ממשלת ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Emblem of Israel.svg
הממשל בישראל
נשיא המדינה
ראובן ריבלין
ממשלת ישראל - הממשלה ה-33
ראש הממשלה
בנימין נתניהו
ממלא מקום ראש הממשלה
לא מונה באופן רשמי
היועץ המשפטי לממשלה
יהודה וינשטיין
הכנסת - משכן הכנסת
יושב ראש הכנסת
יולי אדלשטיין
חבר הכנסת
ועדות הכנסת
חוקי יסוד
בתי המשפט בישראל
בית המשפט העליון
נשיא בית המשפט העליון
אשר גרוניס
בית המשפט הגבוה לצדק
המשפט בישראל
הבחירות בישראל
מפלגות בישראל

שיטת הממשל בישראל
פוליטיקה בישראל
הפרדת הרשויות בישראל
יחסי החוץ של ישראל

פורטל - הממשל בישראל

ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל. בראשה עומד ראש הממשלה, וחברים בה שרים, אשר בידי ראש הממשלה הסמכות למנותם (באישור הכנסת) ולפטרם. בידי ממשלת ישראל הסמכות ברוב ההיבטים הממלכתיים והציבוריים, והיא מייצגת את מדינת ישראל כלפי חוץ. מאז שנת 1968, מוסדרות בחירתה וכהונתה של הממשלה באמצעות חוק יסוד: הממשלה. השרים נושאים באחריות כלפי כל החלטות הממשלה ופעולותיה, והם אחראים להן, גם אם הן מנוגדות לדעתם.

במשך שנים אחדות התקיימה בחירה ישירה לראשות הממשלה, מתוך מגמה לשנות את השיטה הפוליטית במדינת ישראל; אך מטעמים שונים היא לא צלחה ובוטלה. במרבית שנות המדינה (כולל בעשור השני של המאה ה-21) מוטלת הקמת הממשלה על ידי נשיא המדינה על מי שהומלץ על ידי רוב הסיעות בכנסת. לצורך הקמת ממשלה נדרש המיועד להיות ראש הממשלה, לקבל את אמון רוב חברי הכנסת. לפיכך, טבעי הדבר להקים קואליציה של מפלגות אחדות (במה שכונה "מעשה מרכבה") ולמנות את ראשי המפלגות לשרים, ובכך לקבל את אמון הכנסת. פעם אחת הוקמה ממשלה, שראשי המפלגות הגדולות בה (הליכוד והעבודה) כיהנו בה כראשי ממשלה ברוטציה.

החל משנות ה-90 רוב הקואליציות היו צרות באופן יחסי, אך פעמיים הוקמה ממשלת אחדות לאומית, שכללה חלק ניכר מסיעות הכנסת. חלק קטן מהקואליציות הצליחו לזכות לאמונם של מספר רב של חברי כנסת.

לאורך השנים, מונו מספר שרים, אשר לא כיהנו כחברי הכנסת באותה עת.

מעטים מהשרים מתפטרים מחברותם בכנסת, על מנת לפנות מקום לחברי כנסת בתחתית הרשימה המפלגתית שלהם, על-פי אופן המכונה "החוק הנורבגי".

מקום מושבה של ממשלת ישראל הוא קריית הממשלה, ירושלים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת ממשלת ישראל, 1952 לערך

לקראת הכרזת המדינה, ב-11 באפריל 1948, הוקמה בארץ ישראל מועצת העם כפרלמנט ביישוב היהודי ומתוך חבריה נבחרו על ידי הנהלת הסוכנות היהודית מינהלת העם, על מנת שינהלו את ענייני היישוב והמלחמה. בראש המינהלה עמד דוד בן-גוריון והיא כללה מלבדו 12 חברים. כשבוע בלבד לאחר בחירתה, ב-18 באפריל חולקו התיקים השונים כאשר בן-גוריון קיבל את תיק הביטחון. ההחלטה החשובה ביותר של המינהלה הייתה דחיית הצעת שר החוץ האמריקאי ג'ורג' מרשל לדחות את ההכרזה על הקמת המדינה וקיומה במועד שנקבע - ה־14 במאי 1948.

