מעינית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מעינית
מדינות תימן
שפת אם נכחדה; התקיימה בשנים 1200 לפנה"ס–100 לספירה
כתב כתב דרום-ערבי עתיק
משפחה

שפות אפרו-אסיאתיות

קוד שפה

לינגוויסט ליסט: מעינית – inm, הרמית – xha
גלוטולוג: mina1279

ISO 639-3: הרמית – xha
קוד ISO 639-3 inm
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מְעִינִית (גם מְעִינַאִית, מַדְהָאבִּית, הַרַמִית) הייתה שפת דרום-ערב עתיקה, או צייהדית, שדוברה בתימן בתקופות הציוויליזציה העתיקה בדרום חצי האי ערב. שפות דרום-ערב העתיקות היו קבוצה בענף השמי הדרומי של השפות השמיות. אזור השימוש העיקרי במעינית עשוי היה להיות באזור אל-ג'וף שבצפון-מזרח תימן, בעיקר בוואדי מדהאב. רוב הכתובות בשפה זו נכתבו בידי המעינים, אך גם קהילות אחרות שסבבו מקדשים עממיים בוואדי מדהאב (נשּאן, קמינאהו, הרם ואינבּע) השתמשו בה כמדיום ספרותי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתובת מעינית מנווה המדבר העתיק דדן (היום אל-עולא בערב הסעודית).

הכתובות המעיניות הקדומות ביותר נכתבו באותו זמן כמו הכתובות השבאיות הקדומות ביותר, כלומר במאה ה-8 לפני הספירה, אם כי מספרן של המעיניות קטן יותר. הן באות מהערים לאורך ואדי מדהאב, מצפון-מזרח לעיר מַאְרִבּ (כיום בירת מחוז מארב). תחנות סחר מעיניות וכתובות מעיניות נמצאות גם מחוץ לדרום-ערב, כמו בנווה המדבר העתיק דדן (כיום אל-עולא בערב הסעודית), ואפילו באי היווני דלוס ובמצרים. נראה כי מעינית נעלמה כשפה כתובה לקראת סוף המאה ה-2 לפני הספירה.

פונולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נראה שהפונולוגיה של השפה המעינית הקדומה דומה במהותה לזו של שפות דרום-ערב העתיקות האחרות. עם זאת, תופעה ייחודית למעינית היא שבכתיבת שמות זרים, האות המייצגת את הצליל /ṯ/ נכתבת במקום שבו השפות האחיות כותבות /s/. לדוגמה, השם "דֵלוֹס" נכתב במעינית [דלתֿ'].[1] עם זאת, מעינית עדיין שומרת על הפונמה /s/ מובחנת במילים מעיניות.[2]

כפי הנראה, מעינית מכניסה "ה" [h] שאינה אטימולוגית בכמה סופיות, כינויים ומיליות שמניים מסוימים; כמה צורות רבים גם כן מציגות את אותה תכונה: ["בהן"] /bhn/ ו-[בהנת] /bhnt/, צורות רבים של [בן] /bn/ ("בן"). השימוש ב"ה" במקרים אלה עשוי להיות שימוש באם קריאה (כתיב מלא) לייצוג תנועה ארוכה מלבד [u:] או [i:].

מאפיינים דקדוקיים ייחודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל הכמות המוגבלת של טקסטים במעינית ששרדו, צורות רבות אינן מתועדות, אם כי יש לקוות שחשיפת טקסטים חדשים תספק עוד חומר מקורי.

  • כפי הנראה, צורות ריבוי חיצוני ("רגיל") נפוצות במיוחד.
  • סופית /-h/ משמשת לעיתים קרובות בסוף המילה בסמיכות, אפילו ביחיד.

סופיות שמניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמיכות לא מיודע מיודע
יחיד / ריבוי שבור -h, ללא סופית -ה, ללא סופית -(m) -(ם) -n
זוגי -y, -hy -י, -הי -ny -ני -nhn, -nyhn -נהן, -ניהן
ריבוי חיצוני ("רגיל") -hw, -hy -הו, -הי -hn -הן (לא מתועדת)

(השוו עם הטבלה בערך על שבאית)

כינויי זיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכר נקבה
יחיד ḏy- דֿ'י- "שהוא" ḏt דֿ'ת "שהיא"
זוגי ḏy דֿ'י "ששניהם" ḏtyn דֿ'תין "ששתיהן"
רבים 'hl, hl אהל, הל "שהם" (לא מתועדת)

מיליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד ששבאית משתמשת במילת היחס "ל-" במשמעות "ל-, אל", או לסימון יחסת המקבל (דאטיב), במעינית לעיתים קרובות משמשת לכך התחילית "כּ-" (השוו עם "ה-" בחצרמותית).

בנוסף, במעינית המילית "כ-" לעיתים מגיעה עם תחילית נוספת "ש-" /s2/, כמו בצירוף "בּן ש-כּ-דֿ'" /bn s2-k-ḏ/ [3] שמשמעותו "מתוך (האפשרות) ש...".

במעינית, כמו לשפות האחרות בקבוצה מלבד שבאית, יש גם מילת קישור להבעת זמן [מתי] /mty/ ("כאשר").

מילת השלילה המעינית, שעדיין לא תועדה היטב, היא "להם" /lhm/, כנראה שוב עם "ה" לסימון תנועה ארוכה [lām] הדומה ל"לם" בערבית.

פעלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעינית נבדלת מיתר שפות דרום-ערב העתיקות בצורה נוספת של גזעי פעלים עם עיצור שורש שני מוכפל (פ-ע-ע-ל, fˁˁl), לדוגמה במילה [עללי] /ˁlly/, "הֶעֱלָה".[4]

נטיית האספקט המוגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו בשאר שפות דרום-ערב, במעינית "נטיית הסופיות" מייצגת את האספקט המוגמר (מושלם, פרפקט). אולם בניגוד לאחרות, במעינית סופיות הזוגי והרבים לא נכתבות, ועל כן המילים נראות זהות לצורת היחיד, לדוגמה: משמעות הפועל [סלא] s3l' היא "הוא הקדיש", או "שניהם הקדישו" או "הם הקדישו".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממלכת מעין

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Inscription: R3570/3.
  2. ^ Roger D. Woodward: The Ancient Languages of Syro-Palestine and Arabia. Article of Nebes and Sterin: Ancient South Arabian. Pg. 150.
  3. ^ Inscription R 2980/13 = Shaqab 19/13)
  4. ^ Inscription: M 203/2.