מעינית

מעינית

מדינות	תימן
שפת אם	נכחדה; התקיימה בשנים 1200 לפנה"ס–100 לספירה
כתב	כתב דרום-ערבי עתיק
משפחה	שפות אפרו-אסיאתיות שפות שמיות שפות שמיות דרומיות שפות דרום-ערב העתיקות מעינית
קוד שפה	לינגוויסט ליסט: מעינית – inm, הרמית – xha גלוטולוג: mina1279 ISO 639-3: הרמית – xha
קוד ISO 639-3	inm
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

מְעִינִית (גם מְעִינַאִית, מַדְהָאבִּית, הַרַמִית) הייתה שפת דרום-ערב עתיקה, או צייהדית, שדוברה בתימן בתקופות הציוויליזציה העתיקה בדרום חצי האי ערב. שפות דרום-ערב העתיקות היו קבוצה בענף השמי הדרומי של השפות השמיות. אזור השימוש העיקרי במעינית עשוי היה להיות באזור אל-ג'וף שבצפון-מזרח תימן, בעיקר בוואדי מדהאב. רוב הכתובות בשפה זו נכתבו בידי המעינים, אך גם קהילות אחרות שסבבו מקדשים עממיים בוואדי מדהאב (נשּאן, קמינאהו, הרם ואינבּע) השתמשו בה כמדיום ספרותי.

היסטוריה

כתובת מעינית מנווה המדבר העתיק דדן (היום אל-עולא בערב הסעודית).

הכתובות המעיניות הקדומות ביותר נכתבו באותו זמן כמו הכתובות השבאיות הקדומות ביותר, כלומר במאה ה-8 לפני הספירה, אם כי מספרן של המעיניות קטן יותר. הן באות מהערים לאורך ואדי מדהאב, מצפון-מזרח לעיר מַאְרִבּ (כיום בירת מחוז מארב). תחנות סחר מעיניות וכתובות מעיניות נמצאות גם מחוץ לדרום-ערב, כמו בנווה המדבר העתיק דדן (כיום אל-עולא בערב הסעודית), ואפילו באי היווני דלוס ובמצרים. נראה כי מעינית נעלמה כשפה כתובה לקראת סוף המאה ה-2 לפני הספירה.

פונולוגיה

נראה שהפונולוגיה של השפה המעינית הקדומה דומה במהותה לזו של שפות דרום-ערב העתיקות האחרות. עם זאת, תופעה ייחודית למעינית היא שבכתיבת שמות זרים, האות המייצגת את הצליל /ṯ/ נכתבת במקום שבו השפות האחיות כותבות /s/. לדוגמה, השם "דֵלוֹס" נכתב במעינית [דלתֿ']. עם זאת, מעינית עדיין שומרת על הפונמה /s/ מובחנת במילים מעיניות.

כפי הנראה, מעינית מכניסה "ה" [h] שאינה אטימולוגית בכמה סופיות, כינויים ומיליות שמניים מסוימים; כמה צורות רבים גם כן מציגות את אותה תכונה: ["בהן"] /bhn/ ו-[בהנת] /bhnt/, צורות רבים של [בן] /bn/ ("בן"). השימוש ב"ה" במקרים אלה עשוי להיות שימוש באם קריאה (כתיב מלא) לייצוג תנועה ארוכה מלבד [u:] או [i:].

מאפיינים דקדוקיים ייחודיים

בשל הכמות המוגבלת של טקסטים במעינית ששרדו, צורות רבות אינן מתועדות, אם כי יש לקוות שחשיפת טקסטים חדשים תספק עוד חומר מקורי.

• כפי הנראה, צורות ריבוי חיצוני ("רגיל") נפוצות במיוחד.
• סופית /-h/ משמשת לעיתים קרובות בסוף המילה בסמיכות, אפילו ביחיד.

סופיות שמניות

	סמיכות		לא מיודע		מיודע
יחיד / ריבוי שבור	-h, ללא סופית	-ה, ללא סופית	-(m)	-(ם)	-n	-ן
זוגי	-y, -hy	-י, -הי	-ny	-ני	-nhn, -nyhn	-נהן, -ניהן
ריבוי חיצוני ("רגיל")	-hw, -hy	-הו, -הי	-hn	-הן	(לא מתועדת)

(השוו עם הטבלה בערך על שבאית)

כינויי זיקה

	זכר			נקבה
יחיד	ḏy-	דֿ'י-	"שהוא"	ḏt	דֿ'ת	"שהיא"
זוגי	ḏy	דֿ'י	"ששניהם"	ḏtyn	דֿ'תין	"ששתיהן"
רבים	'hl, hl	אהל, הל	"שהם"	(לא מתועדת)

מיליות

בעוד ששבאית משתמשת במילת היחס "ל-" במשמעות "ל-, אל", או לסימון יחסת המקבל (דאטיב), במעינית לעיתים קרובות משמשת לכך התחילית "כּ-" (השוו עם "ה-" בחצרמותית).

בנוסף, במעינית המילית "כ-" לעיתים מגיעה עם תחילית נוספת "ש-" /s₂/, כמו בצירוף "בּן ש-כּ-דֿ'" /bn s₂-k-ḏ/ שמשמעותו "מתוך (האפשרות) ש...".

במעינית, כמו לשפות האחרות בקבוצה מלבד שבאית, יש גם מילת קישור להבעת זמן [מתי] /mty/ ("כאשר").

מילת השלילה המעינית, שעדיין לא תועדה היטב, היא "להם" /lhm/, כנראה שוב עם "ה" לסימון תנועה ארוכה [lām] הדומה ל"לם" בערבית.

פעלים

מעינית נבדלת מיתר שפות דרום-ערב העתיקות בצורה נוספת של גזעי פעלים עם עיצור שורש שני מוכפל (פ-ע-ע-ל, fˁˁl), לדוגמה במילה [עללי] /ˁlly/, "הֶעֱלָה".

נטיית האספקט המוגמר

כמו בשאר שפות דרום-ערב, במעינית "נטיית הסופיות" מייצגת את האספקט המוגמר (מושלם, פרפקט). אולם בניגוד לאחרות, במעינית סופיות הזוגי והרבים לא נכתבות, ועל כן המילים נראות זהות לצורת היחיד, לדוגמה: משמעות הפועל [סלא] s₃l' היא "הוא הקדיש", או "שניהם הקדישו" או "הם הקדישו".

ראו גם

ממלכת מעין

לקריאה נוספת

• Leonid Kogan and Andrey Korotayev: Sayhadic Languages (Epigraphic South Arabian). Semitic Languages. London: Routledge, 1997, p. 157-183.
• Andrey Korotayev. Ancient Yemen. Oxford: Oxford University Press, 1995. ISBN 0-19-922237-1

קישורים חיצוניים

• מאגר של כתובות מעיניות בארכיון הדיגיטלי לחקר כתובות ערב טרום-אסלאמיות (DASI)