ממשלת ישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
| נשיא המדינה |
| ממשלת ישראל |
| הכנסת - משכן הכנסת |
| בתי המשפט בישראל |
| הבחירות בישראל |
|
שיטת הממשל בישראל |
| פורטל - הממשל בישראל |
ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל. בראשה עומד ראש הממשלה, וחברים בה שרים, אשר בידי ראש הממשלה הסמכות למנותם (באישור הכנסת) ולפטרם. בידי ממשלת ישראל הסמכות ברוב ההיבטים הממלכתיים והציבוריים, והיא מייצגת את מדינת ישראל כלפי חוץ. מאז שנת 1968, מוסדרות בחירתה וכהונתה של הממשלה באמצעות חוק יסוד: הממשלה.
במשך שנים אחדות התקיימה בחירה ישירה של ראש הממשלה, מתוך מגמה לשנות את השיטה הפוליטית, אך מטעמים שונים היא לא צלחה ובוטלה. במרבית שנות המדינה (וגם כיום) מוטלת הקמת הממשלה על ידי נשיא המדינה על מי שהומלץ על ידי רוב הסיעות בכנסת. לצורך הקמת ממשלה נדרש המיועד להיות ראש הממשלה, לקבל את אמון רוב חברי הכנסת. לפיכך, טבעי הדבר להקים קואליציה של מפלגות אחדות (במה שמכונה "מעשה מרכבה") ולמנות את ראשי המפלגות לשרים, ובכך לקבל את אמון הכנסת. פעם אחת הוקמה ממשלה, שראשי המפלגות הגדולות בה (הליכוד והעבודה) כיהנו בה כראשי ממשלה ברוטציה.
החל משנות ה-90 רוב הקואליציות היו צרות באופן יחסי, אך פעמיים הוקמה ממשלת אחדות לאומית, שכללה חלק ניכר מסיעות הכנסת. חלק קטן מהקואליציות הצליחו לזכות לאמונם של מספר רב של חברי כנסת.
לאורך השנים, מונו מספר שרים, אשר לא כיהנו כחברי הכנסת באותה עת.
מעטים מהשרים מתפטרים מחברותם בכנסת, על מנת לפנות מקום לחברי כנסת בתחתית הרשימה המפלגתית שלהם, על-פי אופן המכונה "החוק הנורבגי".
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
לקראת הכרזת המדינה, ב-11 באפריל 1948, הוקמה בארץ ישראל מועצת העם כפרלמנט ביישוב היהודי ומתוך חבריה נבחרו על ידי הנהלת הסוכנות היהודית מינהלת העם, על מנת שינהלו את ענייני היישוב והמלחמה. בראש המינהלה עמד דוד בן-גוריון והיא כללה מלבדו 12 חברים. כשבוע בלבד לאחר בחירתה, ב-18 באפריל חולקו התיקים השונים כאשר בן-גוריון קיבל את תיק הביטחון. ההחלטה החשובה ביותר של המינהלה הייתה דחיית הצעת שר החוץ האמריקאי ג'ורג' מרשל לדחות את ההכרזה על הקמת המדינה וקיומה במועד שנקבע - ה־14 במאי 1948.
ב-14 במאי 1948, עת קריאת מגילת העצמאות על ידי דוד בן-גוריון, הוכרז בין היתר, כי מינהלת העם הופכת להיות לממשלה הזמנית של המדינה.
הרכב הממשלה הזמנית היה זהה להרכב מינהלת העם והיא התקיימה כמעט שנה עד ה-10 במרץ 1949, מועד בו הוקמה הממשלה הראשונה, לאחר הבחירות לכנסת הראשונה.
