מיס סלואן

מיס סלואן
Miss Sloane
	כרזת הסרט באנגלית
בימוי	ג'ון מאדן
הופק בידי	Ariel Zeitoun
עריכה	אלכסנדר ברנר
שחקנים ראשיים	ג'סיקה צ'סטיין ; מארק סטרונג ; גוגו אמבתה-רו ; מייקל סטולברג
מוזיקה	מקס ריכטר
צילום	Sebastian Blenkov
מדינה	25 בנובמבר 2016 22 בדצמבר 2016
חברת הפקה	EuropaCorp
חברה מפיצה	EuropaCorp, נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	6 ביולי 2017
משך הקרנה	132 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	מותחן פוליטי
תקציב	13 מיליון דולר
הכנסות	9.1 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו	misssloane
	דף הסרט ב־IMDb

מיס סלואן (באנגלית: Miss Sloane) הוא סרט מותחן פוליטי משנת 2016 שבוים על ידי ג'ון מאדן ונכתב על ידי ג'ונתן פררה. בסרט מככבים ג'סיקה צ'סטיין, מארק סטרונג, גוגו אמבתה-רו, מייקל סטולברג, אליסון פיל, דגלאס סמית, ג'ייק לייסי, ג'ון לית'גו וסם ווטרסטון.

הצגת הבכורה העולמית של הסרט נערכה ב-11 בנובמבר 2016 במכון הסרטים האמריקאי, והופץ בארצות הברית ב-25 בנובמבר על ידי חברת "EuropaCorp", לפני שהוצג בשאר העולם ב-9 בדצמבר. הוא עלה לאקרנים בצרפת ב-8 במרץ 2017 ובישראל ב-22 בדצמבר 2016. הסרט הרוויח 9 מיליון דולר אמריקני ברחבי העולם כאשר לו תקציב בן 13 מיליון דולר, ונחשב לכישלון בקופות^[4]. הוא קיבל ביקורות חיוביות באופן כללי. ג'סיקה צ'סטיין הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר (סרט דרמה) על תפקידה בסרט זה^[5].

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליזבת מדלן "ליז" סלואן (ג'סיקה צ'סטיין) היא שתדלנית צמאת דם ואכזרית, אשר הוזמנה לשימוע בקונגרס בראשות הסנאטור רונלד ספרלינג (ג'ון לית'גו) כדי לברר האם הפרה את כללי האתיקה של הסנאט של ארצות הברית עת שעבדה בוושינגטון די. סי. מטעם חברת השדלנות "קול קרביץ & ווטרמן".

שלושה חודשים ושבוע קודם לכן, אל החברה של סלואן ניגש נשיא שדולת הנשק בוב סנפורד (צ'אק שאמטה) בבקשה שיעזרו להפיל את הצעת החוק היטון-האריס להרחבת בדיקות הרקע על רכישות כלי נשק, תוך מיקוד הקמפיין נגד הצעת החוק בקהל הבוחרים הנשי. סלואן לועגת לסנפורד, ועד מהרה עוזבת את "קול קרביץ" אל חברתו של רודולפו שמידט (מארק סטרונג), בעל החברה היריבה של "קול קרביץ", אשר מנסה להעביר את הצעת החוק.

בחברת "פיטרסון וויאט", סלואן מתיידדת עם אזמה מנוצ'ריין (גוגו אמבתה-רו) ובוחרת בה לנהל את רוב הופעות התקשורת של המשרד, והן מתחילות להתקדם משמעותית בקבלת קולות עבור הצעת החוק. במהלך עימות טלוויזיוני בין סלואן לאחד ממתחריה, חושפת סלואן בפומבי כי אזמה ניצולת אירוע ירי בבית ספר תיכון על אף שהבטיחה לא לעשות זאת. מאוחר יותר, אזמה נשבת באיומי אקדח בזמן שהיא עוזבת את משרדה, אך התוקף שלה נורה למוות על ידי אזרח אחר שנשא כחוק אקדח. מתנגדי היטון-האריס מנצלים אירוע זה, שגורם להצעת חוק לאבד תמיכה בסנאט.

הנרטיב חוזר לשימוע בקונגרס. הסנאטור ספרלינג מציג טופס בקשה לאישור נסיעה לחו"ל עבור סנאטור פלוני. הבקשה הוגשה על ידי מוסד ללא כוונת רווח, אך נכתב בכתב ידה של סלואן, דבר המצביע על כך שהיא מילאה תפקיד בלתי חוקי בהסדרת הנסיעות.

בהצהרה הסופית בדיון, סלואן מודה שהיא ציפתה שמתנגדיה עלולים לתקוף אותה באופן אישי במידה וחברת "פיטרסון וויאט" תקדם את הצעת החוק. היא חושפת שחיתויות של הסנאטור ספרלינג ובכירי חברת "קול קרביץ" ובכך מפוצצת את השימוע.

עשרה חודשים מאוחר יותר, פרקליטה של סלואן מבקר אותה במתקן כליאה פדרלי ומספר לה שהצעת החוק עברה אך הקריירה שלה הגיעה לתומה. לאחר שיחה בין השניים מתגלה כי סלואן הקריבה את עצמה כדי להגן על הצוות שלה.