בית עניה

בית עניה

(למפת ירושלים רגילה)

בית עניה

בֵּית עַנְיָה היה יישוב יהודי בתקופת בית שני אשר שכן על מורדותיו הדרום-מזרחיים של הר הזיתים, כשלושה קילומטרים מירושלים, באזור הכפר אלעיזריה של ימינו. לפי המסורת הנוצרית, בכפר גרו אלעזר (לזרוס) ואחיותיו מרתא הקדושה ומרים.

המסורת הנוצרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על-פי המסופר בברית החדשה שהה ישו בכפר בביתו של שמעון המצורע (אנ'). בכפר פגש ישו במרתא, אחותו של אלעזר, אשר ביקשה מישו לסייע לאחיה הגוסס. ישו התמהמה, האח נפטר, ורק ארבעה ימים לאחר מותו החיה אותו:

”וְאָז יֵשׁוּעַ, נַפְשׁוֹ שׂוּב סוֹעֶרֶת בְּקִרְבּוֹ, נִגַּשׁ אֶל מְעָרַת הַקֶּבֶר הַמְכֻסָּה אֶבֶן. אָמַר יֵשׁוּעַ: "הָסִירוּ אֶת הָאֶבֶן!" אָמְרָה לוֹ מָרְתָא אֲחוֹתוֹ שֶׁל הַמֵּת: "אֲדוֹנִי, הֲרֵיהוּ כְּבָר מַעֲלֶה רֵיחַ, כִּי עָבְרוּ אַרְבָּעָה יָמִים." הֵשִׁיב לָהּ יֵשׁוּעַ: "הֲלֹא אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁאִם תַּאֲמִינִי תִּרְאִי אֶת כְּבוֹד הָאֱלֹהִים". הֵם הֵסִירוּ אֶת הָאֶבֶן וְיֵשׁוּעַ נָשָׂא אֶת עֵינָיו לַמָּרוֹם וְאָמַר: "אָבִי, אוֹדְךָ כִּי שְׁמַעְתַּנִי. יָדַעְתִּי כִּי תָּמִיד שׁוֹמֵעַ אַתָּה אוֹתִי, וְרַק לְמַעַן הָעָם הָעוֹמֵד מִסָּבִיב אָמַרְתִּי זֹאת, שֶׁיַּאֲמִינוּ כִּי אַתָּה שְׁלַחְתַּנִי. לְאַחַר שֶׁאָמַר אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל: "אֶלְעָזָר, צֵא הַחוּצָה!" יָצָא הַמֵּת כְּשֶׁרַגְלָיו וְיָדָיו כְּרוּכוֹת בְּתַכְרִיכִים וּפָנָיו עֲטוּפוֹת בְּמִטְפַּחַת. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "הַתִּירוּ אוֹתוֹ וְהַנִּיחוּ לוֹ לָלֶכֶת."”^[1]

בית עניה מוזכר שוב בברית החדשה, כאשר ישו מגיע למקום, שישה ימים לפני חג הפסח וצליבתו, ומתקבל לסעודה בביתם של האח והאחיות. מרים משחה את רגליו בשמן נרד, ויהודה איש קריות מגנה את בזבוז השמן היקר:

”וַיֹּאמֶר אֶחָד מִתַּלְמִידָיו הוּא יְהוּדָה בֶּן שִׁמְעוֹן אִישׁ קְרִיּוֹת אֲשֶׁר יִמְסֹר אֹתוֹ׃ מַדּוּעַ לֹא נִמְכְּרָה הַמִּרְקַחַת בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת דִּינָר וְנִתַּן לָעֲנִיִּים׃ וְהוּא לֹא דִּבֶּר זֹאת מֵחֶמְלָתוֹ עַל־הָעֲנִיִּים כִּי גַנָּב הָיָה וְכִיס הַכֶּסֶף בְּיָדוֹ וְנָשָׁא מֵאֲשֶׁר יָשִׂימוּ בוֹ.”^[2]

סיפור זה מופיע בשינויים מסוימים בחלק מן הבשורות האחרות.

בית עניה מוזכרת גם כמקום פרידתו של ישו מהשליחים ועלייתו אל השמים: ”הוּא הוֹצִיא אוֹתָם עַד בֵּית עַנְיָה, נָשָׂא אֶת יָדָיו וּבֵרְכָם. בְּשָׁעָה שֶׁבֵּרֵךְ אוֹתָם נִפְרַד מֵהֶם וְנִשָֹא הַשָּׁמַיְמָה”.^[3]

עם השנים שובש שמו של אלעזר ל"לזאר". בימי הביניים נקראה העיירה "לזאריום" ומכאן בא שמה של "אלעזריה". עם זאת במקורות נוצריים קרויה העיירה עד היום גם בשם המשמר את שם הכפר מימי בית שני: "בֵיתָני".

בעיירה אלעזריה מצוי, על-פי המסורת הנוצרית, קברו של אלעזר אשר על שמו היא קרויה. כיום מוחזק הקבר בידי המוסלמים ולצדו עומד מסגד, שנבנה במאה ה-16 על יסודות של כנסייה צלבנית. באזור הקבר קיימים גם מוסדות דת נוצריים, והוא מהווה מוקד עלייה לרגל לצליינים נוצרים.