מדעי החיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המושג מדעי החיים (Life Sciences) מתאר קבוצה של דיסציפלינות במדעי הטבע, העוסקות בחומר החי על פני כדור הארץ, בהתפתחות החיים, בהשלכות יצורים חיים על הסביבה וביחסי הגומלין בין יצורים חיים. המונח משמש בעיקר בהקשרים אקדמיים, כשמה של פקולטה להוראה ולמחקר; במרבית ההקשרים משמש המונח כמילה נרדפת לביולוגיה, אך בהקשרים אחרים מציין תחום רחב יותר, העשוי לכלול גם רפואה ומדעים נוספים‏[1][2].

היסטוריה של המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש במושג 'מדעי החיים' החל בראשית המאה ה-20 בארצות הברית, כאשר תחומי מחקר חדשים, כגון גנטיקה, התקשו למצוא את מקומם במסגרת המחלקות הקיימות לבוטניקה ולזואולוגיה. ההתרחבות המתמדת של תחומי המחקר, ויצירת מחלקות חדשות שלא נכנסו בהכרח תחת הכותרת המסורתית של 'ביולוגיה', יצרה צורך בשם כולל נפרד למחלקות שונות הקשורות זו לזו בעיסוקם בחיים עצמם. שיטה זו אומצה גם באנגליה, ואילו בגרמניה (בשל המבנה הקשיח יותר של האוניברסיטאות) לא נפתחו מחלקות חדשות לתחומים החדשים (החוקרים נותרו 'בוטנאים' או 'זואולוגים' בהגדרתם) כך שלא נוצר צורך במבנה-גג מעין זה עד אחרי מלחמת העולם השנייה. עם הזמן הורחבה גם משמעות המונח 'ביולוגיה', עד כדי חפיפה חלקית או מלאה עם 'מדעי החיים', אך עד היום מועדף 'מדעי החיים' כשמו של התחום האקדמי באוניברסיטאות רבות בארצות הברית ובאנגליה.

התחומים הכלולים במדעי החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדעי החיים מסועפים במיוחד וכוללים מגוון רחב של תחומים. פרט לכל תחומי הביולוגיה, נכללים במדעי החיים גם תחומים גבוליים, שבמקרים רבים אינם נחשבים כחלק מביולוגיה אלא כתחומים עצמאיים - למשל ביוכימיה, ביוטכנולוגיה, ביואינפורמטיקה, אקולוגיה ומדעי המוח. הרפואה והנושאים הכלולים בה נחשבים בחלק מהמקרים כחלק ממדעי החיים (אף כי מבחינה אקדמית נלמדים כמעט תמיד בפקולטה נפרדת). בגרמניה משמש המושג 'מדעי החיים' (Lebenswissenschaften) אך ורק לתיאור מרכזי מחקר הנוגעים גם בתחום הרפואה, כגון 'המרכז למדעי החיים והרפואה' באוניברסיטת בון.

מדעי החיים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל משתמשות אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר-אילן, האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת בן-גוריון במונח 'מדעי החיים' כשם הפקולטה (בת"א ובר-אילן) או המחלקה (באחרות), ואילו בטכניון משמש המונח 'ביולוגיה'. באוניברסיטה העברית, שהוקמה על בסיס המסורת האוניברסיטאית הגרמנית, נותרו המחלקות לבוטניקה ולזואולוגיה לבדן (ללא מחלקות נפרדות לתחומים אחרים בביולוגיה) עד 1967, אז הוקם בה 'המכון למדעי החיים', ובתוכו 'מעבדה לגנטיקה', שהפכה למחלקה ב-1970.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Harwood, Jonathan , “National Styles in Science: Genetics in Germany and the United States Between the World Wars”, ISIS 78:390-414, 1987

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ביולוגיה

אבולוציה · אימונולוגיה · אנטומיה · אקולוגיה · אתולוגיה · בוטניקה · ביואתיקה · ביוטכנולוגיה · ביוכימיה · ביולוגיה ימית · ביולוגיה מבנית · ביולוגיה מולקולרית · ביולוגיה התפתחותית · ביולוגיה מערכתית · בקטריולוגיה · גנומיקה · גנטיקה · זואולוגיה · היסטולוגיה · טוקסיקולוגיה · כרונוביולוגיה · מדעי המוח · מורפולוגיה · מדעי החיים · מיון עולם הטבע · מיקרוביולוגיה · פיזיולוגיה · פרמקולוגיה · פתולוגיה · קריוביולוגיה · רדיוביולוגיה · ציטולוגיה · אנטומולוגיה · פיטוגאוגרפיה


ראו גם: רמות ארגון בביולוגיה · תחומים בביולוגיה · ביולוגים

פורטל ביולוגיה