ב-14 במאי 1948, עת קריאת מגילת העצמאות על ידי דוד בן-גוריון, הוכרז בין היתר, כי מינהלת העם הופכת להיות לממשלה הזמנית של המדינה.
הרכב הממשלה הזמנית היה זהה להרכב מנהלת העם והיא התקיימה כמעט שנה עד ה-10 במרץ 1949, מועד בו הוקמה הממשלה הראשונה, לאחר הבחירות לכנסת הראשונה.

מבנה הממשלה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברשימה הבאה מובאים המוסדות והתפקידים אשר מרכיבים את הממשלה הישראלית:

ראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ראש ממשלת ישראל

ראש הממשלה ניצב בראש הרשות המבצעת במדינה, הוא בעל הסמכות הגבוה ביותר במערכת השלטון הישראלית. (אמנם החוק מגדיר את הנשיא כעומד בראש המדינה, אולם הוא מקנה לראש הממשלה את מרב סמכויות השלטון). ראש הממשלה הוא השר הבכיר בממשלה, ואחריותו היא לכל הפעילויות שלה. ראש ממשלה חובה שיהיה גם חבר הכנסת (כל שר אחר זולת ראש הממשלה אינו חייב שיהיה חבר הכנסת). אם התפטר ראש הממשלה מחברותו בכנסת - רואים בהתפטרות זו גם כהתפטרותו מראשות הממשלה.

החוק קובע, כי כשראש הממשלה נפטר או מתפטר- מתפטרת עמו הממשלה כולה, ויש צורך להקים ממשלה חדשה. סמכויותיו:

  • הוא מייצג את הממשלה והמדינה כלפי פנים וחוץ.
  • הוא מנהל את ישיבות הממשלה ואת עבודת הממשלה בכלל: קובע את סדר יומה של הממשלה ויושב ראש בישיבותיה, מנחה את מזכיר הממשלה בפרסום עניינים הנוגעים לדיוני הממשלה ולהחלטותיה וקובע את העניינים שבהם תטפל הממשלה והוא הנושא באחריות הראשית לתוצאות מדיניות הממשלה.
  • שרי הממשלה אחראים בפני ראש הממשלה לתפקידים שעליהם הם ממונים.
  • הוא רשאי להעביר שר מכהונתו לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כך, ולאחר שהעביר לשר הודעה על העברה מכהונתו. ראש הממשלה גם ממלא את מקומם של שרים שהתפטרו או שנבצר מהם למלא את תפקידם.
  • הוא מפקח על עבודתן של ועדות השרים.
  • ראש הממשלה הוא יושב ראש וועדת השרים לענייני ביטחון.
  • הוא חותם על חוקי הכנסת.
  • לראש הממשלה השפעה ניכרת בתחום המינויים העיקריים, המחייבים את אישור הממשלה.
  • ראש הממשלה אינו יכול לכפות את דעתו על הממשלה באופן ישיר, אולם הוא יכול לפטר שרים (גם בלי הסכמת הכנסת) ולמנות שרים חדשים (באישור הכנסת) באופן שיקנה לו תמיכה מרבית. הוא רשאי לפזר את הכנסת במצב בו יש בכנסת רוב שלא מאפשר לממשלה לתפקד, באישור נשיא המדינה ובכך להביא לעריכת בחירות חדשות.
כנסות וממשלות ישראל
מועצת המדינה הזמנית
הממשלה הזמנית