[עריכה] מבנה הממשלה בישראל
ברשימה הבאה מובאים המוסדות והתפקידים אשר מרכיבים את הממשלה הישראלית:
[עריכה] ראש הממשלה
 |
ערך מורחב – ראש ממשלת ישראל |
ראש הממשלה ניצב בראש הרשות המבצעת במדינה, הוא בעל הסמכות הגבוה ביותר במערכת השלטון הישראלית. (אמנם החוק מגדיר את הנשיא כעומד בראש המדינה, אולם הוא מקנה לראש הממשלה את מרב סמכויות השלטון). ראש הממשלה הוא השר הבכיר בממשלה, ואחריותו היא לכל הפעילויות שלה. ראש ממשלה חובה שיהיה גם חבר הכנסת (כל שר אחר זולת רה"מ אינו חייב שיהיה חבר הכנסת). התפטר ראש הממשלה מחברותו בכנסת - רואים בהתפטרות זו גם כהתפטרותו מראשות הממשלה.
החוק קובע, כי כשראש הממשלה נפטר או מתפטר- מתפטרת עמו הממשלה כולה, ויש צורך להקים ממשלה חדשה. סמכויותיו:
- הוא מייצג את הממשלה והמדינה כלפי פנים וחוץ.
- הוא מנהל את ישיבות הממשלה ואת עבודת הממשלה בכלל: קובע את סדר יומה של הממשלה ויושב ראש בישיבותיה, מנחה את מזכיר הממשלה בפרסום עניינים הנוגעים לדיוני הממשלה ולהחלטותיה וקובע את העניינים שבהם תטפל הממשלה והוא הנושא באחריות הראשית לתוצאות מדיניות הממשלה.
- שרי הממשלה אחראים בפני ראש הממשלה לתפקידים שעליהם הם ממונים.
- הוא רשאי להעביר שר מכהונתו לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כך, ולאחר שהעביר לשר הודעה על העברה מכהונתו. ראש הממשלה גם ממלא את מקומם של שרים שהתפטרו או שנבצר מהם למלא את תפקידם.
- הוא מפקח על עבודתן של ועדות השרים.
- ראש הממשלה הוא יושב ראש וועדת השרים לענייני ביטחון.
- הוא חותם על חוקי הכנסת.
- לראש הממשלה השפעה ניכרת בתחום המינויים העיקריים, המחייבים את אישור הממשלה.
- ראש הממשלה אינו יכול לכפות את דעתו על הממשלה באופן ישיר, אולם הוא יכול לשנות את הרכב הממשלה (תוך פיקוח וביקורת של הכנסת) באופן שיקנה לו תמיכה מרבית. הוא רשאי לפזר את הכנסת באישור נשיא המדינה ובכך להביא לעריכת בחירות חדשות.
| כנסות וממשלות ישראל |
| מועצת המדינה הזמנית |
| פורטל - הממשל בישראל |
[עריכה] ממלא מקום ראש הממשלה
|
|
ערך מורחב – ממלא מקום ראש הממשלה |
התואר "ממלא מקום ראש הממשלה", להבדיל מהתארים "סגן ראש ממשלה" ו"משנה לראש הממשלה" הינו התפקיד היחיד שלו משמעות סטטוטורית ולא רק סמלית ולכן ממלא מקום ראש הממשלה, הינו שני רק לראש הממשלה בחשיבותו בתפקידי הממשלה.
תפקיד המוגדר על פי חוק יסוד: הממשלה (2001) כדלקמן:
- אחד השרים שהוא חבר הכנסת יכול שיהיה ממלא מקום ראש הממשלה
- אם נעדר ראש הממשלה מן הארץ מזמן ממלא מקומו את ישיבות הממשלה ומנהל אותן.
- נבצר מראש הממשלה זמנית למלא את תפקידו, ממלא את מקומו ממלא מקום ראש הממשלה; אם חלפו 100 ימים רצופים שבהם כיהן ממלא מקום ראש הממשלה במקום ראש הממשלה והוא לא חוזר למלא את תפקידו, יראוהו כמי שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.
