משתמשת:בן-צור/מודלים נורמטיביים

מודלים נורמטיביים (Normative Models) הוא מושג מתחום המחקר בפסיכולוגיה הקוגניטיבית המבטא את הרעיון, שלכל התנהגות הכרוכה בחשיבה, כגון שיפוט הערכה והיסק בתנאי אי ודאות ובתנאי ודאות שקיים סטנדרט שמגדיר מה "נכון". בהקשר של החשיבה האנושית, מודלים אלה מהווים קנה מידה מהו סוג השיפוט, ההערכה או ההחלטה ה"נכונים" שעל האדם להתנהג (לחשוב, להסיק, להעריך וכדומה) לפיהם. למשל, בתחום השפה המודל הנורמטיבי יהיה השפה התקנית כפי שמוגדרת על ידי כללי הדקדוק והתחביר. או כשמדובר בחוקים הפיזיקליים (על פיהם מתנהל העולם), חוק שימור החומר, מחייב כי כמות המים המועברת מכוס רגילה לכוס גבוהה וצרה אינה משתנה, למרות שינוי הצורה. לעיתים קרובות, בני האדם באופן טבעי חושבים מסיקים ומתנהגים כפי שמתחייב מהמודל הנורמטיבי, למשל, בדרך כלל מתנסחים לפי כללי השפה, וכמבוגרים ברור לנו ששינוי הצורה של החומר אינו משנה את הכמות שלו. עם זאת, לעיתים בני האדם לא לגמרי "נאמנים" למודל הנורמטיבי ובכך הם למעשה "מפרים" אותו. השימוש בשפה ביומיום חורג לעיתים מכללי הדקדוק והתחביר, כמו שימוש בסלנג, קיצורי מילים ("תביא ת'מברג). אם מראים לילד מתחת לגיל ארבע כוס עם מים ומול עיניו מעבירים את המים לכוס גבוהה וצרה תשובה אופיינית תהיה שיש יותר מים בכוס הצרה והגבוהה. חקירת התנהגות האדם באמצעות שיטת מחקר (פרדיגמה) שבה משווים את התנהגותו בפועל למה שמתחייב מהמודל הנורמטיבי, יכולה ללמד רבות על המערכת הקוגניטיבית של האדם, ובכך לסייע גם לצרכים פרקטיים. ובכך על המודל הדסקריפטיבי (Descriptive Model).בדיקת אופן השימוש בשפה התקנית בתרבויות שונות מלמדת על הבדלים בין תרבותיים בשימוש בשפה ובדיקת הבנת מושגים פיזיקליים שונים, כמו חוק שימור החומר, יכולה ללמד רבות על ההתפתחות הקוגניטיבית.

הטבלה שלהלן מביאה מספר דוגמאות מיני רבות מתחומים שונים של המחקר הפסיכולוגי הממחישה כיצד שימוש בפרדיגמה של השוואת התנהגות האדם למודל נורמטיבי מלמדת על המודל הדיסקריפטיבי. הפסיכולוגי העוסק בתהליכים קוגניטביים כמו תפיסה חזותית, חשיבה, שיפוטים והיסק (בתנאי אי ודאות ובתנאי ודאות) וקבלת החלטות. למידה על הפער הזה חשובה כי מלמדת אותנו הרבה על האופן בו האדם חושב ובכך מסייעת לנו גם לצרכים פרקטיים.


