מלווה קצר מועד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מלווה קצר מועדראשי תיבות: מק"מ) היא איגרת חוב ממשלתית נושאת ריבית המונפקת על ידי בנק ישראל לציבור לתקופה של שנה אחת.

המכרז להנפקת מק"מ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת כל חודש מנפיק בנק ישראל סדרה חדשה של מק"מ לטווח של שנה ולטווח של שלושה חודשים. המק"מ מונפק בנכיון כלומר מונפק על סכום נמוך מסכום הפדיון שלו. לדוגמה סכום ההנפקה הוא 100 אג' (שקל) ואילו הסכום לפדיון הוא 101 אגורות כך שהתשואה השנתית היא 1%. בדרך כלל סכום ההנפקה לסדרות לשנה הם 10 מיליארד ש"ח ולשלושה חודשים 3 מיליארד ש"ח.

התשואה המבוקשת נקבעת לפני המכרז ואינה מתפרסמת בהכרח לציבור, ככלל התשואה המקסימלית שניתן להגיש למכרז אינה עולה על ריבית בנק ישראל. המכרז מתבצע כעסקה מחוץ לבורסה דרך מערכות שב"א ולאחר יום עסקים אחד עוברים אגרות החוב לרישום באמצעות מסלקת הבורסה לניירות ערך בתל אביב. כל אדם יכול לגשת למכרז באמצעות אחד מחברי הבורסה, או כל תאגיד אחר שמחובר למערכות שב"א. הזוכים הם המגישים את ההצעות הגבוהות ביותר, אשר מקבלים את שהציעו. (במקרה שברמת התשואה המרבית המסופקת לא ניתן לספק את הזמנות כל המציעים, יחולקו המק"מים ביניהם באופן יחסי להיקף הזמנותיהם.

המסחר הרציף במק"מ[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הנפקתו נסחר המק"מ בבורסה לניירות ערך כנייר ערך לכל דבר וניתן לקנותו או למוכרו בכל עת בהתאם לביקוש ולהצע. שער המק"מ מצוטט באגורות לערך נקוב אחד כך לדוגמה שער יחידה אחת לפרעון בתאריך ינואר 2015 הוא 99.05 אג'.

המק"מ על סדרותיו השונות מהווה את אחד הנכסים הנזילים והסחירים ביותר בבורסה, ונמכר בדרך כלל במרווח מחירים צר מאוד בין מחיר הקנייה למחיר המכירה. ככל שקרב מועד הפדיון, נסחר המק"מ במחיר הולך וקרב לערך הפדיון מה שמשקף את התשואה המצטברת על ההחזקה בו, כך למשל קניה של מק"מ לשנה בעת הנפקתו ומכירתו לאחר חצי שנה, עשויה להניב כמחצית מהתשואה לפדיון.

בשל מגבלת המינימום לעסקה במסחר בבורסה הסכום המינמלי לפעולה במסחר הרציף הוא 30 אלף ש"ח, בסכומים נמוכים יותר ניתן לקנות אך ורק בשלב הפתיחה של המסחר. המק"מ אינו צמוד למדד המחירים לצרכן.

שמות המק"מ במסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות המק"מ השונות ממוספרות באופן המצביע על מועד פדיונן. כך שהמספר הראשון מסמל את חודש הפדיון המספר השני את שבוע הפדיון באותו חודש והמספר השלישי את שנת הפדיון. לדוגמה מק"מ מספר 915 יפדה בחודש ספטמבר (9) בשבוע הראשון (1) בשנת 2015 (5).

עמלות ומיסוי מק"מ[עריכת קוד מקור | עריכה]

המק"מ הוא נייר ערך לכל דבר וניתן לקנות אותו דרך חבר בורסה בדרך כלל בנק או בית השקעות, מכיוון שכך על קניה וכן על מכירה של מק"מ יש עמלה של 0.1%. החל מינואר 2013 ביטל המפקח על הבנקים את תשלום דמי המשמרת על החזקת מק"מ. בזמן פדיון המק"מ צריך לשלם מס רווחי הון בשיעור מופחת של 15% לעומת מס בשיעור של 25% על רווחי הון בבורסה. המק"מ אינו צמוד למדד ובעל ריבית קבועה, ולכן במידה ושיעור האינפלציה השנתי גבוה משיעור התשואה ייתכן הפסד תאורטי. כמו כן במידה והריבית עלתה ייתכן הפסד של הרווח החליפי שניתן היה לקבל כתוצאה מהשקעה באפיק אחר.

מק"מ לעומת פק"מ[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פיקדון קצר מועד

הדמיון בצליל גורם לרבים לבלבל בין מק"מ ופק"מ, אך מלבד היות שניהם הלוואות נושאות ריבית, אין להם הרבה במשותף. הפק"מ (פיקדון קצר מועד) הוא שמו השיווקי של מוצר אותו משווקים הבנקים ללקוחותיהם להפקדת כסף נושאת ריבית בתקופות שונות. הפק"מ נבדל מהמק"מ במספר גורמים עיקריים - ראשית, הריבית שהוא נותן לאותה תקופת זמן נמוכה לרוב משמעותית מהריבית הניתנת על מק"מ לאותה תקופת זמן. שנית, זהות הלווה שונה בשני המקרים. במק"מ, המדינה לווה את הכסף מהאזרח, בעוד שבפק"מ מדובר בבנק. (אשר נחשב לרוב כלווה אמין פחות מהמדינה) שלישית, מוצר זה אינו נייר ערך, וככזה לא ניתן לקזז רווחים ממנו מול הפסדים בניירות אחרים לטובת מס רווח הון. שלישית, מק"מ, כנייר ערך סחיר בבורסה, נזיל ברמה היומית, לרוב ללא איבוד ערך משמעותי, בעוד שבפק"מ קיימות עמלות פירעון מוקדם.

המק"מ ככלי מוניטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנק ישראל משתמש במק"מ ככלי במדיניות מוניטרית. באמצעות שליטה על היקף הסדרה המונפקת, הוא יכול להזרים או לספוג כספים מהשוק בהתאם לצורכי הנזילות. אם בנק ישראל מעוניין לספוג עודפי כספים במשק, הוא יכול לצמצם או להרחיב את היקף סדרת המק"מ שהוא מנפיק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חוק מילווה קצר מועד, התשמ"ד–1984

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]