הכנסת הראשונה

הממשלה הראשונה
הממשלה השנייה

הכנסת השנייה

הממשלה השלישית
הממשלה הרביעית
הממשלה החמישית
הממשלה השישית

הכנסת השלישית

הממשלה השביעית
הממשלה השמינית

הכנסת הרביעית

הממשלה התשיעית

הכנסת החמישית

הממשלה העשירית
הממשלה האחת עשרה
הממשלה השתים עשרה

הכנסת השישית

הממשלה השלוש עשרה
הממשלה הארבע עשרה

הכנסת השביעית

הממשלה החמש עשרה

הכנסת השמינית

הממשלה השש עשרה
הממשלה השבע עשרה

הכנסת התשיעית

הממשלה השמונה עשרה

הכנסת העשירית

הממשלה התשע עשרה
הממשלה העשרים

הכנסת האחת עשרה

הממשלה העשרים ואחת
הממשלה העשרים ושתיים

הכנסת השתים עשרה

הממשלה העשרים ושלוש
הממשלה העשרים וארבע

הכנסת השלוש עשרה

הממשלה העשרים וחמש
הממשלה העשרים ושש

הכנסת הארבע עשרה

הממשלה העשרים ושבע

הכנסת החמש עשרה

הממשלה העשרים ושמונה
הממשלה העשרים ותשע

הכנסת השש עשרה

הממשלה השלושים

הכנסת השבע עשרה

הממשלה השלושים ואחת

הכנסת השמונה עשרה

הממשלה השלושים ושתיים

הכנסת התשע עשרה

הממשלה השלושים ושלוש
פורטל - הממשל בישראל

ממלא מקום ראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ממלא מקום ראש הממשלה

התואר "ממלא מקום ראש הממשלה", להבדיל מהתארים "סגן ראש ממשלה" ו"משנה לראש הממשלה" הוא התפקיד היחיד אשר לו משמעות סטטוטורית ולא רק סמלית ולכן ממלא מקום ראש הממשלה, הוא שני רק לראש הממשלה בחשיבותו בתפקידי הממשלה.

התפקיד מוגדר בחוק יסוד: הממשלה[1] כדלקמן:

  • אחד השרים שהוא חבר הכנסת יכול שיהיה ממלא מקום ראש הממשלה
  • כאשר ראש הממשלה נעדר מהארץ מזמן ממלא מקומו את ישיבות הממשלה ומנהל אותן.
  • נבצר מראש הממשלה זמנית למלא את תפקידו, ממלא את מקומו ממלא מקום ראש הממשלה; אם חלפו 100 ימים רצופים שבהם כיהן ממלא מקום ראש הממשלה במקום ראש הממשלה והוא לא חוזר למלא את תפקידו, יראוהו כמי שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.

חוק יסוד הממשלה מבחין בין המושג "ממלא מקום ראש הממשלה" לבין "ראש הממשלה בפועל". רק במקרה שנבצר זמנית מראש הממשלה למלא את תפקידו, ממלא מקום ראש הממשלה מחליף אותו לתקופה מוגבלת ועד "100 ימים רצופים" (אך אינו מתמנה אוטומטי לראש הממשלה בפועל לאחר מכן). לאחר תקופה זו, רואים את רה"מ כמי שנבצר ממנו דרך קבע מלמלא את תפקידו (ואת הממשלה כאילו התפטרה וכממשלת מעבר) דבר המחייב במקרה זה (או במקרה פטירתו או הרשעתו בדין של ראש הממשלה), הצבעת ממשלה על אחד משריה (ממלא מקום ראש הממשלה או שר אחר, ובלבד שיהיה גם ח"כ ומ-2001 גם חבר סיעתו של ראש הממשלה) לכהן כראש הממשלה בפועל.

אם לא מכהן ממלא מקום קבוע, רשאית הממשלה למנות את אחד מחבריה שחבר בכנסת למלא את מקומו של ראש הממשלה במקרים אלה לתקופה מוגבלת כאמור.

מספר הממשלה ראש הממשלה ממלא מקום ראש הממשלה
21 שמעון פרס יצחק שמיר
22 יצחק שמיר שמעון פרס
23 יצחק שמיר שמעון פרס
30 אריאל שרון אהוד אולמרט
31 אהוד אולמרט ציפי לבני

סגני ראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סגן ראש הממשלה

סעיף 5(ה) לחוק יסוד: הממשלה קובע "שר יכול שיהיה סגן ראש הממשלה".

