משה גאבור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה גאבור
Gábor Mózes
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 5 במאי 1888
אוז'הורוד, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 במרץ 1980 (בגיל 91)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת אטווש לוראנד (1910) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משה גאבור (במקור יודקוביץ'[1], בהונגרית: Gábor Mózes; אוז'הורוד, 5 במאי 1888בודפשט, 20 במרץ 1980?) היה עורך דין יהודי-הונגרי, קומוניסט, פעיל במפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה גאבור הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית כסטודנט למשפטים באוניברסיטת בודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד) (1906). הוא גויס לצבא האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה ונלחם בחזית המזרחית נגד האימפריה הרוסית. הוא נפל בשבי הרוסי, שם הקים כוחות בינלאומיים באזור סראטוב במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה.

ברפובליקה הסובייטית ההונגרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאבור חזר לממלכת הונגריה באביב 1919. בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית ארגן הוביל גדודים בינלאומיים (אדומים) ופיקד עליהם. החל מ-1 במאי 1919 מונה לממונה הפוליטי של הארמייה השביעית של הצבא האדום ההונגרי. גאבור היה חבר בוועדת הניהול המרכזית הפדרטיבית בשנת 1919 בהונגריה בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, וועדה שהייתה הגוף הביצועי של הרפוליקה. הוועדה יכלה לכלול עד 150 חברים לכל היותר והחברים נבחרו על ידי "האספה הלאומית של המועצות" (הפרלמנט של הרפובליקה הסובייטית ההונגרית). לאחר נפילת הרפובליקה, הוא נסע לרוסיה הסובייטית בשל הסכנה להעמדתו לדיו ובשל הטרור הלבן, ומילא תפקידים מטעם מפלגת הקומוניסטים בהונגריה.

בזקרפטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1923 התיישב בזקרפטיה, בעיר הולדתו אונגוואר (אוז'הורוד) שהייתה שייכת אז לצ'כוסלובקיה שהוקמה בחוזה ורסאי ופתח שם משרד עורכי דין. הוא הצטרף להמפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה וכחבר במפלגה הגן על הקומוניסטים בתביעות שונות. זקרפטיה עברה שוב שינויים טריטוריאליים בשנים 1938 וב-1939 וצורפה לממלכת הונגריה לכן נסע ללונדון. בתום מלחמת העולם השנייה בשנת 1945 חזר לזקרפטיה ועבד כעורך דין עד ליציאתו לפנסיה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "משה גאבור". המוזיאון הספרותי פטפי.
  • Munkásmozgalom-történeti lexikon. Szerkesztette Vass Henrik – Bassa Endre – Kabos Ernő. Budapest: Kossuth Könyvkiadó. 1976. ISBN 963 09 0412 8 (לקסיקון לתולדות תנועת הפועלים)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ A Belügyminisztérium 1913. évi 150737. sz. rendelete. Névváltoztatási kimutatások 1913. év 40. oldal 13. sor.