זקרפטיה

זקרפטסקה אובלאסט (מחוז) Закарпатська область סמל דגל מבט על העיר רחיב מדינה / טריטוריה אוקראינה מושל אלכסנדר לדידה אזור (ראיון) במחוז 13 + 5 ערי מחוז ערים במחוז 11 בירת המחוז אוז'הורוד שפה רשמית אוקראינית ובנוסף הונגרית במספר כפרים באזור מוקצ'בו שבמחוז שטח 12,777 קמ"ר אוכלוסייה  ‑ במחוז  ‑ צפיפות 1,241,887‏  (נכון ל-2006) 97.2 נפש לקמ"ר (נכון ל-2006) http://www.carpathia.gov.ua

מחוז זקרפטיה (אוקראינית: Закарпатська область - "זקרפטסקה אובלאסט", הונגרית: Kárpátontúli, רוסינית: Подкарпатьска област, סלובקית: Zakarpatská oblasť). נקרא לפעמים גם טרנסקרפטיה, קרפטרוס בפי תושבי המחוז או רוסיה הקרפאטית הוא אובלסט (מחוז) במערב אוקראינה. העיר העיקרית במחוז היא אוז'הורוד. ערים חשובות אחרות הן מוקצ'בה, ברהובה, חוסט וצ'ופ.

האזור נודע בעבר כרוסיה הקרפטית, ומשתרע על שטח של כ12,800 קמ"ר.

היסטוריה

זקרפטיה הייתה חלק מאוסטרו-הונגריה עד סוף מלחמת העולם הראשונה. אז עברה בין רומניה והונגריה בשנים 1918-1919. לבסוף צורף המחוז לצ'כוסלובקיה שהוקמה באותה עת יחד עם בוהמיה, מוראביה וסלובקיה. עם כיבוש צ'כוסלובקיה על ידי הנאצים במרץ 1939, ערב מלחמת העולם השנייה, הועבר האזור לשליטת הונגריה בהסכמי וינה הראשונים (1938) כאחד מ"מחוזות ההרים" שלה. לאחר שחרורה ב-1944 בידי הסובייטים, זקרפטיה שוב הייתה לחלק מצ'כוסלובקיה אך הוענקה לברית המועצות בידי ממשלתו של קלמנט גוטוואלד כחלק מהרפובליקה הסובייטית האוקראינית ביוני 1945. לאחר התפרקות ברית המועצות נותר המחוז באוקראינה העצמאית, למרות שעלו דרישות במחוז מצד חלק מהתושבים לחזרה לצ'כוסלובקיה, מה שהפך בלתי ישים עם התפרקותה של זו האחרונה.

זקרפטיה כחלק מצ'כוסלובקיה בשנות ה-30 של המאה ה-20. הגוונים הירוקים הם המחוזות של צ'כוסלובקיה כאשר הימני ביותר הוא מחוז זקרפטיה.

הונגריה בין 1941-1944

זקרפטיה במרץ 1939

דמוגרפיה

אוכלוסיית החבל נאמדת ב-1,243,400 נפש נכון לשנת 2009. על פי מפקד האוכלוסין של אוקראינה שנערך בשנת 2001 במחוז מתגוררים 1,254,614 תושבים. כ-80.5% הם אוקראינים אתניים, 12.1% הונגרים, 2.6% רומנים, 2.5% רוסים, 1.1% צוענים, 0.5% סלובקים ו-0.3% גרמנים. מועדונים, בתי ספר ומרכזי תרבות פועלים עבור כל אחת מהקהילות בשפתה. על אף שבמפקד האוכלוסין של 2001 לא נכללה האפשרות לבחור בלאום הרותני‏ ציינו 10,100 משתתפים במפקד את עובדת היותם רותנים. ב 7 במאי 2007 המועצה של המחוז הכירה ברותנים כמיעוט לאומי במחוז, יחד עם זאת אוקראינה עצמה לא מכירה בלאום הרותני. בזקרפטיה שוכנים כ-14,000 צוענים, רוב צועני אוקראינה.