להבדיל מממלא מקום ראש הממשלה ומשימוש בתואר זה במדינות אחרות כבארצות הברית, תואר "סגן ראש ממשלה" בישראל הוא סמלי בלבד וללא סמכויות. על כן, אין הגבלה על מספר סגני ראש הממשלה, כאשר ממלא מקום ראש ממשלה יכול להיות אחד בלבד.

התואר "סגן ראש הממשלה" הוא תואר שלא היה קיים בשתי הממשלות הראשונות, ו"נתפר" בשנת 1952 לצרכו של השר אליעזר קפלן בימיו האחרונים, בעת שלא יכול היה לכהן יותר כשר האוצר עקב מחלתו.

משנה לראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנה לראש הממשלה הוא תואר שאינו קיים בחוקי מדינת ישראל ואין לו משמעות סטטוטורית. עד היום שימשו בתפקיד חמישה אישים. שניים מהם החזיקו גם בתפקיד השר האחראי על פיתוח הנגב והגליל (שמעון פרס, סילבן שלום) ושניים אחרים החזיקו בתפקידים מדינים (חיים רמון, משה יעלון). נשא בו לראשונה שמעון פרס בימי כהונתו כשר בממשלה ה-30 (10 בינואר-23 בנובמבר 2005).

כאשר נכנסה מפלגת העבודה לממשלתו השנייה של אריאל שרון בראשית שנת 2005, דרשו אנשי המפלגה תיק בכיר, אך דרישתם לא נענתה. פרס דרש לקבל מינוי כממלא מקום ראש הממשלה אולם הנושא בתפקיד זה, אהוד אולמרט, סירב לוותר עליו. בצר להם בקשו אנשי מפלגת העבודה לשנות את חוק יסוד: הממשלה ולקבוע כי יהיו לאריאל שרון שני ממלאי מקום. משנוכחו לדעת כי לא יהיה רוב להצעתם, הציע חבר הכנסת חיים רמון הצעת פשרה לפיה ימונה מר פרס למשנה לראש הממשלה. בהסכם הקואליציוני הוגדרו סמכויתיו של פרס, אולם מבחינה פורמלית, המשנה לראש הממשלה הוא שר מן המניין ותו לא.

פרס נשא בתפקיד המשנה לראש הממשלה גם בממשלה ה-31 בראשות אהוד אולמרט החל מיום כינונה, 4 במאי 2006, ועד ליום בחירתו לנשיאה התשיעי של מדינת ישראל, ב-13 ביוני 2007. ב-4 ביולי 2007 מונה חיים רמון למשנה לראש הממשלה, תואר בו החזיק עד סוף כהונת הממשלה.

בממשלה ה-32, בראשות בנימין נתניהו, ניתן התואר לשלושה שרים במקביל - משה יעלון, סילבן שלום ושאול מופז. שלום הופקד על פיתוח הנגב והגליל, כמו מי שהחזיק בתואר המשנה לראש הממשלה - שמעון פרס, יעלון הופקד על התיק לעניינים אסטרטגיים ונושאים מדיניים אחרים, ומופז (אשר צורף לממשלה בחודש מאי 2012) הוגדר כ"שר במשרד ראש הממשלה" ומכנס את ישיבות הממשלה בעת נסיעותיו של ראש הממשלה נתניהו לחוץ לארץ.

שרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השרים[2] מכהנים כחברי הממשלה, והם מופקדים בדרך כלל על משרדים ממשלתיים וכל עבודת הממשלה. עם זאת, בממשלה ממונים ומכהנים גם שרים בלי תיק, שהם חברי ממשלה מן המניין, אולם אינם ממונים על משרד ממשלתי. מוטלים עליהם תפקידים שונים, קבועים או זמניים. תפקיד של שר קרוי גם "תיק": שר הביטחון מחזיק בתיק הביטחון בממשלה, שר התשתיות מחזיק בתיק התשתיות בממשלה ושר הבריאות מחזיק בתיק הבריאות בממשלה.