חוק יסוד: הממשלה [1]) מבחין בין המושג "ממלא מקום ראש הממשלה" לבין "ראש הממשלה בפועל". רק במקרה שנבצר זמנית מראש הממשלה למלא את תפקידו, ממלא מקום ראש הממשלה מחליף אותו לתקופה מוגבלת (עד 92 לחזרתו של רוה"מ) ועד "100 ימים רצופים" (אך אינו מתמנה אוטומטי לרוה"מ בפועל לאחר מכן). לאחר תקופה זו (עד 92 לא מוגדרת תקופה אלא רק מקרה נוסף של פטירת רה"מ), רואים את רה"מ כמי שנבצר ממנו דרך קבע מלמלא את תפקידו (ואת הממשלה כאילו התפטרה וכממשלת מעבר) דבר המחייב במקרה זה (או במקרה פטירתו או הרשעתו בדין של רוה"מ), הצבעת ממשלה על אחד משריה (ממלא מקום ראש הממשלה או שר אחר, ובלבד שיהיה גם ח"כ ומ-2001 גם חבר סיעתו של רה"מ) לכהן כראש הממשלה בפועל.
אם לא מכהן ממלא מקום קבוע, רשאית הממשלה למנות את אחד מחבריה שחבר בכנסת למלא את מקומו של ראש הממשלה במקרים אלה לתקופה מוגבלת כאמור.
| מספר הממשלה | ראש הממשלה | ממלא מקום ראש הממשלה |
| 21 | שמעון פרס | יצחק שמיר |
| 22 | יצחק שמיר | שמעון פרס |
| 23 | יצחק שמיר | שמעון פרס |
| 30 | אריאל שרון | אהוד אולמרט |
| 31 | אהוד אולמרט | ציפי לבני |
[עריכה] סגני ראש הממשלה
|
|
ערך מורחב – סגן ראש הממשלה |
סעיף 5(ה) לחוק יסוד: הממשלה קובע "שר יכול שיהיה סגן ראש הממשלה".
להבדיל מממלא מקום ראש הממשלה ומשימוש בתואר זה במדינות אחרות כבארצות הברית, תואר "סגן ראש ממשלה" בישראל כיום הינו סמלי בלבד וללא סמכויות. על כן אין הגבלה על מספר סגני ראש הממשלה, כאשר ממלא מקום ראש ממשלה יכול להיות אחד בלבד.
תואר "סגן ראש הממשלה" הוא תואר שלא היה קיים בשתי הממשלות הראשונות, ו"נתפר" בשנת 1952 לצרכו של השר אליעזר קפלן בימיו האחרונים, בעת שלא יכול היה לכהן יותר כשר האוצר עקב מחלתו.
[עריכה] משנה לראש הממשלה
משנה לראש הממשלה הוא תואר שאינו קיים בחוקי מדינת ישראל ואין לו משמעות סטטוטורית, למרות שלרוב המחזיק בתואר זה הוא גם השר האחראי על פיתוח הנגב והגליל (שמעון פרס, סילבן שלום) או מחזיק בתפקידים מדינים כאלו או אחרים (חיים רמון, משה יעלון). נשא בו לראשונה שמעון פרס בימי כהונתו כשר בממשלה ה-30 (10 בינואר-23 בנובמבר 2005).
כאשר נכנסה מפלגת העבודה לממשלתו השנייה של אריאל שרון בראשית שנת 2005, דרשו אנשי המפלגה תיק בכיר, אך דרישתם לא נענתה. פרס דרש לקבל מינוי כממלא מקום ראש הממשלה אולם הנושא בתפקיד זה, אהוד אולמרט, סירב לוותר עליו. בצר להם בקשו אנשי מפלגת העבודה לשנות את חוק יסוד: הממשלה ולקבוע כי יהיו לאריאל שרון שני ממלאי מקום. משנוכחו לדעת כי לא יהיה רוב להצעתם, הציע חבר הכנסת חיים רמון הצעת פשרה לפיה ימונה מר פרס למשנה לראש הממשלה. בהסכם הקואליציוני הוגדרו סמכותיו של פרס, אולם מבחינה פורמלית, המשנה לראש הממשלה הינו שר מן המנין ותו לא.