חלוקת האוכלוסייה על פי לאום במפקדים של: 1880, 1989, 2001 **

לאום	אוכלוסייה ע"פ מ"א 2001	אוכלוסייה באחוזים ע"פ מ"א 2001	אוכלוסייה ע"פ מ"א 1989	אוכלוסייה באחוזים ע"פ מ"א 1989	אוכלוסייה ע"פ מ"א 1880	אוכלוסייה באחוזים ע"פ מ"א 1880
אוקראינים	1,010,100	80.5	976,749	78.4
רותנים	10,100	0.8			244,742	59.8
הונגרים	151,500	12.1	155,711	12.5	105,343	25.7
רוסים	31,000	2.5	49,456	4
רומנים	32,100	2.6	29,485	2.4	16,713	4.1
צוענים	14,000	1.1		1
צ'כים וסלובקים *	5,600	0.5		0.6	8,611	2.1
גרמנים	3,500	0.3		0.3	31,745	7.8
אחרים					1,817	0.5

• * במפקדים של 2001 ו-1989 המספרים מתייחסים לסלובקים בלבד.
• ** לגבי כל המפקדים מתייחס לאזורים השייכים כיום למחוז זקרפטיה.

מפה מתוך אטלס אמריקאי משנת 1911 המתאר את הלאומים באוסטרו-הונגריה.

יהודים

עדויות כתובות ראשונות להימצאות של יהודים באזור קיימות החל מהמאה ה-17. בעקבות פרעות חמלניצקי היגרו יהודים לחבל. בסוף הרבע הראשון של המאה ה-18 נספרו בחבל כ-450 יהודים השייכים לכ-100 משפחות. לאחר חלוקת פולין של שנת 1772 והפיכתה של גליציה לחלק מאוסטריה גבר זרם המהגרים היהודים מגליציה. במהלך מלחמת העולם הראשונה גרמה ההתקפה הרוסית לגל פליטים יהודים מגליציה ויותר מאוחר בעקבות פלישת רומניה לדרומה של טרנסילבניה גל נוסף של פליטים יהודים הגיעה מדרום.
בשנת 1924 הוקמה גימנסיה עברית במוקצ'בו שבראשה עמד חיים קוגל וכעבור עשור בשנת 1934 הוקמה גימנסיה עברית נוספת באוז'הורוד.
כמאה אלף יהודים התגוררו בחבל במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20, עד גירושם באביב 1944 למחנה אושוויץ. עוד לפני כן בקיץ 1941 גורשו על ידי הונגריה כ20 אלף יהודים בעלי אזרחות זרה‏ מהחבל לגליציה ומרביתם נמסרו לאיינזצגרופן בקמניץ פודולסקי, כ-15 אלף מהם נרצחו ביריות במשך 3 ימים בסוף 1941. באפריל 1944 הוקמו 17 מחנות ריכוז עיקריים בחבל בהם הוחזקו 144,000 יהודים. החל מ-15 במאי 1944 עד ה7 ביוני גורשו בכל יום 14,000 יהודים מהגטאות הללו לאושוויץ. רוב יהודי החבל נספו בשואה.
כיום מתגוררים כמה מאות יהודים בחבל, בעיקר בערים חוסט, מוקצ'בו, ואוז'הורוד.

מספר היהודים בזקרפטיה על פי מפקדי אוכלוסין

שנה	עורכת המפקד	מספר יהודים שנמנו	אחוז מכלל האוכלוסייה
1910*	אוסטרו-הונגריה	129,000	15.21
1921	צ'כוסלובקיה	93,023**	15.28
1930	צ'כוסלובקיה	102,542	כ-15
1941	הונגריה	146,199	14.2

• האזורים שנכללו במפקדים שונים במעט ממפקד למפקד בהתאם למדינה שבריבונותה ישב המחוז.
• * כולל דרום מרמורש וחלקו הדרומי של אזור אוגוצ'ה.
• ** על פי מספר היהודים במפקד של 1921 היינו 93,341.

חלוקת היהודים בזקרפטיה לאזורים על פי מפקד אוכלוסין משנת 1910

אזור	ישוב	אחוז היהודים מכלל האוכלוסייה	כלל האוכלוסייה
אונגוור	אונגוור (אוז'הורוד)	13.4	16,919
אונגוור	שאר האזור	8.5	145,170
ברג	ברגסז (ברהובו)	30.2	12,933
ברג	מונקאץ' (מוקצ'בו)	44.4	17,275
ברג	שאר האזור	10.7	206,403
אוגוצ'ה	כל האזור	12.9	91,755
מרמורש	מרמורשסיגט (סיגעט)	37.4	21,370
מרמורש	שאר האזור	17.2	336,335
כל זקרפטיה	כל החבל	15.21	848,000

כלכלה

כלכלת המחוז מבוססת בעיקרה על סחר עם המדינות השכנות, גידול גפנים ליין ויערנות.

