העיר הקדומה נמצא היום סמוך לכפר הערבי בתיר, שלפי חלק מהחוקרים ממוקם ליד חורבות ביתר.

בסביבות העיר נמצאו ממצאים ארכאולוגיים רבים ביניהם גתות, חרסים, בורות מים, שרידי מבנים, טרסות עתיקות, נקבות חצובות, תעלות שלחין, ולמעלה מ-4 מחנות צבא רומאיים ומגדלי שמירה המתוארכים לימי מרד בר-כוכבא. בנוסף בדרום-מערב העיר התגלו כשתי מצודות המתוארכות לתקופה הישראלית באחת מהן השתמרו קירות עד לגובה של מטר וחצי ושערי הכניסה והיציאה שמה של המצודה מכונה "חירבת אל-עיר". קיימת סברה כי שמו של הכפר הערבי השכן נחלין משמר את שמו של היישוב "נחלם" המוזכר בנביאים. שמו של הכפר חוסאן מזוהה ע"פ ממצאים ארכאולוגיים עם הכפר "חושה" שהיה אחד מארבעת כפרי הבת המבוצרים של העיר הקדומה ביתר.

אוכלוסייה

על פי נתוני העירייה נכון ליולי 2008, התגוררו בעיר 35,000 תושבים. על פי נתוני העירייה שהתקבלו מהביטוח הלאומי נכון לתחילת 2010 חצה מספר תושבי העיר את קו ה-40,000 ונכון לשנת 2011 מנתה אוכלוסיית העיר כ41,800 איש. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 7.5 אחוז. תושבי ביתר עילית הם יהודים שומרי תורה ומצוות. היחס בין נשים לגברים הוא 961 נשים לכל 1,000 גברים. ביתר עילית היא העיר הצעירה ביותר בישראל: 64% מהתושבים הם מתחת לגיל 18.

לפי נתוני הלמ"ס, (נכון לדצמבר 2004) העיר נמצאת בתחתית הדרוג החברתי-כלכלי (1 בסולם של 1 עד 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת תשס"ד (2003/2004) היה 9 אחוז (אם כי בסמינרים החרדיים לא לומדים לימודי בגרות אלא מבחני חוץ שלא הוכרו אז כתחליף למבחני בגרות). השכר הממוצע של השכירים בשנת 2003 היה 3,203 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,008 ש"ח).

האידאולוגיה של העיר מבוססת על הרצון להקים יישוב חרדי עצמאי, הפועל ברוח התורה, ומתנהל באורח חיים ייחודי לו. ובלשון האתר הרשמי של העירייה: "סגרגציה טריטוריאלית היא הדרך היחידה לקיום אורח חיים חרדי במובן של חתירה מתמדת אל עבר השגת האידאל הנשגב של "בכל דרכיך דעהו". רוב רובם של התושבים אינם בעלי אידאולוגיה של "התנחלות" בשטחי יהודה ושומרון, בניגוד לרוב המתיישבים באזור זה המבקשים להדגיש את בעלותו של עם ישראל על כל חלקי הארץ. בביתר עילית פועלת ועדת אכלוס, שמונתה בידי רבני העיר, אשר תפקידה לדאוג לצביונה החרדי ואופי האכלוס בעיר ולמנוע ממשפחות שאורח חייהם אינו עולה בקנה אחד עם אורח החיים החרדי בעיר, להתיישב במקום.

כ-45% מהתושבים שייכים לזרם החסידי, כ-25% מהזרם הליטאי וכ-25% מבני עדות המזרח.

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

ועדת אכלוס

בביתר פעלה ועדת אכלוס שתפקידה היה למנוע מתושבים שלדעתה לא מתאימים לצביון החרדי של העיר להתגורר בה. לוועדה לא היה תוקף חוקי וכוחה נבע מסמכות הרבנים שעמדו מאחוריה, שאסרו מכירת דירות למשפחות שלא עברו את אישור הוועדה. הוועדה פעלה בהנחייתם ובהשראתם של רבני העיר וביה"ד של העיר בראשות הרב דוד צבי אורדנטליך (רב העיר), הרב צבי ברוורמן והרב הספרדי - הרב יעקב תופיק אביעזרי.

לאחר תלונות רבות שהגיעו למשרד השיכון פרסם המשרד הנחיה רשמית כי ועדה זו אינה חוקית, אך פרסום זה לא מנע ממנה את המשך פעילותה.

