מרים מבית עניה
| מרים | |
|---|---|
|
"ישו בבית מרתה ומרים", יצירתו של יוהנס ורמיר. מרים יושבת לרגלי ישו, ומרתה עומד מאחוריה. היצירה מוצגת בגלריה הלאומית של סקוטלנד באדינבורו |
|
| קדוש ב | הכנסייה הקתולית, הכנסייה הלותרנית, השיתוף האנגליקני, כנסיות מזרחיות |
| תארים | מרים הצדקת, אחות לזרוס |
| חג | 4 ביוני, 29 ביולי |
מרים מבית עניה (ביוונית: Μαρία - מריה) היא דמות המתוארת בברית החדשה, בבשורה על פי יוחנן ובבשורה על פי לוקאס. על פי ספרים אלה מרים היא אחותם של לזרוס (אלעזר) ומרתה מבית עניה (הסמוכה לאלעיזריה של ימינו, בצפון הר הזיתים). על פי מסורת הכנסייה הקתולית מרים מבית עניה היא מרים המגדלית. מסורות הכנסייה הנוצרית אורתודוקסית והנצרות הפרוטסטנטית סוברות כי הן נשים שונות.
תוכן עניינים |
אזכורים בברית החדשה [עריכה]
על פי הבשורה על פי לוקאס, ישו ביקר בבית האחיות מרתה ומרים. בעוד שמרתה עסקה בעניינים שונים מרים הקשיבה לתורתו של ישו, ולכן זכתה לשבחי הברית החדשה.
|
ויהי בנסעם ויבא אל-כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל-ביתה. ולה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישו לשמע אל-דברו. ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על-לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר-נא אליה ותתמך-בי. ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת לדברים הרבה. ואין צרך אלא באחד ומרים בחרה בחלק הטוב אשר לא-יקח ממנה. |
||
פרשנים ראו בישיבתה של מרים לרגלי ישו, היותה אחד מתלמידיו.
הבשורה על פי יוחנן מזכירה את מרים בשני אירועים - האחד תחיית לזרוס:
|
וַיְהִי אִישׁ חוֹלֶה וְהוּא אלַעְזָר מִבֵּית עניה כְּפַר מִרְיָם וּמָרְתָא אֲחוֹתָהּ. הִיא מִרְיָם אֲשֶׁר אֶת הָאָדוֹן בְּמִרְקַחַת וַתְּנַגֵּב אֶת רַגְלָיו בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ וְאלַעְזָר אָחִיהָ הוּא חָלָה׃ וַתִּשְׁלַחְנָה אַחְיוֹתָיו אֵלָיו לֵאמֹר אֲדֹנִי הִנֵּה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ חֹלֶה הוּא׃ וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּ וַיֹּאמַר הַמַּחֲלָה הַזֹּאת לֹא לַמָּוֶת הִיא כִּי אִם לִכְבוֹד הָאֱלֹהִים לְמַעַן יִכָּבֶד בָּהּ בֶּן הָאֱלֹהִים׃ וְיֵשׁוּ אָהֵב אֶת מָרְתָא וְאֶת אֲחוֹתָה וְאֶת לַעְזָר. |
||
| – הבשורה על פי יוחנן, 11, 1 - 5 | ||
וכן בתיאור משיכתו של ישו על ידי מרים:
|
וַתִּקַּח מִרְיָם מִרְקַחַת נֵרְדְּ זַךְ וְיָקָר מְאֹד לִטְרָא אַחַת מִשְׁקָלָהּ וַתָּסָךְ אֶת רַגְלֵי יֵשׁוּ וַתְּגַנֵּב אֶת רַגְלָיו בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ וְהַבַּיִת יִמָּלֵא רֵיחַ הַמִּרְקָחַת. |
||
| – הבשורה על פי יוחנן 12, 3 | ||
על פי תיאור זה מרים שפכה שמן ריחני על רגליו של ישו, ונגבה את רגליו בשערותיה.
זיהויה עם מרים המגדלית [עריכה]
הכנסייה הקתולית מזהה את מרים מבית עניה עם מרים המגדלית. אף שאין לזיהוי זה תימוכין בספרי הברית החדשה, המלומדים הקתולים סברו שלאור שבחיו הגבוהים של ישו למרים, לא ייתכן כי לא הייתה באירוע צליבתו וקומו לתחייה ולכן היא מזוהה עם מרים המגדלית שהייתה בשני אירועים אלה.
הכנסיות המזרחיות אינן מקבלות פרשנות זו, וסבורות כי מרים מבית עניה ומרים המגדלית הן שתי קדושות נפרדות. הכנסיות המזרחיות סבורות כי אף מרים מבית עניה נכחה באירוע הצליבה, כמו גם אחותה מרתה, והן מתוארות כ"נשים נושאות המור" המוזכרות שנכחו באירוע. על פי המסורות האורתודוקסיות, בעקבות מותו של סטפנוס הקדוש נמלטו מרים, מרתה ואלעזר מירושלים והחלו להפיץ את בשורת ישו בארצות שונות.
קדושה נוצרית [עריכה]
על פי הנצרות האורתודוקסית היום המקודש למרתה ומרים הוא ה-4 ביוני, וכן היום השלישי לאחר הפסחא. על פי הכנסייה הלותרנית, הכנסייה האפיסקופלית והכנסייה האנגליקנית, היום המקודש של מרתה, מרים ואלעזר הוא ה-29 ביוני.
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- מילון התנ"ך של איסטון
- האנציקלופדיה הקתולית - דיון בזהות בינה לבין מרים המגדלית
- היום המקודש למרים