שרים אינם חייבים להיות חברי כנסת. שרים שאינם חברי כנסת יכולים להשתתף בדיוני הכנסת, אך לא בהצבעות. תפקיד השרים לבצע את כל הנושאים שהממשלה אחראית עליהם: יחסי חוץ, ביטחון, כלכלה, חינוך, משטרה, בריאות וכדומה.

בתיקון לחוק יסוד: הממשלה, שייכנס לתוקף החל מהבחירות לכנסת העשרים, נקבע: "מספר חברי הממשלה, ובכלל זה ראש הממשלה, לא יעלה על 19, אלא אם כן הביעה הכנסת אמון בממשלה או החליטה לאשר צירוף שרים לממשלה, ברוב של שבעים חברי הכנסת לפחות."‏[3]

סגני השרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סגן שר

שר הממונה על משרד ממשלתי רשאי למנות סגן שר. סגן שר פועל בכנסת או במשרד הממשלתי במסגרת העניינים והסמכויות שהוקצו לו על ידי השר.

להבדיל משרים בממשלה, שאינם חייבים להיות חברי כנסת, סגני השרים חייבים להיות חברי כנסת והתפטרותם מהכנסת תחייב את הפסקת כהונתם.

כאשר שר מתפטר או מפוטר מהממשלה, מסיים את תפקידו גם סגן השר שמונה לאותו משרד. בנוסף, רשאים ראש הממשלה, הממשלה או השר שמינה אותו להעביר או לסיים את כהונתו של סגן שר.

בתיקון לחוק יסוד: הממשלה, שייכנס לתוקף החל מהבחירות לכנסת העשרים, נקבע שמספר סגני השרים לא יעלה על ארבעה.

הקמת הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הבחירות, על נשיא המדינה להתייעץ עם ראשי הסיעות בכנסת, ולהטיל את התפקיד להטלת הממשלה על אחד מחברי הכנסת. התקופה להרכבת הממשלה נמשכת 28 ימים, אך ניתן לבקש ארכה מהנשיא לתקופה שלא עולה על 14 ימים. לאחר שחבר הכנסת שעליו הוטלה מלאכת הרכבת הממשלה הצליח להרכיבה, עליו להודיע על כך לנשיא המדינה וליושב ראש הכנסת. אז נקבע מועד לישיבה של הכנסת לצורך כינון הממשלה, וזאת תוך שבעה ימים. משהורכבה הממשלה, היא מודיעה לכנסת על קווי היסוד של מדיניותה, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים, ומבקשת הבעת אמון בה. עם תום הצבעת האמון בממשלה, היא נכנסת לתפקידה ואז נדרשים ראש הממשלה והשרים להצהיר אמונים בפני הכנסת. אם לא הצליח חבר הכנסת שעליו הוטלה המשימה, להרכיב את הממשלה, רשאי הנשיא להטיל את התפקיד על חבר כנסת אחר. במצב כזה התקופה להרכבת הממשלה הינה בת 28 ימים, ללא אפשרות להארכות. במקרה שגם חבר כנסת זה לא הצליח במשימה, המערכת הפוליטית הולכת לבחירות חוזרות.

ועדות השרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ועדת שרים

אחת מדרכי פעולתה של הממשלה בקבלת הכרעות פוליטיות היא מינוי ועדות שרים קבועות, זמניות, או לעניינים מסוימים. תקנון הממשלה מפרט את רשימת ועדות השרים הקבועות

בישיבות ועדות השרים לענייני ביטחון לאומי, על פי קביעת ראש הממשלה או יושבי ראש הוועדות, נערך גם רישום סטנוגרפי. הסטנוגרמות הנרשמות וכן ההקלטות של הדיונים נשארות במסגרת מזכירות הממשלה בלבד והן אינן מופצות.

