מצפה הכוכבים הבין-לאומי בהר גרהאם
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 | |
| הטלסקופ הבינוקולארי הגדול נראה מצד ימין על הרכס. במרכז טלסקופ טכנולוגיה מתקדמת של הוותיקן וטלסקופ תת-מילימטר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| ארגון |
מצפה הכוכבים סטיוארט  |
| מיקום |
הר גרהאם, מחוז גרהאם (אנ'),  אריזונה,  ארצות הברית |
| גובה | 3,191 מטר מעל פני הים |
| תאריך ייסוד | 1989 (הטלסקופים הראשונים החלו לפעול בשנת 1993) |
| מנהל | מצפה הכוכבים סטיוארט (אנ') |
| קואורדינטות | 32°25′14″N 109°31′59″W / 32.4205°N 109.533°W |
| mgio.arizona.edu | |
  | |
מצפה הכוכבים הבין-לאומי בהר גרהאם (באנגלית: Mount Graham International Observatory, בראשי תיבות MGIO), הוא אחד משלושה מצפי כוכבים המנוהלים על ידי מצפה הכוכבים סטיוארט (אנ'), זרוע המחקר של המחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת אריזונה. אתר מצפה הכוכבים ממוקם בגובה 3,191 מטר מעל גובה פני הים על הר גרהאם (אנ'), הנמצא בחלק הדרום-מזרחי של הרי פינלנו (אנ'). שני המיצפים האחרים שבאחריות מצפה סטיוארט הם: מצפה הר למון (אנ') (MLO) ותחנת קטלינה (אנ') (CS) בהר ביגלו (אנ').
הר גרהאם נבחר מתוך סקר שנערך על 280 אתרים פוטנציאליים על בסיס שיקולים אסטרונומיים כמו שמים בהירים, זיהום אור נמוך, אדי מים אטמוספיריים נמוכים וקלות גישה ותמיכה. הר גרהאם נמצא באזור האקלים המדברי של סונורה. תכונותיו האקלימיות הפנימיות שלו הן אלו שהפכו את המדבר דרום-מערבי לפורה כל כך לאסטרונומיה במשך כמעט מאה שנה. בנוסף להר גרהאם יש יתרונות נוספים של גובה רב יותר וזיהום אור נמוך מאוד. בניגוד לאתרים מתחרים מחוץ לארצות הברית היבשתית, יש לאתר לוגיסטיקה מצוינת: שטח מספיק למספר טלסקופים, כביש מהיר סלול שהיה קיים מראש, חיבורים טובים דרך האוויר והכביש ורמה גבוהה של תמיכה טכנית מקומית. שטח המחקר האסטרונומי של האתר הוא 150 אקרים (כ-0,6 קמ"ר). הרכס הוא חלק מהיער הלאומי קורונדו (אנ') - המנוהל על ידי מחוז ריינג'ר סאפורד (אנ') (Safford Ranger District), של שירות היערות של ארצות הברית.
בניית מצפה הכוכבים התחילה ב-1989 ונכון ל-2009 פעלו בו שלוש יחידות מדעיות. שני הטלסקופים הראשונים התחילו לפעול ב-1993; טלסקופ טכנולוגיה מתקדמת של הוותיקן (אנ') המתופעל על ידי מצפה הוותיקן (אנ') וטלסקופ תת-מילימטר (אנ') המתופעל על ידי מצפה הרדיו באריזונה. היחידה המדעית השלישית הוא הטלסקופ הבינוקולארי הגדול, אחד מהטלסקופים החזקים ובעלי הרזולוציה הגבוהה בעולם. הטלסקופ החל לפעול באמצעות מראות באופן עצמאי בשנת 2004 (אור ראשון בשנת 2005), כאשר פעולות משותפות בין שתי המראות החלו בינואר 2008 והוא מתופעל על ידי תאגיד הטלסקופ הבינוקולארי הגדול.
הטלסקופ הבינוקולארי[עריכת קוד מקור | עריכה]
טלסקופ זה הוא בעל מבנה ייחודי - בעל שתי מראות ראשיות המורכבות יחד על מבנה תומך משותף, כאשר מרכזי המראות נמצאים במרחק 14.4 מטר זה מזה.
קוטר כל אחת מהמראות 8.4 מטר, ובמצב פעולה אינטרפרומטרי, שתיהן יחד מתפקדות כעדשה אחת שקוטרה 11.8 מטר. המראות לוטשו לרמת דיוק של אחד חלקי 20 מיליון של מ"מ. כל אחת מהמראות שוקלת כ-16 טון, משקל שנחשב נמוך יחסית למראות של טלסקופים אחרים בעלי גודל דומה.
הטלסקופ קולט אור פי 24 מטלסקופ החלל האבל ובזכות העובדה שהטלסקופ מצויד במערכת אופטיקה מסתגלת (אנ'), המנטרלת הפרעות אטמוספיריות, מתאפשרות תצפיות באיכות גבוהה.
שלושת הטלסקופים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלריית תמונות של הטלסקופים (בסוגריים - אור ראשון):
-
הטלסקופ הבינוקולארי הגדול (2005), טלסקופ אופטי, שתי מראות זהות בקוטר 8,4 מטר כל אחת. -
טלסקופ טכנולוגיה מתקדמת של הוותיקן (1993), טלסקופ אופטי, מראה בקוטר 1.83 מטר. -
טלסקופ תת מילימטר (1993), רדיו טלסקופ, אנטנה בקוטר 10 מטר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מצפה הכוכבים הבין-לאומי בהר גרהאם (באנגלית)
