מרכוס פלדמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרכוס פלדמן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 14 בנובמבר 1942 (בן 81)
פרת', אוסטרליה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט שמואל קרלין, Walter Bodmer עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Ronald S Burton, Guy Sella, אביב ברגמן, Andrew G. Clark, Marjorie Asmussen, Magnus Nordborg, Marcy K Uyenoyama, Hua Tang, Lee Altenberg, David B. Goldstein, Sarah Otto, Jonathan K. Pritchard, Carl Bergstrom, Noah Rosenberg עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרכוס ויליאם פלדמן (באנגלית: Marcus William Feldman; נולד ב-14 בנובמבר 1942)[1] הוא פרופסור לביולוגיה אוסטרלי-אמריקאי ממוצא יהודי, ומנהל מכון מוריסון ללמידת אוכלוסייה ומשאבים באוניברסיטת סטנפורד. מחקריו עוסקים בעיקר בשילוב בין מתמטיקה שימושית לבניית מודלים ממחושבים על מנת לדמות ולנתח את תהליך האבולוציה.[2]

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכוס פלדמן נולד בפרת', אוסטרליה לסימון ואידה פלדמן. אביו היה מהנדס ובזכותו החל מרכוס להתעניין במתמטיקה. הוא נשוי ויש לו שלושה ילדים.[3]

בשנת 1959 החל ללמוד באוניברסיטת מערב אוסטרליה לקראת תואר בוגר במתמטיקה וסטטיסטיקה וסיים את לימודיו בשנת 1964. ב-1966 קיבל תואר מוסמך במתמטיקה מטעם אוניברסיטת מונש. לאחר מכן המשיך בלימודיו לקראת דוקטורט בביולוגיה מתמטית באוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית.[3]

בשנת 1969, לאחר לימודי הדוקטורט, פלדמן חזר לאוסטרליה והתחיל ללמד באוניברסיטת לה טרוב אשר במלבורן. לאחר שנתיים חזר לקליפורניה על מנת להצטרף לסגל הביולוגיה באוניברסיטת סטנפורד.[3]

בשנת 1973, יחד עם ל.ל. קאואלי- ספורזה, פלדמן יצר את התאוריה הכמותית של האבולוציה התרבותית ויזם תוכנית מחקר שעוסקת בלמידה תרבותית (Cultural learning) ובאבולוציה ההדדית בין הגן לתרבות (Gene–culture co-evolution). התאוריה והמחקר התבססו על השילוב בין מתמטיקה שימושית לבין יצירת מודלים על מנת לחקור את תופעות האבולוציה. יישום תאוריה זאת מתבטא במחקרו על אי השוויון בין יחס המינים בסין. למחקרו בנושא זה ישנן השלכות חשובות לניהול החברתי, אשר הובילו את הממשלה הסינית לניסיונות להפחתת וצמצום תרבות העדפת הזכרים במדינה.[3]

בנוסף, פלדמן הוכיח כי הדפוס הרחב של הווריאציה הגנומית נגרם בעיקר בזכות רצף ההגירה של בני האדם במשך מעל ל-60,000 שנה מאז שבני האדם המודרניים עזבו את אפריקה. ממצאו כי 10 אחוז מהווריאציה הגנומית הוא בין היבשות תרם רבות לדיון על משמעות הגזע.[4]

יתר על כן, פלדמן וקולגות נוספים יצרו את מודל "התהוות גומחות אקולוגיות" (Niche construction) שהוא הכללה של תורת האבולוציה שמדגישה את האינטראקציה בין האבולוציה של האורגניזם לבין הדינמיקה הסביבתית. הוא מדגים זאת בעזרת מודל שמסביר כי לפנוטיפים יש תפקיד פעיל וחשוב יותר באבולוציה מאשר שסברו בעבר. עובדה זאת השפיעה רבות על מחקרים נוספים בנושא האקולוגיה האבולוציונית.[4]

תחומי המחקר הנוספים שבהם עוסק פלדמן כוללים בין היתר את האבולוציה של המערכות הגנטיות המורכבות שיכולות לעבור ברירה טבעית ושחלוף (רקומבינציה), באבולוציה של הלמידה כממשק בין שיטות מודרניות ליצירת בינה מלאכותית לבין מודלים של תהליכים ביולוגיים ובהם תקשורת. בנוסף, פלדמן חוקר את ההתפתחות של האדם המודרני בעזרת מודלים לדינמיקה של רב צורתיות (פולימורפיזם) מולקולרית, עם דגש על הגרסאות השונות של ה-DNA.[2]

ממצאיו של פלדמן עוררו את ההתפתחות של תחומים חדשים במדעי הרוח ובמדעי החיים. הוא שופך אור על מספר רב של שאלות מפתח בנושא האבולוציה, אשר כוללות בין היתר את ההתפתחות של התרבות. פלדמן ערך מחקרים דמוגרפים רבים על מגמות חשובות לעתיד האנושות.[4]

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קורות החיים של פרופ' מרכוס פדמן, באתר אוניברסיטת סטנפורד
  2. ^ 1 2 הפרופיל של פרופ' מרכוס פלדמן, באתר אוניברסיטת סטנפורד.
  3. ^ 1 2 3 4 ביוגרפיה של פרופ' מרכוס פלדמן, באתר האתר של מכון סנטה פה.
  4. ^ 1 2 3 פירוט הזכייה של פרופ' פלדמן בפרס דן דוד, באתר פרס דן דוד.