מלווה קצר מועד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מלווה קצר מועד - בראשי תיבות מק"מ. היא איגרת חוב ממשלתית נושאת ריבית המונפקת על ידי בנק ישראל לציבור לתקופה של שנה אחת.

המכרז להנפקת מק"מ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת כל חודש מנפיק בנק ישראל סדרה חדשה של מק"מ לטווח של שנה ולטווח של שלושה חודשים. המק"מ מונפק בנכיון כלומר מונפק על סכום נמוך מסכום הפדיון שלו. לדוגמה סכום ההנפקה הוא 99 אג' ואילו הסכום לפדיון הוא 1 ש"ח כך שהתשואה השנתית היא 1%. בדרך כלל סכום ההנפקה לסדרות לשנה הם 10 מיליארד ש"ח ולשלושה חודשים 3 מיליארד ש"ח.

התשואה המבוקשת נקבעת לפני המרכז ואינה מתפרסמת לציבור, ככלל התשואה המקסימלית שניתן להגיש למכרז אינה עולה על ריבית בנק ישראל - כיום ינואר 2014 הריבית היא 1%. המכרז מתבצע כעסקה מחוץ לבורסה דרך מערכות שב"א ולאחר יום עסקים אחד עוברים אגרות החוב לרישום בבורסה לניירות ערך בתל אביב. כל אדם יכול לגשת למכרז והזוכים הם המגישים את ההצעות הגבוהות ביותר כנהוג בכל מכרז.

המסחר הרציף במק"מ[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הנפקתו נסחר המק"מ בבורסה לניירות ערך כנייר ערך לכל דבר וניתן לקנותו או למוכרו בכל עת בהתאם לביקוש ולהצע. שער המק"מ מצוטט באגורות לערך נקוב אחד כך לדוגמה שער יחידה אחת לפרעון בתאריך ינואר 2015 הוא 99.05 אג'.

המק"מ על סדרותיו השונות מהווה את אחד הנכסים הנזילים והסחירים ביותר בבורסה, ונמכר בדרך כלל במרווח מחירים צר מאוד בין מחיר הקנייה למחיר המכירה. ככל שקרב מועד הפדיון, נסחר המק"מ במחיר הולך וקרב לערך הפדיון מה שמשקף את התשואה המצטברת על ההחזקה בו, כך למשל קניה של מק"מ לשנה בעת הנפקתו ומכירתו לאחר חצי שנה, עשויה להניב כמחצית מהתשואה לפדיון.

בשל מגבלת המינימום לעסקה במסחר בבורסה הסכום המינמלי לפעולה במסחר הרציף הוא 30 אלף ש"ח, בסכומים נמוכים יותר ניתן לקנות אך ורק בשלב הפתיחה של המסחר. המק"מ אינו צמוד למדד המחירים לצרכן.

שמות המק"מ במסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות המק"מ השונות ממוספרות באופן המצביע על מועד פדיונן. כך שהמספר הראשון מסמל את חודש הפדיון המספר השני את שבוע הפדיון באותו חודש והמספר השלישי את שנת הפדיון. לדוגמה מק"מ מספר 915 יפדה בחודש אוגוסט (9) בשבוע הראשון (1) בשנת 2015 (5).

עמלות ומיסוי מק"מ[עריכת קוד מקור | עריכה]

המק"מ הוא נייר ערך לכל דבר וניתן לקנות אותו דרך חבר בורסה בדרך כלל בנק או בית השקעות, מכיוון שכך על קניה וכן על מכירה של מק"מ יש עמלה של 0.1%. החל מינואר 2013 ביטל המפקח על הבנקים את תשלום דמי המשמרת על החזקת מק"מ. בזמן פדיון המק"מ צריך לשלם מס בשיעור מופחת של 15% לעומת מס בשיעור של 25% על רווחי הון בבורסה. מכיוון שהמק"מ אינו צמוד למדד ובריבית קבועה במידה ושיעור האינפלציה השנתי גבוה משיעור התשואה ייתכן הפסד תאורטי. כמו כן במידה והריבית עלתה ייתכן הפסד של הרווח החליפי שניתן היה לקבל כתוצאה מהשקעה באפיק אחר.

מק"מ לעומת פק"מ[עריכת קוד מקור | עריכה]

פק"מ הוא פיקדון קצר מועד נושא תשואה אשר משווק על ידי הבנקים לציבור. למעשה זה כלי החיסכון הפופולרי ביותר בקרב חוסכים קטנים. הבנקים נותנים בדרך כלל תשואה פחותה מאשר המק"מ עם חיסרון נוסף שהכסף אינו נזיל במשך תקופת החיסכון וצריך לשלם עמלות יציאה גבוהות במידה ושוברים את החיסכון. במידה ולמשקיע יש תיק השקעות הוא יכול לקזז הפסדים מניירות ערך על חשבון המס במק"מ מה שאינו אפשרי בפק"מ מכייון שאינו מוגדר כנייר ערך אלא כפיקדון.

המק"מ ככלי מוניטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנק ישראל משתמש במק"מ ככלי במדיניות מוניטרית. באמצעות שליטה על היקף הסדרה המונפקת, הוא יכול להזרים או לספוג כספים מהשוק בהתאם לצורכי הנזילות. אם בנק ישראל מעוניין לספוג עודפי כספים במשק, הוא יכול לצמצם או להרחיב את היקף סדרת המק"מ שהוא מנפיק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]