כתיב חסר ניקוד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כתיב חסר ניקוד הוא צורת כתיבה בשפה העברית, אשר משתמשת באמות הקריאה כדי להורות את האופן שבו יש לקרוא את המילה הכתובה, כתחליף לסימני הניקוד. האות ו' באה במקום חולם חסר וקובוץ, והאות י' באה במקום חיריק חסר. למניעת בלבול, ו' עיצורית (העיצור [v][1]) נכפלת כשהיא באמצע מילה, וכך גם י' עיצורית.
תוכן עניינים |
[עריכה] סקירה היסטורית
[עריכה] כתיב חסר
כתיב חסר הוא כתיב שהאיות בו זהה לזה של כתיב מנוקד, אך סימני הניקוד אינם נכללים בו. למשל: המילים 'שֻׁלְחָן' ו'דִּבֵּר' נכתבות בכתיב חסר - 'שלחן' ו'דבר'. בכתיב מנוקד, הניקוד מורה על התנועה הנכונה, אך כשהכתיב חסר ניקוד הוא קשה לקריאה, ועל הקורא להסתייע בהקשר שבו מופיעה המילה כדי לדעת את אופן קריאתה.
דוגמה מובהקת לטקסט עברי הכתוב בכתיב חסר הוא ספר התורה, הנקרא בבית הכנסת בעת העלייה לתורה. כסיוע לקורא בתורה משמש תיקון קוראים, שהוא ספר שהטקסט המקראי מופיע בו בשתי עמודות, אחת הזהה לטקסט המופיע בספר התורה, והאחרת מכילה את הטקסט יחד עם ניקוד וטעמי המקרא.
[עריכה] כתיב מלא
בגלל הקושי בקריאת כתיב חסר-ניקוד, הנהיג ועד הלשון העברית את כללי הכתיב חסר הניקוד, שלמעשה מכתיבים כתיב מלא. בכתיב זה, לרוב נוספות למילה האותיות ו' ו-י' לציון התנועות השונות. מאוחר יותר, אומצו כללים אלה על ידי האקדמיה ללשון העברית, שהמשיכה לשכללם, ואלו התקבלו ברובם על ידי הציבור, בעיקר בכתיבה רשמית.
בימינו הפך הכתיב החסר לאנכרוניסטי, וכבר עשרות שנים שהכתיב המלא שולט בטקסטים שאינם מנוקדים: כל העיתונים וכל הספרים שיוצאים בעברית נכתבים בכתיב מלא - זו הנורמה. בנוסף, מקובל להשתמש בכתיב מנוקד, בעיקר בספרי ילדים או לצרכים מיוחדים, אך השימוש בכתיב חסר ללא ניקוד אינו מקובל.
חרף קביעת הכללים על ידי האקדמיה ניכרת חוסר אחידות מסוימת בכתיב, הן בשל חוסר ידיעה דקדוקית ובשל מורכבות השפה על רבדיה ההיסטוריים והן בשל מספר קטגוריות לשוניות שבהן לא התקבלו כללי האקדמיה, וכל הוצאת ספרים ומערכת עיתון עושים בהן דין לעצמם.
[עריכה] כללי הכתיב חסר הניקוד
כדרכם של כללים בתחום הלשון, אין מדובר בכללים סטטיים לחלוטין - מפעם לפעם חלים בהם שינויים, בהתאם לניסיון שנצבר. לדוגמה: בראשית כללי הכתיב חסר הניקוד נקבע שיש לכתוב "אשה" (woman) גם בכתיב זה (כדי להבדיל מ"אישה" - האיש שלה), אך כעת בוטל יוצא מן הכלל זה, ונקבע שיש לכתוב "אישה". השינוי המהותי האחרון בכללי הכתיב חסר הניקוד נעשה בסוף 1993. להלן תמצית הכללים:
- כל אות המופיעה בכתיב המנוקד נכתבת גם בכתיב חסר הניקוד.
- אחרי אות המנוקדת בקובוץ (תנועת u) תופיע האות ו', למשל: קופסה, הופל, כולם.