ממשלת מעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ממשלת מעבר בישראל

ממשלת מעבר מתקיימת בישראל לאחר מותו, התפטרותו, נבצרות קבע של ראש הממשלה, או עקב הרשעתו בעבירה שיש עמה קלון, כמו גם עם פרסום בקשתו של ראש הממשלה לפיזור הכנסת, לאחר הבעת אי אמון בממשלה (פעולות אלו כהתפטרות הממשלה)‏[4] או לאחר בחירות ולפני כינונה של ממשלה רגילה (אם הממשלה לא הייתה ממילא ממשלת מעבר "עם בחירתה של כנסת חדשה")‏[5]. בחוק יסוד: הממשלה החדש בוטל הסעיף אשר מנע משר להתפטר מכהונתו בעת ממשלת מעבר. התיקון נעשה מכיוון שהמצב הקודם נגד את חוק יסוד: חופש העיסוק בכך שמנע מאדם את החופש לעסוק במשלח ידו על-פי בחירתו. בנוסף, הממשלה רשאית, בעת ממשלת מעבר, למנות שר חדש לתפקידו של שר שהתפטר, ללא אישור הכנסת.

מזכירות הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מזכיר הממשלה

מזכירות הממשלה בראשותו של מזכיר הממשלה אחראית על רישום פרוטוקולים, מתן שירותי מזכירות לממשלה ולועדותיה, העברת החלטות הממשלה וועדותיה לגורמי הביצוע בדרגי הממשלה השונים, מעקב אחר ביצוע החלטות הממשלה, פרסום הודעות מטעם הממשלה וקיום קשר בין הממשלה ולבין הכנסת ורשויות מדינה נוספות. מזכירות הממשלה אמונה על זימונן וקיום ישיבותיהן של ועדות השרים המתכנסות במזכירות הממשלה, וזאת על-פי בקשת יושבי-הראש. בהתאם לכך אחראית מזכירות הממשלה על מתן כל השירותים המזכירותיים לחברי ועדת השרים ולועדות עצמן בעת קיום ישיבות ועדות השרים.

מזכירות הממשלה מכינה עבור ועדות השרים, בהתאם להנחיות יושב-ראש הוועדות, את סדרי היום וכן את החומר הנלווה לישיבות ועדות השרים, לרבות חומר רקע מסוגים שונים, לפי העניין.

מזכיר הממשלה אחראי להכנת סדר היום לישיבות הממשלה ולוועדות השרים. לצורך זה, הוא מקיים קשר שוטף עם כל חברי הממשלה שבמהלכו מתואמות ההצעות להחלטת הממשלה וועדות השרים המונחות על שולחן הממשלה והוועדות. מזכיר הממשלה משמש דובר הממשלה ומתדרך את נציגי התקשורת בתום ישיבות הממשלה. הוא נושא באחריות לקשר בין הממשלה לבין הכנסת, יחד עם השר אשר מונה כמקשר בין הממשלה לבין הכנסת. בנוסף לאחריותו על עבודת מזכירות הממשלה מזכיר הממשלה ממלא משימות נוספות אשר מטיל עליו ראש הממשלה.

מזכיר הממשלה בממשלה הנוכחית הוא אביחי מנדלבליט.

משרדי הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשלת ישראל כוללת משרדי ממשלה המופקדים על תחומים שונים. רוב המשרדים פועלים במתכונת תחומיהם מאז העשור הראשון למדינה. משיקולים קואליציוניים הוקמו במשך השנים משרדי ממשלה חדשים, ולעתים מפוצל משרד קיים לשניים. לעתים משתנים שמות המשרדים, כדי להדגיש היבטים מסוימים בפעילותם. משרדי הממשלה העיקריים הם:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוק יסוד: הממשלה 2001
  2. ^
    מדוע לא נאמר בפשטות מיניסטר?

    דיון לקביעת המונח "שר" בישיבה הראשונה של מועצת-המדינה הזמנית.

