זקרפטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זקרפטסקה אובלאסט (מחוז)
Закарпатська область
Coat of Arms of Transcarpathian Oblast.png
סמל
Flag of Transcarpathian Oblast.png
דגל
Rakhiv.jpgמבט על העיר רחיב
מדינה / טריטוריה Flag of Ukraine.svg  אוקראינה
מושל אלכסנדר לדידה
מחוז משנה במחוז 13 + 5 ערי מחוז
ערים במחוז 11
בירת המחוז אוז'הורוד
שפה רשמית אוקראינית ובנוסף הונגרית במספר כפרים באזור מוקצ'בו שבמחוז
שטח 12,777 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במחוז
 ‑ צפיפות

1,241,887‏  (נכון ל-2006)
97.2 נפש לקמ"ר (נכון ל-2006)
http://www.carpathia.gov.ua
לחצו כדי להקטין חזרה
מולדובה הונגריה סרביה רומניה רוסיה פולין סלובקיה בלארוס מחוז ווהלין מחוז רובנו מחוז ז'יטומיר קייב מחוז קייב מחוז צ'רניהיב מחוז סומי מחוז לבוב מחוז טרנופול מחוז חמלניצקי זקרפטיה מחוז איוונו-פרנקיבסק מחוז צ'רנוביץ מחוז ויניצה מחוז אודסה מחוז צ'רקאסי מחוז פולטבה מחוז חרקוב מחוז לוהנסק מחוז דונצק מחוז קירובוגרד מחוז מיקולאייב מחוז חרסון מחוז דניפרופטרובסק מחוז זפורוז'יה רפובליקת קרים סבסטופולZakarpattia in Ukraine (claims hatched).svg
אודות התמונה

מחוז זקרפטיה (אוקראינית: Закарпатська область - "זקרפטסקה אובלאסט", הונגרית: Kárpátontúli, רוסינית: Подкарпатьска област, סלובקית: Zakarpatská oblasť; ידוע גם כטרנסקרפטיה, קרפטרוס בפי תושבי המחוז או רוסיה הקרפטית) הוא מחוז במערב אוקראינה. העיר העיקרית במחוז היא אוז'הורוד. ערים חשובות אחרות הן מוקצ'בו, ברהובה, חוסט וצ'ופ.

האזור נודע בעבר כרוסיה הקרפטית, ומשתרע על שטח של כ-12,800 קמ"ר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זקרפטיה הייתה חלק מאוסטרו-הונגריה עד סוף מלחמת העולם הראשונה. אז עברה בין רומניה והונגריה בשנים 1918-1919. לבסוף צורף המחוז לצ'כוסלובקיה שהוקמה באותה עת יחד עם בוהמיה, מוראביה וסלובקיה. עם כיבוש צ'כוסלובקיה על ידי הנאצים במרץ 1939, ערב מלחמת העולם השנייה, הועבר האזור לשליטת הונגריה בהסכמי וינה הראשונים (1938) כאחד מ"מחוזות ההרים" שלה. לאחר שחרורה ב-1944 בידי הסובייטים, זקרפטיה שוב הייתה לחלק מצ'כוסלובקיה אך הוענקה לברית המועצות בידי ממשלתו של קלמנט גוטוואלד כחלק מהרפובליקה הסובייטית האוקראינית ביוני 1945. לאחר התפרקות ברית המועצות נותר המחוז באוקראינה העצמאית, למרות שעלו דרישות במחוז מצד חלק מהתושבים לחזרה לצ'כוסלובקיה, מה שהפך בלתי ישים עם התפרקותה של זו האחרונה.

זקרפטיה כחלק מצ'כוסלובקיה בשנות ה-30 של המאה ה-20. הגוונים הירוקים הם המחוזות של צ'כוסלובקיה כאשר הימני ביותר הוא מחוז זקרפטיה.
הונגריה בין 1941-1944
זקרפטיה במרץ 1939

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית החבל נאמדת ב-1,243,400 נפש נכון לשנת 2009. על פי מפקד האוכלוסין של אוקראינה שנערך בשנת 2001 במחוז מתגוררים 1,254,614 תושבים. כ-80.5% הם אוקראינים אתניים, 12.1% הונגרים, 2.6% רומנים, 2.5% רוסים, 1.1% צוענים, 0.5% סלובקים ו-0.3% גרמנים. מועדונים, בתי ספר ומרכזי תרבות פועלים עבור כל אחת מהקהילות בשפתה. על אף שבמפקד האוכלוסין של 2001 לא נכללה האפשרות לבחור בלאום הרותני[1] ציינו 10,100 משתתפים במפקד את עובדת היותם רותנים. ב 7 במאי 2007 המועצה של המחוז הכירה ברותנים כמיעוט לאומי במחוז, יחד עם זאת אוקראינה עצמה לא מכירה בלאום הרותני. בזקרפטיה שוכנים כ-14,000 צוענים, רוב צועני אוקראינה.