פרס נשא בתפקיד המשנה לראש הממשלה גם בממשלה ה-31 בראשות אהוד אולמרט החל מיום כינונה, 4 במאי 2006, ועד ליום בחירתו לנשיאה התשיעי של מדינת ישראל, ב-13 ביוני 2007. ב-4 ביולי 2007 מונה חיים רמון למשנה לראש הממשלה, תואר בו החזיק עד סוף כהונת הממשלה.
בממשלה ה-32, בראשות בנימין נתניהו, ניתן התואר לשני שרים במקביל - משה יעלון וסילבן שלום. שלום הופקד על פיתוח הנגב והגליל, כמו המחזיק הראשון בתואר המשנה לרה"מ - שמעון פרס, ויעלון הופקד על התיק לעניינים אסטרטגיים ונושאים מדיניים אחרים.
[עריכה] שרים
|
|
ערך מורחב – שר |
השרים מכהנים כחברי הממשלה, והם מופקדים בדרך כלל על משרדים ממשלתיים וכל עבודת הממשלה. אך בממשלה ממונים ומכהנים גם שרים בלי תיק, שהינם חברי ממשלה מן המניין שאינם ממונים על משרד ממשלתי, אך מוטלים עליהם תפקידים שונים, קבועים או זמניים. תפקיד של שר קרוי גם "תיק": שר הביטחון מחזיק בתיק הביטחון בממשלה, שר התשתיות מחזיק בתיק התשתיות בממשלה ושר הבריאות מחזיק בתיק הבריאות בממשלה.
שרים אינם חייבים להיות חברי כנסת. שרים שאינם חברי כנסת יכולים להשתתף בדיוני הכנסת, אך לא בהצבעות. תפקידי השרים הם לבצע את כל הנושאים שהממשלה אחראית עליהם: יחסי חוץ, ביטחון, כלכלה, חינוך, משטרה, בריאות וכדומה.
[עריכה] סגני השרים
|
|
ערך מורחב – סגן שר |
שר הממונה על משרד ממשלתי רשאי למנות סגן שר. סגן שר פועל בכנסת או במשרד הממשלתי במסגרת העניינים והסמכויות שהוקצו לו על ידי השר.
להבדיל משרים בממשלה, שאינם חייבים להיות חברי כנסת, סגני השרים חייבים להיות חברי כנסת והתפטרותם מהכנסת תחייב את הפסקת כהונתם.
כאשר שר מתפטר או מפוטר מהממשלה, מסיים את תפקידו גם סגן השר שמונה לאותו משרד. בנוסף, רשאים ראש הממשלה, הממשלה או השר שמינה אותו להעביר או לסיים את כהונתו של סגן שר.
[עריכה] ועדות השרים
|
|
ערך מורחב – ועדת שרים |
אחת מדרכי פעולתה של הממשלה בקבלת הכרעות פוליטיות היא מינוי ועדות שרים קבועות, זמניות, או לעניינים מסוימים. תקנון הממשלה מפרט את רשימת ועדות השרים הקבועות
בישיבות ועדות השרים לענייני ביטחון לאומי, על פי קביעת ראש הממשלה או יושבי ראש הוועדות, נערך גם רישום סטנוגרפי. הסטנוגרמות הנרשמות וכן ההקלטות של הדיונים נשארות במסגרת מזכירות הממשלה בלבד והן אינן מופצות.
[עריכה] ממשלת מעבר
|
|
ערך מורחב – ממשלת מעבר בישראל |
ממשלת מעבר מתקיימת בישראל לאחר מותו, התפטרותו, נבצרות קבע של ראש הממשלה, או עקב הרשעתו בעבירה שיש עמה קלון, כמו גם עם פרסום בקשתו של רה"מ לפיזור הכנסת, לאחר הבעת אי אמון בממשלה (פעולות אלו כהתפטרות הממשלה)[2] או לאחר בחירות ולפני כינונה של ממשלה רגילה (אם הממשלה לא הייתה ממילא ממשלת מעבר "עם בחירתה של כנסת חדשה") [3]. בחוק יסוד: הממשלה החדש בוטל הסעיף אשר מנע משר להתפטר מכהונתו בעת ממשלת מעבר. התיקון נעשה מכיוון שהמצב הקודם נגד את חוק יסוד: חופש העיסוק בכך שמנע מאדם את החופש לעסוק במשלח ידו על-פי בחירתו. בנוסף, הממשלה רשאית, בעת ממשלת מעבר, למנות שר חדש לתפקידו של שר שהתפטר, ללא אישור הכנסת.