    ראש-הממשלה ד. בן-גוריון, פותח את הישיבה הראשונה של מועצת-המדינה הזמנית:
    לפי פקודה זו ייקראו מנהלי המחלקות השונות - שרים. אבקש את שר-המשפטים להביא לפניכם את הצעת הפקודה.
    שר-המשפטים פליכס רוזנבליט (לימים פנחס רוזן):
    בנוסח הקודם נקראו חברי הממשלה הזמנית ״נגידים״. אבל אחרי דיון רב בממשלה נפלה ההצעה הזאת ועכשיו לפניכם הצעה לקרוא לחברי הממשלה הזמנית בשם ״שרים״.
    נחום ניר-רפאלקס, חבר המועצה:
    אין זו בשבילי שאלה פרינציפיונית, אבל הייתי מתנגד לתוארים שמציעים לנו כגון ״נגידים" ו״שרים״. אי-אפשר לקבל מונחים שהיו במקומם לפני אלפים שנה אבל צלצולם כיום הוא שונה. מדוע לא נאמר בפשטות מיניסטר?
    הצעת פקודת ייסוד השלטון מס׳ 1 לשנת 1948:
    אחד מחברי הממשלה הזמנית יהיה ראש-הממשלה. חברי הממשלה הזמנית ייקראו שרים ויהיו אחראיים לאותם עניינים שייקבעו על ידי הממשלה הזמנית.

    מפרוטוקול הישיבה הראשונה של מועצת-המדינה הזמנית, תל אביב, בית הקהק״ל, ז׳ אייר תש"ח 16 מאי 1948
  3. ^ חוק יסוד: הממשלה (תיקון), ס"ח 2440 מ-19 במרס 2014
  4. ^ חוק יסוד: הממשלה (2001)
  5. ^ ‏ראה סעיף 30 ב' לחוק יסוד: הממשלה (2001)


משרדי ממשלות ישראל

משרד ראש הממשלהמשרד האוצרהמשרד לאזרחים ותיקיםמשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמיםמשרד הביטחוןהמשרד לביטחון הפניםמשרד הבינוימשרד הבריאותהמשרד להגנת הסביבהמשרד החוץמשרד החינוךמשרד החקלאות ופיתוח הכפרמשרד המדע, הטכנולוגיה והחללהמשרד לענייני מודיעיןמשרד המשפטיםהמשרד לנושאים אסטרטגייםמשרד הפניםהמשרד לפיתוח הנגב והגלילמשרד העלייה והקליטהמשרד הרווחה והשירותים החברתייםמשרד התחבורה והבטיחות בדרכיםמשרד התיירותמשרד הכלכלהמשרד התקשורתמשרד התרבות והספורטהמשרד לשירותי דתהמשרד לשיתוף פעולה אזוריהמשרד לירושלים והתפוצות


משרדים לשעבר: משרד הפיתוחמשרד ההסברהמשרד האספקה והקיצובהמשרד לענייני ירושליםמשרד הכלכלה והתכנוןמשרד העבודהמשרד המיעוטיםמשרד העבודה והרווחההמשרד להגנת העורף
סמל מדינת ישראל
חברי ממשלת ישראל המכהנים

ראש הממשלה, שר האוצר, שר המשפטים, שר הבריאות, השר להגנת הסביבה, שר החינוך, שר התקשורת, שר המדע, הטכנולוגיה והחלל ושר הרווחה והשירותים החברתיים בנימין נתניהו

השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ'השר לאזרחים ותיקים אורי אורבךשר הפנים גלעד ארדןשר הבינוי אורי אריאלשר הכלכלה, השר לשירותי דת והשר לירושלים והתפוצות נפתלי בנטשר הביטחון משה יעלוןשר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כ"ץשרת התרבות והספורט לימור לבנתשר החוץ אביגדור ליברמןשר התיירות עוזי לנדאושרת העלייה והקליטה סופה לנדברהשר לנושאים אסטרטגיים ולענייני מודיעין המופקד על יחסים בינלאומיים יובל שטייניץשר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, השר לפיתוח הנגב והגליל והשר לשיתוף פעולה אזורי סילבן שלוםשר החקלאות ופיתוח הכפר יאיר שמיר
Emblem of Israel.svg