חלוקת האוכלוסייה על פי לאום במפקדים של: 1880, 1989, 2001 **
לאום אוכלוסייה על פי מפקד אוכלוסין 2001 אוכלוסייה באחוזים על פי מפקד אוכלוסין 2001 אוכלוסייה על פי מפקד אוכלוסין 1989 אוכלוסייה באחוזים על פי מפקד אוכלוסין 1989 אוכלוסייה על פי מפקד אוכלוסין 1880 אוכלוסייה באחוזים על פי מפקד אוכלוסין 1880
אוקראינים 1,010,100 80.5 976,749 78.4
הונגרים 151,500 12.1 155,711 12.5 105,343 25.7
רוסים 31,000 2.5 49,456 4
רומנים 32,100 2.6 29,485 2.4 16,713 4.1
צוענים 14,000 1.1 1
רותנים 10,100 0.8 244,742 59.8
צ'כים וסלובקים * 5,600 0.5 0.6 8,611 2.1
גרמנים 3,500 0.3 0.3 31,745 7.8
אחרים 1,817 0.5
  • * במפקדים של 2001 ו-1989 המספרים מתייחסים לסלובקים בלבד.
  • ** לגבי כל המפקדים מתייחס לאזורים השייכים כיום למחוז זקרפטיה.
מפה מתוך אטלס אמריקאי משנת 1911 המתאר את הלאומים באוסטרו-הונגריה.

יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדויות כתובות ראשונות להימצאות של יהודים באזור קיימות החל מהמאה ה-17. בעקבות פרעות חמלניצקי היגרו יהודים לחבל. בסוף הרבע הראשון של המאה ה-18 נספרו בחבל כ-450 יהודים השייכים לכ-100 משפחות. לאחר חלוקת פולין של שנת 1772 והפיכתה של גליציה לחלק מאוסטריה גבר זרם המהגרים היהודים מגליציה. במהלך מלחמת העולם הראשונה גרמה ההתקפה הרוסית לגל פליטים יהודים מגליציה ויותר מאוחר בעקבות פלישת רומניה לדרומה של טרנסילבניה גל נוסף של פליטים יהודים הגיעה מדרום.
בשנת 1924 הוקמה גימנסיה עברית במוקצ'בו שבראשה עמד חיים קוגל וכעבור עשור בשנת 1934 הוקמה גימנסיה עברית נוספת באוז'הורוד.
כמאה אלף יהודים התגוררו בחבל במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20, עד גירושם באביב 1944 לאושוויץ. עוד לפני כן בקיץ 1941 גורשו על ידי הונגריה כ-20 אלף יהודים בעלי אזרחות זרה‏[2] מהחבל לגליציה ומרביתם נמסרו לאיינזצגרופן בקמניץ פודולסקי, כ-15 אלף מהם נרצחו ביריות במשך 3 ימים בסוף 1941. באפריל 1944 הוקמו 17 מחנות ריכוז עיקריים בחבל בהם הוחזקו 144,000 יהודים. החל מ-15 במאי 1944 עד ה7 ביוני גורשו בכל יום 14,000 יהודים מהגטאות הללו לאושוויץ. רוב יהודי החבל נספו בשואה.
כיום מתגוררים כמה מאות יהודים בחבל, בעיקר בערים חוסט, מוקצ'בו, ואוז'הורוד.

