מעבר (סיפור קצר)
.jpg) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | ה. פ. לאבקרפט |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | אימה |
| הוצאה | |
| הוצאה | חובב הפנטזיה |
| מקום הוצאה | ארצות הברית |
| תאריך הוצאה | יוני 1934 |
  | |
מעבר (באנגלית: From Beyond; מילולית: מהמעבר או מהעבר השני) הוא סיפור קצר מאת הסופר האמריקאי ה. פ. לאבקרפט, שנכתב ב-1920 ופורסם ביוני 1934 בכתב העת "חובב הפנטזיה". הסיפור הוא למעשה תיעוד עבודתו של המדען קרופורד טילינגהאסט, גאון מבריק ונועז, המפתח מכשיר חשמלי המעניק למשתמש בו יכולת "לראות מעבר" למציאות המוגבלת לחמשת החושים.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיפור נפתח מנקודת מבטו של חברו חסר השם של קרופורד טילינגהאסט, מדען חסר מורא ופורץ גבולות, החושף בפניו את כוונתו לבנות מכשיר שיאפשר למשתמש בו לראות "מעבר לפיזי ומעבר למטאפיזי". חירש למחאותיו המפוחדות של חברו, מסלק אותו קרופורד מביתו כילד אשר אינו מסוגל להבין את הגדולה המונחת על כף המאזניים, ושב ללוח השרטוט להמשיך בעבודתו.
המספר מתאר את סדר ההתרחשויות שהובילו להולדת חזונו המעוות של קרופורד ונועץ את האשמה הראשונית בלימודי המדע והפילוסופיה, תחומים שלטענתו נועדו עבור טיפוסים פסיביים ומרוחקים, ולא לאנשי מעשה. בראיית עולמו הפסימית של המספר, ללימודיו של קרופורד היו רק שני סופים אפשריים; תסכול וייאוש, אם ייכשל במחקריו, ובמקרה הגרוע יותר, חשיפה לזוועות אשר לא ניתן אפילו להעלות בדמיון, אם אכן יצליח במטרתו לגלות את פשר טבעו האפל של היקום.
חזונו של קרופורד מצויר כפתרון לחוסר האונים של האדם אל מול היקום הגדול. "אנו רואים את העולם סביבנו כפי שתוכננו לראותו, ואנו מעמידים פנים שעם חמשת החושים העלובים שבידינו הצלחנו להבין את מורכבותו חסרת הגבולות". פתרונו מופיע בדמות מכשיר אשר עוקף את רצף המרחב והזמן, ומאפשר למשתמשים בו לראות נופים בתוליים שטרם נחזו ודברי סתר שאולי רק בעלי חיים וילדים קטנים יכולים להרגיש.
השניים נפגשים שוב כעבור עשרה שבועות. המספר נדהם לגלות כי קרופורד השתנה לכדי אדם כחוש, חיוור ורועד, הנתקף עוויתות מדי כמה רגעים. בכניסתו לבית הוא חש את ה"אימה החבויה בין הצללים" ורואה שרעיונו של חברו, עליו סיפר לו במפגשם הקודם, התגשם בדמות האפלה שבפינות החדר. קרופורד מתחמק משאלותיו בנוגע להיעלמותם של המשרתים ועונה לו כי הם עזבו לפני מספר ימים.
קרופורד שב לדבר על המצאתו ופחדיו של המספר נכנעים לבסוף לידי סקרנותו הגוברת. השניים הולכים למעבדה ומפעילים את המכשיר, מעין מכונה הבוהקת ב"זוהר מרושע", ומנגנונו הפנימי, המתואר כניצוץ חשמלי המפעיל את בלוטת האצטרובל, איבר רדום בגוף האדם המסוגל לחוש בנסתר ולשדר אותות למוח, נכנס לפעולה.
המראות החדשים מופיעים במהרה, תחילה בתור צללים בפינות החדר הנתפשים בעיני המספר כ"אי-מציאות" מעורפלת המזמינה את הדמיון להשלים את החסר עם סמליות ויצירה. הצללים מתחלפים לכדי תחושת הימצאות ב"מקדש השייך לאלים קדומים אשר מתו לפני זמן רב" אשר כעבור רגע משתנה ל"תפישה נוראית" של הריק המוחלט של הנצח.
בבהלתו פונה המספר אל קרופורד לעזרה, אך זה מחייך בזדון ומצווה עליו לשמור על שקט. הוא מזהיר אותו כי המכשיר אמנם מאפשר להם לראות אל הצד השני, אך גם מאפשר לצד השני לראות אותם, ומודה שהמשרתים "עזבו" לאחר שהדליקו את האור בעת פעולתו של המכשיר והתאדו מהעולם כהרף עין, מותירים אחריהם ערימות בגדים במקומות בהם עמדו.
בלית ברירה הוא נשאב בחזרה אל מערבולת המראות והצלילים, כשלפתע תוקפת אותו חדות פתאומית והחדר מתמלא באובייקטים משונים. האובייקטים מתגלים כיצורים בינוניים דמויי מדוזות המרחפים ברפיון באוויר החדר בנחילים אדירים, שקופים למחצה ומסוגלים לעבור אחד דרך השני ואף דרך חפצים. תנועתם המתמדת משדרת איזושהי כוונה מרושעת, ומעת לעת ניתן לראות אותם מסתערים זה על זה.
דמותו הנרעדת של קרופורד מתקרבת אל המספר והוא מגולל את סיפורו המלא, פוצח בנאום מטורף על מחקריו הגאוניים, על חציית הגבולות הידועים לאדם ועל כך שכעת הוא אדון היקום. המספר אינו זוכר את שהתרחש לאחר מכן, אך מתאר כיצד המשטרה מצאה את שניהם לצד המכונה המרוסקת, אותו באובדן הכרה ואת קרופורד מת לאחר שחווה התקף אפופלקסיה. הרופאים סבורים שהוא הופנט והסיפור תם בעדותו האומללה על כך שנפשו הושחתה ואף אחד אינו מאמין למה שראה.
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר "מדע בדיוני: השנים המוקדמות"[1] מתאר את סיפורו של לאבקרפט כ"מעניין מאוד, אם כי נוקשה, וכתוב בילדותיות". אס. טי. ג'ושי אמר בקצרה כי "אין זה סביר שהסיפור ייחשב אי פעם כאחת מיצירותיו הטובות יותר של לאבקרפט, וזאת בשל המלודרמה המוגזמת והעלילה המפורטת יתר על המידה"[2]. כמו כן מחשיב ג'ושי את התייחסויותיו של לאבקרפט לבלוטת האצטרובל כבדיחה על חשבונו של רנה דקארט, אשר הציע שאיבר זה הוא הגבול בין הגוף הגשמי לבין הנשמה המופשטת[3].
עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיפור עובד לסרט בעל אותו שם מ-1986 בבימויו של סטיוארט גורדון. בניגוד לסיפור מציג הסרט את דוקטור קרופורד טילינגהאסט, המגולם בידי ג'פרי קומבס, כעוזרה של הדמות המטורפת והאובססיבית של דוקטור אדוארד פרטוריוס. כמו כן היווה הסיפור מקור השראה לסרט נוסף בשם "פרק הבאנשי" מ-2013 בבימויו של בלייר אריקסון.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ E. F. Bleiler and Richard Bleiler. Science-Fiction: The Early Years. Kent State University Press, 1990. (p.454). ISBN 9780873384162.
- ^ Joshi, S.T.; Schultz, David E. (2004). An H.P. Lovecraft Encyclopedia. Hippocampus Press. p. 18. ISBN 978-0974878911.
- ^ Joshi, pp. 18–19.