[עריכה] מזכירות הממשלה
|
|
ערך מורחב – מזכיר הממשלה |
מזכירות הממשלה בראשותו של מזכיר הממשלה אחראית על: רישום פרוטוקולים, מתן שירותי מזכירות לממשלה ולועדותיה, העברת החלטות הממשלה וועדותיה לגורמי הביצוע בדרגי הממשלה השונים, מעקב אחר ביצוע החלטות הממשלה, פרסום הודעות מטעם הממשלה וקיום קשר בין הממשלה ולבין הכנסת ורשויות מדינה נוספות. מזכירות הממשלה אחראית על זימונן וקיום ישיבותיהן של ועדות השרים המתכנסות במזכירות הממשלה, וזאת על-פי בקשת יושבי-הראש. בהתאם לכך אחראית מזכירות הממשלה על מתן כל השירותים המזכירותיים לחברי ועדת השרים ולועדות עצמן בעת קיום ישיבות ועדות השרים.
מזכירות הממשלה מכינה עבור ועדות השרים, בהתאם להנחיות יושב-ראש הוועדות, את סדרי היום וכן את החומר הנלווה לישיבות ועדות השרים, לרבות חומר רקע מסוגים שונים, לפי העניין.
מזכיר הממשלה אחראי להכנת סדר היום לישיבות הממשלה ולוועדות השרים. לצורך זה הוא מקיים קשר שוטף עם כל חברי הממשלה שבמהלכו מתואמות ההצעות להחלטת הממשלה וועדות השרים המונחות על שולחן הממשלה והוועדות. מזכיר הממשלה משמש דובר הממשלה ומתדרך את נציגי התקשורת בתום ישיבות הממשלה. הוא נושא באחריות לקשר בין הממשלה לבין הכנסת, יחד עם השר אשר מונה כמקשר בין הממשלה לבין הכנסת. בנוסף לאחריותו על עבודת מזכירות הממשלה מזכיר הממשלה ממלא משימות נוספות אשר מטיל עליו ראש הממשלה.
[עריכה] משרדי הממשלה
משיקולים קואליציוניים מוקמים לעתים משרדי ממשלה חדשים, ולעתים מפוצל משרד קיים לשניים. לעתים משתנים שמות המשרדים, כדי להדגיש היבטים מסוימים בפעילותם. משרדי הממשלה העיקריים הם:
- משרד ראש הממשלה: ממונה על הגופים הממשלתיים הנכללים ישירות באחריותו של ראש הממשלה, ובהם שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
- משרד הביטחון: באחריותו נכללים צה"ל והתעשיות הביטחוניות. שר הביטחון נחשב לאחד התפקידים הבכירים בממשלה. בגלל חשיבות התיק והמצב הביטחוני בישראל לעתים ראשי הממשלה החזיקו גם בתיק הביטחון.
- משרד האוצר: עוסק בגביית המסים וחולש על תקציבי כל המשרדים האחרים, ולכן זהו תפקיד מפתח. בנוסף, הוא אחראי על קביעת המדיניות הכלכלית של הממשלה ועל ויסות הפעילות של המשק.
- משרד החוץ: אחראי על קשרי החוץ של המדינה עם העולם כולו, ניהול השגרירויות והקונסוליות ברחבי העולם, הקשר עם כל שגרירי המדינות הזרות, וכל פעילות ההסברה. זהו אחד המשרדים הבכירים שיש ולרוב הוא ניתן בידי סגן ראש הממשלה.