גאוגרפיה

זקרפטיה ממוקמת בדרומה של מערב אוקראינה. המחוז גובל בצפונו במחוז איוונו-פרנקיבסק ובמחוז לבוב שבאוקראינה, בפינתו הצפון מערבית גובל המחוז במחוז התת-קרפטים של מחוזות פולין, במערב בקרבת נהר אוּז' (ס: וּה, ה: וּנג) גובל המחוז במחוז פרשוב ומחוז קושיצה של סלובקיה, בדרום מערב בקרבת נהר טיסה גובל המחוז במחוז סאבולץ'-סאטמר-ברג של הונגריה, בדרום בקרבת נהר טיסה גובל המחוז במחוז סאטו מארה ובמחוז מרמורש שברומניה. המחוז נמצא כולו בהרי הקרפטים ושטחו הוא 12,777 קמ"ר. המרחק ממזרח למערב המחוז הוא 184 ק"מ ואילו מהצפון לדרום 80 ק"מ.

תצלום לוויין של הרי הקרפטים.

חלוקה אדמיניסטרטיבית

המחוז (אובלסט) מחולק ל-13 אזורים (ראיון) ו-5 ערים הכפופות ישירות למחוז: ברהובה, צ'ופ, חוסט, מוקצ'בה ובירת המחוז אוז'הורוד. במחוז 11 ערים, 19 עיירות ו-579 כפרים.

רשימת 13 האזורים (ראיון) שבמחוז:

1. אזור ברהובה
2. אזור אירשבה
3. אזור חוסט
4. אזור מיז'היריה
5. אזור מוקצ'בו
6. אזור פרצ'ין
7. אזור רחיב
8. אזור סווליבה
9. אזור טייצ'יב
10. אזור אוז'הורוד
11. אזור וליקי ברזני
12. אזור וולווטס
13. אזור וינוהרדיב

חלוקת המחוז לאזורים.

הערים והעיירות הגדולות ביותר בזקרפטיה

עיר/עיירה	מספר תושבים
אוז'הורוד	116,400
מוקצ'בו	93,738
חוסט	31,083
וינוהרדיב	27,600
ברהובה	24,274
רחיב	17,000
סווליבה	16,217
טייצ'יב	9,256
מיז'היריה	9,133
אירשבה	9,000
וליקי ביצ'קיב	8,920
סולוטבינו	8,774
דוּבוֹבה	8,745
וליקי לוצ'קי	8,540
צ'ופ	8,436
אילניצה	8,420
בושטינה	8,091

• 

  בנין מועצת זקרפטיה אובלאסט באוז'הורוד, עם פסל המשורר טאראס שבצ'נקו בחזית.

• 

  שטח הררי מיוער בזקרפטיה

• 

  מכרה מלח הנמצא בעיר סולוטבינו שבמחוז

• 

  כנסיית עץ עתיקה בקולודנה שבאזור טייצ'יב

• 

  טירת מונקץ'

• 

  בית הכנסת בעיר חוסט

• 

  בית הכנסת באונגוואר, אחד הגדולים בחבל (כיום משמש כקונסרבטוריון)

• 

  מוזיאון למבני עץ באוז'הורוד

ראו גם

• רוזנות מרמורש
• הרפובליקה הלמקו-רוסינית

לקריאה נוספת

• The Jews of Kaszony, Subcarpathia by Joseph (Einczig) Eden.
• ספר מארמארוש: מאה וששים קהילות קדושות ביישובן ובחורבנן / בעריכת שלמה יעקב גרוס, י’ יוסף כהן, תל אביב, תשמ"ג.

קישורים חיצוניים

• "פנים של זקרפטיה" אתר עם סקירה מקיפה של זקרפטיה בעברית בתרגום קלוקל, האתר הפך פופולרי דווקא עקב תרגום זה