מספר היהודים בזקרפטיה על פי מפקדי אוכלוסין
שנה עורכת המפקד מספר יהודים שנמנו אחוז מכלל האוכלוסייה
1910* אוסטרו-הונגריה 129,000 15.21
1921 צ'כוסלובקיה 93,023** 15.28
1930 צ'כוסלובקיה 102,542 כ-15
1941 הונגריה 146,199 14.2
  • האזורים שנכללו במפקדים שונים במעט ממפקד למפקד בהתאם למדינה שבריבונותה ישב המחוז.
  • * כולל דרום מרמורש וחלקו הדרומי של אזור אוגוצ'ה.
  • ** על פי‏[3] מספר היהודים במפקד של 1921 היינו 93,341.
חלוקת היהודים בזקרפטיה לאזורים על פי מפקד אוכלוסין משנת 1910
אזור יישוב אחוז היהודים מכלל האוכלוסייה כלל האוכלוסייה
אונגוור אונגוור (אוז'הורוד) 13.4 16,919
אונגוור שאר האזור 8.5 145,170
ברג ברגסז (ברהובו) 30.2 12,933
ברג מונקאץ' (מוקצ'בו) 44.4 17,275
ברג שאר האזור 10.7 206,403
אוגוצ'ה כל האזור 12.9 91,755
מרמורש מרמורשסיגט (סיגעט) 37.4 21,370
מרמורש שאר האזור 17.2 336,335
כל זקרפטיה כל החבל 15.21 848,000

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת המחוז מבוססת בעיקרה על סחר עם המדינות השכנות, גידול גפנים ליין ויערנות.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זקרפטיה ממוקמת בדרומה של מערב אוקראינה. המחוז גובל בצפונו במחוז איוונו-פרנקיבסק ובמחוז לבוב שבאוקראינה, בפינתו הצפון מערבית גובל המחוז במחוז התת-קרפטים של מחוזות פולין, במערב בקרבת נהר אוּז' (ס: וּה, ה: וּנג) גובל המחוז במחוז פרשוב ומחוז קושיצה של סלובקיה, בדרום מערב בקרבת נהר טיסה גובל המחוז במחוז סאבולץ'-סאטמר-ברג של הונגריה, בדרום בקרבת נהר טיסה גובל המחוז במחוז סאטו מארה ובמחוז מרמורש שברומניה. המחוז נמצא כולו בהרי הקרפטים ושטחו הוא 12,777 קמ"ר. המרחק ממזרח למערב המחוז הוא 184 ק"מ ואילו מהצפון לדרום 80 ק"מ.

חלוקה אדמיניסטרטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחוז מחולק ל-13 מחוזות משנה ו-5 ערים הכפופות ישירות למחוז: ברהובה, צ'ופ, חוסט, מוקצ'בה ובירת המחוז אוז'הורוד. במחוז 11 ערים, 19 עיירות ו-579 כפרים.

רשימת 13 מחוזות משנה שבמחוז:

  1. אזור ברהובה
  2. אזור אירשבה
  3. אזור חוסט
  4. אזור מיז'היריה
  5. אזור מוקצ'בו
  6. אזור פרצ'ין
  7. אזור רחיב
  8. אזור סבליאבה
  9. אזור טייצ'יב
  10. אזור אוז'הורוד
  11. אזור וליקי ברזני
  12. אזור וולווטס
  13. אזור וינוהרדיב
חלוקת המחוז למחוזות משנה
הערים והעיירות הגדולות ביותר בזקרפטיה
עיר/עיירה מספר תושבים
אוז'הורוד 116,400
מוקצ'בו 93,738
חוסט 31,083
וינוהרדיב 27,600
ברהובה 24,274
רחיב 17,000
סבליאבה 16,217
טייצ'יב 9,256
מיז'היריה 9,133
אירשבה 9,000
וליקי ביצ'קיב 8,920
סולוטבינו 8,774
דוּבוֹבה 8,745
וליקי לוצ'קי 8,540
צ'ופ 8,436
אילניצה 8,420
בושטינה 8,091

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Jews of Kaszony, Subcarpathia by Joseph (Einczig) Eden.
  • ספר מארמארוש: מאה וששים קהילות קדושות ביישובן ובחורבנן / בעריכת שלמה יעקב גרוס, י’ יוסף כהן, תל אביב, תשמ"ג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האפשרות לבחור בלאום הרותני לא נכללה במפקד האוכלוסין בשל העובדה שאוקראינה לא מכירה ברותנים כלאום נפרד אלא כקבוצה אתנית המהווה חלק מהלאום האוקראיני.
  2. ^ רוב בעלי האזרחות הזרה היו שייכים למשפחות שהתגוררו באזור במשך 50-100 השנים שקדמו לגירוש.
  3. ^ The Jews of Kaszony, Subcarpathia by Joseph (Einczig) Eden.