מפרקים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפטריות על עץ זה משמשות כמפרקים

מְפָרְקִים הם יצורים במארג המזון המפרקים תרכובות אורגניות, באמצעות הפרשת אנזימי עיכול מתוך תאיהם אל הסביבה. מקצת תוצרי הפירוק - תרכובות אורגניות קטנות ומסיסות - נספגות אל תוך גופם של המפרקים ומשמשות להם מקור אנרגיה וכמקור תרכובות פחמן. תוצרי פירוק אחרים, כמו למשל תרכובות אי-אורגניות, נשארים בסביבה ומנוצלים במחזוריות על ידי האורגניזמים החיים בקרקע, או על ידי הצמחים הקולטים אותם דרך השורשים. בדרך זו המפרקים משתתפים בתהליכי ריקבון בטבע וממחזרים חומרים רבים, ולכן יש להם תפקיד חשוב במחזורי החומרים בבית הגידול. עם המפרקים נמנים בעיקר חיידקים, פטריות ותולעים.

פטריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכות אקולוגיות רבות המפרקים העיקריים הם הפטריות. בניגוד לחיידקים, שהם אורגניזמים חד-תאיים, הפטריות מצויות במקבצים ומתחברות דרך דפנות התאים הקרובים, וכך יוצרות יחידה גדולה יותר, תפטיר, המוקפת בדופן תא גדול. הפטריות מסוגלות לחדור גם לאזורים לא חשופים של האורגניזם, ובנוסף הן היחידות שמסוגלות להשתמש באנזימים לפירוק ליגנין. שני יתרונות אלו הופכים את הפטרייה למפרק העיקרי ביערות, כאשר התרכובות האורגניות מכילות בעיקר ליגנין. הפטריות מפרקות את האורגניזם על ידי ניקוז חומצות מגופן שגורמות לו להירקב ולהתמוסס, ושואבות אותו חזרה ביחד עם החומצה והאורגניזם המומס. במשך הזמן, הפטריות יאכלו את כל האורגניזם הרקוב. כאשר המקבצים נוגעים זה בזה, נוצרת פטרייה חדשה בנקודת המפגש, וכך הפטרייה מתרבה.

תולעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם סוגים מסוימים של תולעים המוגדרים כמפרקים מפני שהתנהגותם דומה לאוכלי פגרים. לדוגמה, תולעת שמפרקת תפוח הורסת את הקליפה, ובכך חושפת את החלק הפנימי ועוזרת לו להירקב. בנוסף, בעקבות פירוק הקליפה, היא חושפת את החלק הפנימי של הפרי למפרקים אחרים. סוגים מסוימים של תולעים מפרקים גם בעלי חיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]