מכיוון שחלק גדול מן המשפחות שכניסתן נמנעה על ידי הוועדה היו מעדות המזרח, הופעל לחץ על ידי ש"ס במהלך הבחירות של סוף שנת 2007 לסגור את הוועדה, זאת למרות טענות הוועדה ששיקוליה הם ענייניים ומתמקדים רק במידת הדתיות של המועמד. כדי לקבל את תמיכת ש"ס הסכימה המפלגה שזוהתה עם מאיר רובינשטיין (שנבחר לראשות העיר בסופו של דבר), ליזום צעדים שיביאו לשינוי הרכבה של ועדת האכלוס כדי למנוע תלונות על אפליה. לאחר הבחירות בתחילת ינואר 2008, הודיעה הוועדה על סגירתה, בעקבות לחץ שהופעל עליה לעריכת שינויים מבניים ובעקבות לחץ פוליטי של המפסידים בבחירות, אולם כחודש לאחר מכן היא הוקמה מחדש וחזרה לפעול כימים מקדם.

חינוך

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בעיר פועלים מספר רב של כוללים, מוסדות לימודים ישיבתיים לתלמידים נשואים. אחוז הזכאים בביתר עילית לתעודת בגרות הוא הנמוך ביותר בישראל, ובשנת תש"ע עמד על 6.51 אחוזים.‏

תחבורה ציבורית

התחבורה הציבורית בביתר עילית מבוססת על אוטובוסים (בעיקר) ומוניות. את התחבורה הציבורית בעיר מפעילה חברת עילית שזכתה במכרז להפעלתה ב-2006 והחליפה את חברת ביתר-תור שפעלה עד אז בעיר. התחבורה מביתר פועלת לירושלים, בית שמש ובני ברק.

חברת ביתר-תור זכתה במכרז של העירייה בשנת 1996 להפעלת התחבורה הציבורית בביתר עילית וממנה ואליה. לאחר שהתושבים התלוננו על ליקויים בפעילות החברה, עתרה העירייה לבית המשפט לביטול הזיכיון החדש וזה קיבל את העתירה והורה לפתוח במכרז להפעלת התחבורה הציבורית בעיר‏. במכרז זכתה חברת עילית, שהחליפה את ביתר-תור בתחילת 2006.

ביתר עילית היא עיר חרדית, ולכן מתקיימות כל הנסיעות הבין-עירוניות במתכונת של קו מהדרין, בהתאם להיתר שנתן בג"ץ להפעלה רצונית של הסדר זה ואיסור להכריח נוסעת לעבור מקום.

ראשי העיר

• 1996 - 1988 ־ משה ליבוביץ (מועצה ממונה)
• 2001 - 1996 ־ יהודה גרליץ, אגודת ישראל (ראש המועצה הנבחר הראשון)
• 2007 - 2001 ־ יצחק פינדרוס, דגל התורה
• נוכחי - 2007 - מאיר רובינשטיין, שלומי אמונים (אגודת ישראל)

מספר החברים הקבוע במועצת העירייה הוא 15. (בקדנציה הנוכחית 2007-2013 יהיה מספר החברים במועצה 16, מאחר שראש העיר לא היה כלול ברשימה מאחוריה עמד, וכך מבחינה חוקית הוא מקבל מושב על עצם בחירתו לעמוד בראשות העיר, ומצטרף ל-15 חברי המועצה)

ערים תאומות

• וואדי מוסא - פטרה, ירדן

ראש המועצה הראשון משה ליבוביץ כרת ברית ערים תאומות עם מועצה מקומית וואדי מוסא בפטרה שבירדן.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ביתר עילית בוויקישיתוף

• אתר העיר
• "אין לנו מקום בבני ברק, אז באנו לבית"ר עילית" כתבה על אכלוס העיר
• דיון נרחב בפורום בחדרי חרדים "ועדת האיכלוס בביתר אינה חוקית"
• מידע טופוגרפי על העיר
• 'עשרים שנה לביתר', פרויקט מיוחד: ראיונות, גלריות תמונות וכתבת וידאו באתר בחדרי חרדים
• אהרן גרנביץ', ‏ביתר בליגה הלאומית, באתר בשבע - ערוץ 7, 10 ביולי 2003
• נעמה לנסקי, ‏ביתר תחתית, באתר ישראל היום, 16 בדצמבר 2011

הערות שוליים

_{קואורדינטות: 31°41′52″N 35°6′56″E}