תחום	שאלה	"תשובת" המודל הנורמטיבי	"תשובת" המודל הדיסקריפויבי	הערות
1.תפיסה חזותית	האם המרחק בין A ל B, שונה מהמרחק בין B ל C?	מדידה בסרגל תוכיח: A-B = B-C	כבני אדם נראה לנו כי: A-B < B-C	אשליה תפיסתית זו נקראת אשליית מולר-לייר והיא דוגמה אחת מני רבות לאשליות תפיסתיות (מה שקרוי טעויות אופטיות)
2. התפתחות קוגניטיבית	מניחים על שולחן מול ילד בן 4, עשר מטבעות בשתי שורות: ®®®®® ® ® ® ® ® שואלים את הילד האם מספר המטבעות זהה בשתי השורות?	לפי חוק שימור החומר מספר מטבעות בשורה עליונה=תחתונה	הילד טרם רכש בגיל זה את חוק שימור החומר ולכן תשובה אופיינית תהיה כי בשורה התחתונה יש יותר מטבעות^[1] (כי השורה יותר רחבה)	ג'אן פיאז'ה הוא פסיכולוג שחקר באופן אינטנסיבי את ההתפתחות הקוגניטיבית של ילדים. הדוגמה שהובאה היא אחת מני רבות מתוך מחקריו פורצי הדרך.
3. היסק/שיפוט בתנאי ודאות (היסק דדוקטיבי)	לפניך שני טעונים: א. כל הארנבים אוכלים עכברים ב. דילן הוא ארנב מסקנה: דילן אוכל עכברים שאלה: האם לאור הטעונים המסקנה נכונה או לא?	המודל הנורמטיבי במקרה זה היא הלוגיקה. המסקנה שדילן אוכל עכברים היא היקש לוגי נכון, בהתחשב בשני הטעונים שלפניה.	רובינו נתקשה לקבל שהמסקנה נכונה משום שאנחנו יודעים שארנבים לא אוכלים עכברים	זוהי דוגמה אחת מני רבות המדגימה שלעיתים מכל מיני סיבות (כמו קושי להתעלם מידע קודם) איננו מסיקים לפי כללי הלוגיקה.
4. היסק/הערכה/שיפוט בתנאי אי ודאות (היסק אינדוקטיבי)	שתי קבוצות נחשפות למשך 10 שניות לשקופית עם תרגיל כפל ומתבקשות לאמוד את התוצאה: קבוצה א: ??=1X2X3X4X5X6X7X8X9X10 קבוצה ב: ??=10X9X8X7X6X5X4X3X2X1	על פי המודל הנורמטיבי (במקרה זה אריתמטיקה וחוק החילוף) לא אמור להיות הבדל בין האומדן של שתי הקבוצות	האומדן של קבוצה א יהיה נמוך יותר שכן אנו מתחילים לבצע את האומדן ממספר קטן יותר.	כבני אדם אנו פועלים על פי היוריסטיקת העגינה והתיקון (Anchoring & Adjustment)^[2].
5. קבלת החלטות	שופט בוועדת שחרורים של עציר צריך לקבל החלטה האם: 1.להאריך את המעצר של העציר 2.לשחרר את העציר	ההחלטה לא צריכה להיות מושפעת מזמן קבלת ההחלטה (אחרי הפסקה – בה השופט נח ואכל – או לפני ההפסקה)	במחקר^[3] נמצא כי שיעור ההחלטות של שופטים לשחרר את העציר הולך ויורד בהדרגה מכ־65% בתחילת המושב לכמעט 0 לקראת סוף המושב. שיעור זה חוזר בפתאומיות ל־65% לאחר הפסקה.	השופט הוא רק בנאדם ופועל כמו כל בן אדם. כשיש בגופו פחות סוכרים, חסרה לו מנוחה וכדומה, עשוי שיקול הדעת שלו ולפיכך החלטותיו, להיפגם.

שיפוט והערכה בתנאי אי ודאות: גישת ההיוריסטיקות והטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים של המאה העשרים, זוג החוקרים הישראלים פרופ' דניאל כהנמן ופרופ' עמוס טברסקי חקרו את השיפוטים (ההערכות, האומדנים) שעושים אנשים בתנאי אי ודאות. מחקריהם המקוריים הובילו ל"מהפכה" ולפריצת דרך לגבי ההבנה והידע כיצד אנשים חושבים (מעריכים שופטים ומסיקים) בתנאי אי ודאות. הפרדיגמה בה השתמשו החוקרים הייתה כזאת שבוחנת האם שיפוטי האדם חורגים מאלה המוכתבים על ידי המודל הנורמטיבי המתאים להיסקים בתנאי אי ודאות, קרי – תורת הסטטיסטיקה וההסתברות. המאמר שסיכם את עבודותיהם הראשונות פורסם ב 1974 בכתב העת היוקרתי SCIENCE. ^[2] ע"פ המאמר, השיפוט האנושי פועל על פי כללים (היוריסטיקות) שחורגים לעיתים מהמודל הנורמטיבי של הסטטיסטיקה וההסתברות (ולכן הטיות). מאמר זה, יצר מהפכה של ממש (צוטט עד היום כ-25,000 פעם), בכך שהניח את התשתית לפרדיגמה המחקרית של מרבית המחקר בתחום השיפוטים בתנאי אי ודאות מאז ועד היום לעשות שימוש נרחב בפרדיגמה זו. גישתם וממצאיהם של כהנמן וטברסקי לא עולה בקנה אחד עם הגישה שרווחה עד תחילת שנות השבעים של המאה העשרים המסוכמת במאמר סקירה של זוג החוקרים פיטרסון וביץ שלפיה האדם הוא "סטטיסטיקאי אינטואיטיבי" טוב למדי^[4].

כאמור, כהנמן וטברסקי הראו שבני האדם הנדרשים לבצע הערכה או שיפוט של כמות (אומדן מספרי, הסתברות וכדומה) לעיתים חורגים באופן שיטתי מהדפוס הצפוי על פי המודל הנורמטיבי (הסטטיסטיקה וההסתברות) ומשתמשים בקיצורי דרך מחשבתיים אותם כינו היוריסטיקות. החוקרים זיהו שלוש היוריסטיקות שבהן אנשים עושים שימוש בשיפוטים וההערכות שהם מבצעים ביומיום: היציגות, הזמינות, התיקון והעגינה. מובן שמאז ועד היום הוגדרו היוריסטיקות רבות נוספות (למשל היוריסטיקת הגיוון^[5], היוריסטיקת הרגש^[6]). בנוסף נחקרו היישומים של השימוש בהיוריסטיקות בתחומים שונים (כמו: כלכלה, כלכלה התנהגותית, רפואה, פוליטיקה, ספורט, תקשורת, תקשורת שיווקית ועוד). כאמור, עקב התמקדותנו בהבהרת ההבדל בין המודל הנורמטיבי והדסקריפטיבי ובתובנות שניתן להשיג על החשיבה האנושית באמצעות השימוש בפרדיגמה, מוצגים להלן מקצת מהמחקרים שנערכו על שתי ההריוסטיקות מתוך השלושה שזוהו על ידי טברסקי וכהנמן: היציגות והזמינות. דוגמה למחקר שהשתמש בפרדיגמה לזיהוי היוריסטיקת העגינה והתיקון מוצגת בשורה 5 בטבלה שלמעלה.

