יחסי גומלין בין אורגניזמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

באקולוגיה, יחסי גומלין הם השפעות הדדיות שמתקיימות בין אורגניזמים שונים בבית גידול. ליחסי גומלין השפעה מכריעה על הדינמיקה של גדלי אוכלוסיות, על תפקודיהן בחברה הביולוגית, ועל עיצובה של חברה זאת.

יחסי גומלין מסוג הדדיות בין זרזיר הבקר אדום המקור והג'ירף. הזרזיר ניזון מטפילים (בעיקר קרציות) הנמצאים על גוף הג'ירף.

ניתן לחלק יחסי גומלין לאלה שמתרחשים בין פרטים מאותו המין (יחסי גומלין תוך-מיניים) ובכך מעצבים את הדינמיקה של האוכלוסייה, ולאלה שמתרחשים בין אורגניזמים ממינים שונים (יחסי גומלין בין-מיניים) ובכך מעצבים את היחסים בין אוכלוסיות המרכיבות את החברה האקולוגית.

ניתן גם לחלק יחסי גומלין ליחסים ישירים ויחסים עקיפים. טריפה היא דוגמה ליחס גומלין ישיר. אכילת צמחים היא יחס גומלין ישיר דומה המתקיים בין בעלי חיים לצמחים. מערכת הכוללת מינים משלושת הסוגים (טורפים, אוכלי צמחים וצמחים) מקיימת גם יחסי גומלין עקיפים. לדוגמה, הגדלת אוכלוסיית הטורפים עשויה לגרור תגובת שרשרת בה אוכלוסיית הנטרפים תקטן, וכתוצאה מכך תגדל אוכלוסיית הצמחים. דוגמה נוספת היא שני מיני צמחים שצורכים משאב משותף ועל כן מקיימים תחרות. גם שני מיני צמחים שאינם מתחרים על משאבים משותפים עדיין עשויים לקיים ביניהם יחסי גומלין עקיפים אחרים. לדוגמה, במצב הנקרא "תחרות לכאורה", שני המינים מהוים מקור מזון למין משותף של אוכל צמחים. במקרה זה, הגדלת האוכלוסייה של הצמח האחד תאפשר את גדילתה של אוכלוסיית אוכל הצמחים, ובכך להקטנת אוכלוסיית הצמח השני. יחסי גומלין עקיפים יכולים להיות סבוכים, והם מצויים לאחרונה במוקד המחקר האקולוגי, עם ההבנה שעוצמתם והשפעתם על עיצוב החברה האקולוגית עשויות להיות גדולות.

יחסי גומלין תוך-מיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסי גומלין תוך-מיניים מתרחשים בין פרטים בני אותו המין. פרטים בני אותה אוכלוסייה חיים זה לצד זה באותו בית גידול, ועל כן עשויים להשפיע זה על זה באורח חיובי או שלילי. בסוג יחסי גומלין זה ההשפעה הישירה היא על כשירות הפרטים, דהיינו על הצלחתם בהישרדות ורבייה. יחסי הגומלין הבסיסיים ביותר, המתקיימים בכל אוכלוסייה המתרבה ברבייה זוויגית, הם כמובן רבייה. כשמין מתרבה ברבייה זוויגית, הוא זקוק לפרט נוסף, בדרך כלל מהזוויג האחר, כדי להתרבות. על ידי הרבייה, כל פרט תורם לכשירותו של הפרט האחר (כיוון שהוא מעלה את סיכוייו להעמיד צאצאים), ולכן ההשפעה היא חיובית.

