חברותא
ערך זה עוסק בצורת לימוד. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו חברותא (פירושונים).
לימוד בחַבְרוּתָא הוא שיטת לימוד יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו. שיטת לימוד זו מקובלת בלימוד תורה, ובמיוחד בלימוד תלמוד.
כמו כן, חברותא היא כינויו של כל אחד מזוג הלומדים; בן הזוג האחד הוא חברותא של בן זוגו.
[עריכה] מקור השם
המילה חברותא מגיעה מן הארמית ופירושה "חברות". מופע חשוב בתלמוד בשבח החברותא מצוי בסיפור על אודות חוני המעגל במסכת תענית אולם ההקשר הלימודי של המונח שם איננו חד משמעי:
|
פַּעַם אַחַת הָיָה חונִי הַמְּעַגֵּל מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, יָשַׁב חונִי לֶאֱכול, נָפְלָה עָלָיו שֵׁנָה וְנִתְנַמְנֵם וְיָשַׁן שִׁבְעִים שָׁנָה. כְּשֶׁנִּנְעַר הָלַךְ לְבֵיתוֹ, אָמַר לָהֶם: "אֲנִי חונִי הַמְּעַגֵּל" - וְלֹא הֶאֱמִינוּ לוֹ. הָלַךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, אָמַר לָהֶם: "אֲנִי חונִי", וְלא הֶאֱמִינוּ לוֹ וְלֹא נָהֲגוּ בּוֹ כָּבוֹד כָּרָאוּי לוֹ. חָלְשָׁה דַּעְתּוֹ וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים וָמֵת. אָמַר רָבָא: זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים הַבְּרִיּוֹת: אוֹ חַבְרוּתָא אוֹ מִיתוּתָא (או חיי חברה או מוות). |
||
| – תלמוד בבלי, תַּעֲנִית כג., בתרגום חופשי | ||
[עריכה] דברי חכמים בשבח השיטה
בדברי חז"ל מופיעה צורת הלימוד בחברותא לשבח, בעוד שלימוד יחידני מגונה. שני הצדדים מופיעים בתלמוד הבבלי במסכת תענית: "מה ברזל זה, אחד מחדד את חבירו - אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה... למה נמשלו דברי תורה כאש, לומר לך: מה אש אינו דולק יחיד - אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי... חרב על שונאיהן של תלמידי חכמים (בלשון סגי נהור, כלומר על תלמידי החכמים עצמם) שעוסקין בד בבד (כלומר, לבד) בתורה, ולא עוד אלא שמטפשין (נהיים טפשים ולא-מחודדים)"[1].
לשון דומה מצויה בילקוט שמעוני: "אין סכין מתחדדת אלא בירכה של חברתה, כך אין תלמיד חכם משתבח אלא בחברו"[2]. יש מפרשים כך גם את מה שנאמר בפרקי אבות: "עשה לך רב וקנה לך חבר", כלומר לקנות חברותא ללמוד עמו[3].
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מסכת תענית ז ע"א
- ^ ילקוט שמעוני פרשת ויצא רמז קיט
- ^ אבות פרק א' משנה ו'