- משרד החינוך, התרבות והספורט: אחראי על מערכת החינוך בישראל, ועל כלל הפעילות החינוכית, המדעית, התרבותית והספורטיבית במדינה.
- משרד הבריאות: אחראי על מערכת הבריאות בישראל, הסדרת רישוי מקצועות רפואיים ופרא-רפואיים, רישוי מוסדות רפואיים, רגולציה של תרופות, מזון וטכנולוגיות רפואיות, ופיקוח על קופות החולים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
- משרד הפנים: אחראי על הקשר הישיר עם האזרחים, הסדרת מעמדם החוקי, ופיקוח על העיריות ויתר הרשויות המקומיות.
- משרד המשפטים: אחראי על מערכת המשפט בישראל, על ענייני חקיקה מטעם הממשלה, על מדיניות של מינוי שופטים ועל סוגיות הקשורות בחוק וממשל.
- המשרד לביטחון פנים: נושא באחריות לביטחון הפנים והסדר הציבורי, אך הוא בעיקר מזוהה כמשרד האחראי על משטרת ישראל.
- משרד הרווחה והשירותים החברתיים: מטפל באוכלוסיות הנזקקות לסיוע, והוא ממונה על המוסד לביטוח לאומי, העוסק במתן קצבאות וגמלאות לתושבי המדינה.
- משרד התחבורה: אחראי על ניהול התשתית התחבורתית במדינה, ביבשה באוויר ובים, כולל המלחמה בתאונות הדרכים.
- משרד התקשורת: עוסק בהסדרת נושא התקשורת בארץ, ואחראי על קביעת מדיניות לחברות התקשורת השונות, ובהן חברות הטלפון והטלפון סלולרי, ואחראי על רשות הדואר.
- משרד הבינוי והשיכון: אחראי על מיזמי בנייה והתיישבות, שוק הנדל"ן, בניית שיכונים ושכונות חדשות, ועוד.
- משרד התשתיות הלאומיות: אחראי על תשתיות כגון חברת החשמל, אספקת המים, מחצבים כגון גז ועוד.
- משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה: אחראי על עידוד התעשייה המסחר והתעסוקה.
- המשרד להגנת הסביבה: עוסק בפיקוח ובקרה וניטור אקולוגי של מדינת ישראל.
- משרד התיירות: עוסק בפיקוח ופיתוח של תוכניות לעידוד תיירות הפנים והחוץ במדינה.
- משרד החקלאות ופיתוח הכפר: עוסק בחקלאות ובמרחב הכפרי. בין פעילויותיו העיקריות של המשרד: תכנון ופיתוח ההתיישבות, החקלאות והכפר, שירותים וטרינריים, שימור קרקע וניקוז. המשרד משתף פעולה עם גופים ציבוריים כמו מינהל מקרקעי ישראל ונציבות המים.
- המשרד לקליטת עלייה: אחראי לקליטתם של העולים החדשים, המגיעים לישראל.
- המשרד לשירותי דת: אחראי על מתן שירותי דת לאוכלוסייה בישראל.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- כל ממשלות ישראל באתר הכנסת
- משרד ראש הממשלה
- מאמר בעניין גודלן של ממשלות (מספר שרים) - בישראל ובמבט משווה, בגיליון 39 של פרלמנט, המכון הישראלי לדמוקרטיה
- מאמר בעניין תהליכי הרכבת ממשלות - בישראל ובמבט משווה, בגיליון 40 של פרלמנט, המכון הישראלי לדמוקרטיה
- דוד נחמיאס, 1999, 100 הימים הראשונים: המלצות לרפורמות מבניות ברשות המחוקקת, בשירות הציבורי ובשלטון המקומי , י-ם: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
- אשר אריאן, דוד נחמיאס ודורון נבות, מעברי שלטון בישראל: השפעות על מבנה הממשל ותפקודו, י-ם: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ חוק יסוד: הממשלה 2001
- ^ חוק יסוד: הממשלה (2001)
- ^ ראה סעיף 30 ב' לחוק יסוד: הממשלה (2001)