ישנם גם יחסי גומלין תוך-מיניים בעלי השפעה שלילית על הפרטים המשתתפים. תחרות תוך-מינית היא ללא ספק טיפוס יחסי הגומלין השליליים הנפוץ והחשוב ביותר. תחרות היא יחסי גומלין אשר נובעים מהעובדה שהפרטים המתחרים דורשים את אותו המשאב, ובעקבותם יורדת כשירות המינים המתחרים. תחרות קיימת, ברמות שונות, בכל אוכלוסייה שהיא. זאת בגלל שפרטים בני אותו המין צורכים בדיוק את אותם המשאבים. צריכת טיפוסי משאבים דומים מובילה לתחרות כיוון שצריכת המשאב על ידי פרט אחד מקטינה את כמות המשאב הנותרת לפרט השני, וכך מורידה את סיכוייו לשרוד (במקרה כזה היא מכונה "תחרות ניצול"). במקרים אחרים פרטים מונעים את הגישה למשאב מפרטים אחרים ישירות ("תחרות הפרעה"). תחרות מתקיימת גם בין מינים שונים, ואז היא קרויה "תחרות בין-מינית".

במיני בעלי חיים שונים אנו מוצאים טיפוסים נוספים של יחסי גומלין תוך מיניים חיוביים, מלבד רבייה. אלו הם בעלי חיים חברתיים - בעלי חיים המתקיימים בקבוצה כחלק הכרחי בחייהם. חיים בקבוצה או בלהקה מקנים ייתרונות רבים, ביניהם הגנה ושיפור ביכולת השגת מזון.

יחסי גומלין בין-מיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסי גומלין מתקיימים גם בין מינים שונים החיים באותה חברה. אלה קרויים יחסי גומלין בין-מיניים. החברה הביולוגית מורכבת מאוכלוסיות של מינים שונים המתקיימות בבית גידול משותף. בשל החיוּת באותו בית גידול, סביר מאוד להניח שהמינים ישפיעו בדרך זו או אחרת זה על זה ובכך ירקמו ביניהם יחסי גומלין. יש שאף מתנים את השתייכותם של מינים לאותה חברה ביחסי גומלין ביניהם. ביחסים בין-מיניים ההשפעה מקבלת רובד נוסף. מלבד השפעה של פרט ממין אחד על כשירות פרט ממין אחר, ניתן לדבר על השפעה על הדינמיקה האוכלוסייתית של אוכלוסיות המינים השונים, כלומר על גודלן וקצב גידולן של האוכלוסיות. ההשפעה עשויה להיות חיובית, שלילית, או נייטרלית.

מטבע הדברים יחסי גומלין בין-מיניים מגוונים הרבה יותר מיחסים תוך-מיניים, ובמקרים רבים מורכבים יותר. בשל המגוון הגדול מקובל לסמן את טיפוסי היחסים בכתיב מקוצר. בכתיב זה הסימון הוא על פי סוג ההשפעה על כל אחד מהמינים: חיובית - "+", שלילית - "-", או נייטרלית - "0". כך שישנם חמישה סוגי יחסים בין מיניים: -/-, +/+, +/-, +/0, -/0; כשלדוגמה יחסי -/- הם יחסים ששני המינים מושפעים מהם שלילית. דוגמה ליחסים כאלה הם יחסי תחרות בין-מינית. בטבלה משמאל מסוכמים הסוגים הנפוצים של יחסי גומלין בין-מיניים, והשפעתם על כל אחד מהמשתתפים. להלן נדון בקצרה בחשובים ביותר.



תחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות בין מינית היא אחד מטיפוסי יחסי הגומלין הנחקרים ביותר. בדומה לתחרות תוך-מינית, תחרות בין-מינית נובעת מצריכתו של משאב משותף, אך כמובן שמדובר בצריכה על ידי שני מינים שונים; וגם כאן התחרות עשויה להיות תחרות ניצול, או תחרות הפרעה. ככלל, תחרות בין-מינית חלשה מתחרות תוך-מינית. הסיבה לכך היא שתחרות, משני הסוגים, נובעת מצריכה דומה של משאבים; אך בעוד שפרטים בני אותו המין צורכים את אותם המשאבים בדיוק ובצורה זהה, פרטים בני מינים שונים נבדלים זה מזה במשאבים אותם הם צורכים ובאופן צריכתם. לתחרות בין-מינית זוקפים אקולוגים חשיבות מכרעת בעיצוב חברות ביולוגיות, כיוון שהיא מגבילה את מספר המינים המתקיימים על אותם משאבים אשר יכולים לחיות בחברה אחת.

טריפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסי טריפה או "יחסי טורף-נטרף", הם יחסי גומלין בהם פרטי מין אחד צורכים פרטי מין אחר. על פי הגדרה רחבה זו יחסי טריפה אינם מוגבלים רק לאכילת בעל חיים אחד על ידי בעל חיים אחר, אלא גם אכילת צמחים, וכן יחסי טפילות בהם הטפיל ניזון מהפונדקאי (המין אליו הוא "נטפל"). יחסי טריפה מעלים כמובן את כשירותו של המין הטורף כיוון שהיא מספקת לו מזון אשר מגדיל את סיכוייו לשרוד. כשירותו של המין הנטרף על פי רוב יורדת, לפחות בזמן הקצר, בין אם בגלל שהפרטים הנטרפים מתים בזמן הטריפה, ובין אם הם נפגעים ללא מוות מיידי (למשל ברעייה של צמחים).

הדדיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסי הדדיות או "מוטואליזם" הם יחסים מסוג +/+, דהיינו מועילים לשני המינים המשתתפים. קיימים מקרים רבים של הדדיות בעולם החי, חלקם הכרחיים להישרדותו של אחד או יותר מהמינים המשתתפים (הדדיות אובליגטורית) כך שהוא לא יוכל לשרוד כלל בחברה בה נעדר המין האחר, וחלקם אינם הכרחיים (הדדיות פקולטטיבית) ואז ההדדיות רק מעלה את כשירותו בבתי הגידול בה הוא יוכל לקיימה. כמו כן, הדדיות יכולה להיות ספציפית, ולהתקיים רק בין זוג מינים מסוים וספציפי, וישנם מקרים בהם היא איננה כזו ויכולה להתרחש בין מגוון מינים. בעבר נהגו להשתמש בהדדיות כדוגמה להרמוניה בטבע ולהתייחס אליה כעזרה הדדית, אך ככל שמתקדם המחקר בנושא מתברר כי נכון יותר להתייחס להדדיות כניצול הדדי - כל מין מנצל את המין האחר לצורך העלאת כשירותו.

סימביוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימביוזה בשיח העממי משמשת פעמים רבות כשם נרדף להדדיות, אך למעשה סימביוזה בהגדרתה המדעית מציינת כל סוג יחסי גומלין בהם פרטי שני המינים חיים בצמידות פיזית זה לזה. עונים להגדרה זו מספר טיפוסי יחסי גומלין: הדדיות (+/+), קומנסליזם (+/0) וטפילות (+/-). טפילות היא בהכרח טיפוס סימביונטי, אך שני הטיפוסים האחרים קיימים הן כסימביוזה והן ללא צמידות בין המינים. לדוגמה, שושנות ים ודגי השושנון מקיימים קשרי הדדיות סימביוטיים: הדג מוצא מחסה מטורפים בין הזרועות הצורבות של השושנה, והשושנה ניזונה משאריות הטרף של הדג. העלקת היא צמח טפיל, ומתפתחת באמצעות חומרי מזון שהיא קולטת משורשי צמחים פונדקאיים, שאליהם היא נצמדת וגורמת לפגיעה בהתפתחותם.‏‏‏[1] שרכים הגדלים מתוך גזעה של הערבה, מקיימים קומנסליזם סימביוטי עימה. הם מוצאים את ביתם על גבי הגזע, סופגים אור ולחות לצורכיהם, אך לא על חשבון העץ וללא כל השפעה ידועה עליו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ד"ר נורית קינן המלחמה הקשה בטפילים, הספרייה הווירטואלית של מטח.