ליגנין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ליגניןאנגלית: lignin או lignen) ובעברית עֱצָ‏ן הוא תרכובת פולימרית. מקור השם הוא מהמילה הלטינית lignum שמשמעותה עץ. הליגנין מצוי בעיקר בדופן התא של תאי צמח והריכוז הגבוה ביותר שלו נמצא בעצים, שם הוא מהווה עד רבע ממסתם. הליגנין הוא הפולימר האורגני השני בשכיחותו בכדור הארץ אחרי תאית.

תפקוד ביולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליגנין ממלא את החלל בין המרכיבים; תאית, פקטין והמיצלולוז בדופן התא, ובמיוחד בתאים הטרכאידים ברקמת העצה וברקמה בכלל. שם הוא חולק קשר כימי קוולנטי להמיצלולוז ובשל כך מקשר בין סוגים שונים של רב סוכרים, מה שנותן לדופן התא חוזק מכני. כמו כן, הליגנין הינו חומר הידרופובי.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולימר הלגנין המורכב מיחידות של פנולים. הליגנין מסונתז בתא מחומצת האמינו פנילאלנין.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעשה שימוש בליגנין בבגדים, כגון מעילים, בתור חומר דמוי נייר עבה ורך המשמש מילוי בין הבד העליון והבטנה. כמו כן, הוא משמש כחומר סופג וכתחליף לצמר גפן, ואף משולב בתעשיית ייצור סיבי הפחמן לשם הורדה במחירי העלות‏[1].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1]
Chem template.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.