- אחרי אות המנוקדת בחולם חסר (תנועת o) תופיע האות ו', למשל: בוקר, ישמור.
- אחרי אות המנוקדת בחיריק חסר (תנועת i) תופיע האות י', למשל: דיבור, יישוב, תעשייה. האות י' לא תופיע במקרים הבאים:
- לפני שווא נח, למשל: הרגיש, מנהג, דמיון (אבל קילשון, מפני שהלמ"ד דגושה, ולכן השווא שתחתיה הוא שווא נע);
- במילים שבצורת היסוד שלהם אין תנועת i, למשל: לבי (לב), אתך (את), עתים (עת);
- אחרי אותיות השימוש (מש"ה וכל"ב), כגון מביתו, מיד, הילד, וכן במילים: עם, הנה (=הִנֵּה; וגם בנטייה: עמי וכו', הנו וכו'), אם, מן;
- לפני יו (yu או yo) כגון: דיון, קיום, בריות, נטיות.
- אחרי אות המנוקדת בצירה (תנועת e) לא תופיע י' בדרך כלל, למשל ממד (=מֵמַד), אזור (=אֵזוֹר), אך יש מצבים שבהם תופיע י', למשל תיבה, הישג, ובמילים בהן הצירה בא לפני אותיות אהחע"ר במקום חיריק, למשל: תיאבון (שיגעון), תיאבד (תימצא).
- ו' עיצורית (העיצור v) נכפלת כשהיא באמצע מילה, למשל תקווה, זווית. האות אינה נכפלת בראש המילה ובסופה, למשל: ורד, ותיק, צו. ו' בראש מילה נכפלת כאשר לפניה מצטרפת אחת מאותיות השימוש, אך לא אחרי ו' החיבור. לכן מהמילה "וֶרד" נקבל "הוורד", אך "וורד" (כלומר וּוֶרד).
- י' עיצורית (העיצור y) נכפלת כשהיא באמצע מילה, למשל: בניין, הייתה. האות אינה נכפלת בראש המילה ואחרי אותיות השימוש, למשל: ילד, יצא (=יֵצֵא), הילד.
- עם זאת, י' עיצורית לא תיכפל באמצע מילה כאשר היא נמצאת אחרי אם קריאה או לפניה, למשל: פרויקט, מסוים, מאוים; ראיה (=ראָיָה), הפניה, בעיה.
אלה הם הכללים הבסיסיים ביותר. לכל אחד מהם יש יוצאים מהכלל, המפורטים בחוברת "כללי הכתיב חסר הניקוד" שבהוצאת האקדמיה ללשון העברית.
הערות:
- במקום שהקורא עלול לטעות בקריאת מילה, מומלץ להשתמש בניקוד עזר חלקי, למשל: מִנהל (להבדיל מן מנַהל).
- הכללים דלעיל חלים על כתיב של מילים עבריות, ואינם חלים על שמות פרטיים, הנכתבים לעתים קרובות חסר במקום שהכללים מחייבים מלא, כגון: שלמה, יעקב, כהן, ירושלים.
[עריכה] מילונים
מילונים אחדים מציגים גם את הכתיב המלא של המילים המופיעות בהם. השתנות הכללים במהלך השנים גורמת לכך שאין לסמוך בענין זה על מילונים ישנים.
- מילון אבן-שושן: רק מהדורת 2004 ואילך מכילה את הכתיב המלא לפי הכללים הנוהגים כעת. אין להסתמך על מהדורות ישנות יותר (שבהן קרוי המילון בשם "המילון החדש").
- מילון ההווה
- מילון כיס ספיר: מהדורת 1999 ואילך.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- כללי הפיסוק וכללי הכתיב חסר הניקוד, בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, תשס"ב.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- כללי הכתיב חסר הניקוד - גרסה מקוצרת של כללי האקדמיה ללשון העברית. הגרסה המלאה מופיעה כנספח במילונים כמו "מילון ההווה" או "מילון אבן-שושן", וכן ניתנת להזמנה מהאקדמיה.
- בדיקת איות ב־ hspell , המאיית העברי החופשי - אתר הטכניון (המכון הטכנולוגי לישראל בחיפה).
