מרחב (CAT(k
במתמטיקה, מרחבי (CAT(k הם מרחבים מטריים מטיפוס מיוחד: המשולשים שלהם "דקים" יותר ממשולשי-ההשוואה במרחב סטנדרטי בעל עקמומיות קבועה k. העקמומיות של מרחבי
היא לכל היותר k בכל נקודה. את המונח
טבע מיכאיל גרומוב ב-1987, כראשי-תיבות של המתמטיקאים אלי קרטן (C), אלכסנדר אלכסנדרוב (A) וויקטור אנדרייביץ' טופונוגוב (T).
ההפרדה האמיתית היא בין המקרים k<0, k=0 ו- k>0, מכיוון שמרחבי
אפשר לכייל למרחבי
אם לשני הפרמטרים k ו- 'k אותו סימן. מרחבי (CAT(0 שלמים קרויים גם "מרחבי הדמר", על-שם המתמטיקאי הצרפתי ז'אק הדמר.
תוכן עניינים |
[עריכה] הגדרות
[עריכה] מרחבי המודל
עבור מספר ממשי k, מסמנים ב-
את המשטח היחיד שהוא פשוט קשר בעל עקמומיות קבועה k. לדוגמה,
הוא המישור האוקלידי
עם המטריקה הרגילה שלו;
הוא ספירת היחידה במרחב האוקלידי התלת-ממדי, ו-
הוא המישור ההיפרבולי.
אם k>0, הקוטר של המרחב הוא
(אחרת הקוטר אינסופי).
[עריכה] משולשי השוואה
נקבע k ממשי. נניח ש- X הוא מרחב מטרי ו- T משולש שקודקודיו p,q,r; אם k>0, נניח שקוטר המשולש אינו עולה על
. אז קיים ב-
משולש יחיד, עד כדי איזומטריה, שבו המרחקים בין הקודקודים שווים לאלה של T. משולש זה נקרא משולש ההשוואה של T.
[עריכה] תנאי 
נניח ש-
הוא מרחב גאודזי, כלומר, מרחב מטרי שבו יש מסילה גאודזית המחברת כל שתי נקודות (מסילה גאודזית היא פונקציה
, כאשר
הוא קטע על הישר הממשי, והמרחק מקיים
לכל
). אומרים שמשולש גאודזי D במרחב X (משולש שצלעותיו הן מסילות גאודזיות המחברות את הקודקודים) מקיים את "תנאי
", אם המרחק בין כל שתי נקודות על הצלעות של D קטן או שווה למרחק בין הנקודות המתאימות על משולש ההשוואה שלו, 'D במרחב
.
המרחב X נקרא מרחב
, אם כל משולש גאודזי (שקוטרו, אם k>0, אינו עולה על
), מקיים את תנאי
. אומרים שמרחב מטרי (אפילו אם אינו גאודזי) הוא "בעל עקמומיות k לכל היותר", אם לכל נקודה שלו יש סביבה קמורה-גאודזית (סביבה הכוללת עם כל שתי נקודות גם קו גאודזי המחבר אותן), המקיימת את תנאי
. מרחב בעל עקמומיות 0 לכל היותר הוא "מרחב בעל עקמומיות שאינה חיובית".
התנאי
הולך ומתחזק כאשר k מקבל ערכים נמוכים יותר: אם
, אז כל מרחב
הוא גם מרחב
. מאידך התכונה סגורה במובן הבא: מרחב שהוא
לכל
, הוא גם
.
[עריכה] דוגמאות
המרחב
הוא
.
המרחב האוקלידי
(מכל ממד) הוא
. המרחב ההיפרבולי
(מכל ממד) הוא
. ספירת היחידה
(בכל ממד) היא
(אבל לא
). ספירה ברדיוס r (ולכן מעקמומיות
) היא
. כל מרחב נורמי המקיים איזשהו תנאי
הוא מרחב מכפלה פנימית.
אם מנקבים את המישור האוקלידי בנקודה, המרחב הנותר אינו גאודזי, ולכן אינו
. מאידך, לכל נקודה יש סביבה קמורה-גאודזית שהיא
, ולכן המישור המנוקב הוא מרחב בעל עקמומיות שאינה חיובית.
עץ הוא מרחב
לכל k.
כל מרחב
, עבור k<0, הוא מרחב
. בפרט, מרחבים כאלו הם כוויצים.
[עריכה] תכונות של מרחבי 
יהי X מרחב
.
[עריכה] תכונות מקומיות
- בין כל שתי נקודות (ממרחק שאינו עולה על
אם k>0) מחברת מסילה גאודזית יחידה. יתרה מזו, המסילה משתנה באופן רציף עם שינוי נקודות הקצה שלה. - כל עקום (שאורכו אינו עולה על
אם k>0), שהוא גאודזי-מקומית, הוא עקום גאודזי. - כדור פתוח (ברדיוס שאינו עולה על
אם k>0) הוא קמור-גאודזית. - כדורים (שרדיוסם אינו עולה על
אם k>0) הם כוויצים. - נקודות שאינן רחוקות משני קצות קטע, קרובות לאמצע הקטע, במובן הבא: לכל a (שאינו עולה על
אם k>0) ולכל
קיים
, כך שאם m היא נקודת האמצע של העקום הגאודזי המחבר את הנקודות x ו-y, אז כל נקודה שמרחקה מ-x ומ-y אינו עולה על
, נמצאת במרחק
לכל היותר מ-m.
[עריכה] מרחב הכיסוי האוניברסלי
- מתכונות אלה נובע שאם
, מרחב הכיסוי האוניברסלי של מרחב
הוא כוויץ. בפרט, חבורות ההומוטופיה, מן השנייה ואילך, הן טריוויאליות. הספירות
מראות שתכונות אלה אינן מתקיימות כאשר k>0. למעשה, מרחב הכיסוי האוניברסלי של כל מרחב בעל עקמומיות שאינה עולה על k (כאשר k שלילי) הוא מרחב
.
[עריכה] היפרבוליות
כל מרחב
(עבור
) הוא מרחב היפרבולי. מרחב
הוא היפרבולי אם ורק אם אין לו תת-מרחב איזומטרי למישור האוקלידי
(עם המטריקה הרגילה).
אם k>0) הוא קמור-גאודזית.
קיים
, כך שאם m היא נקודת האמצע של העקום הגאודזי המחבר את הנקודות x ו-y, אז כל נקודה שמרחקה מ-x ומ-y אינו עולה על
, נמצאת במרחק
לכל היותר מ-m.
,