היוריסטיקת היציגות (Representativeness Heuristic)[עריכת קוד מקור | עריכה]

היוריסטיקת היציגות היא "קיצור דרך" מחשבתי שבו אנו משתמשים כשאנו שופטים הסתברויות של מאורעות בתנאים של אי-ודאות. שיפוט זה מתבסס על הערכת המידה שבה האובייקט או המאורע שבמוקד נתפס כדומה או מייצג את קטגורית העל. טברסקי וכהנמן זיהו מספר הטיות הנגרמות כתוצאה מהשימוש בהיוריסטיקת היציגות. הפרדיגמה מודגמת להלן באמצעות התייחסות לשתיים מההטיות: כשל/התעלמות משעור הבסיס (דוגמה א) כשל הצירופיות/כשל החיתוך (דוגמה ב).

דוגמה א: התעלמות משעור הבסיס (Base Rate Neglect)

הבעיה שהוצגה לנחקרים (אמריקאים): "נניח שבוחרים באקראי גבר אחד מתוך אוכלוסיית ארצות הברית. הגבר הזה, רוברט, מרכיב משקפיים, יש לו מעט חברים והוא קורא הרבה. מה יותר סביר? שרוברט ספרן או חקלאי?"

התשובה על פי המודל הנורמטיבי: התחשבות בשיעור הבסיס (בשיעור החקלאים והספרנים באוכלוסייה) תוביל לתשובה כי הסיכוי שרוברט חקלאי גבוה יותר משום שיש יותר חקלאים מספרנים באוכלוסיית ארצות הברית.

השיפוט הצפוי על פי היוריסטיקת היציגות : התשובה תהיה כי יותר סביר שרוברט הוא ספרן מאשר חקלאי. זאת משום שהתיאור של רוברט נראה לנו מתאים או דומה יותר לספרנים מאשר לחקלאים. ההטיה הנוצרת, אפוא, היא התעלמות משיעור הבסיס.

דוגמה ב: כשל החיתוך/הצירופיות (The Conjunction Fallacy)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבעיה שהוצגה לנחקרים (ידועה כבעיית לינדה)^[7]: "לפניך תיאור של בחורה בשם לינדה. קרא את התיאור וענה על השאלה שלאחריו: לינדה היא בת 32, רווקה, מוחצנת ומאוד אינטליגנטית. יש לה תואר ראשון בפילוסופיה ומדע המדינה. כסטודנטית, היא הרבתה לעסוק בנושאים של אי-צדק חברתי, וגם השתתפה בהפגנות נגד נשק גרעיני. דרג את שלושת המאורעות הבאים מהכי סביר להכי פחות סביר:

1. "לינדה היא כספרית בבנק".

2. "לינדה פעילה בתנועה הפמיניסטית".

3. "לינדה היא כספרית בבנק ופעילה בתנועה הפמיניסטית"

התשובה על פי המודל הנורמטיבי: המאורע המתואר באפשרות 3 הוא מאורע חיתוך (כספרית ופמיניסטית), כלומר מאורע הכולל בתוכו את שתי המאורעות הבודדים המובאים באפשרות 1 (כספרית) ובאפשרות 2 (פמיניסטית). לכן על פי המודל הנורמטיבי הדרוג צריך להיות: 1>3, 2>3. זאת כיוון שעל פי הכלל הלוגי הסתברות של מאורע חיתוך (כספרית ופמיניסטית) לעולם תהיה קטנה (או מקסימום שווה) לכל אחד מהמאורעות המרכיבים אותו (כספרית, פמיניסטית).

השיפוט של הנחקרים: בהתאמה לכלל הלוגי, מרבית הנחקרים דרגו את ההסתברות למאורע 2 (פמיניסטית) כגבוה יותר מההסתברות למאורע 3 (כספרית ופמיניסטית). אך בניגוד לכלל הלוגי, חלק ניכר מהנחקרים, דירג את ההסתברות של מאורע 3 (מאורע החיתוך: כספרית ופמיניסטית) כגבוה מההסתברות של מאורע 1 (כספרית). במילים אחרות – ביצע את כשל החיתוך.

לסכום, השימוש בהיריסטיקה היציגות הוביל לכשל החיתוך (כשל הצירופיות). כיוון שלינדה נתפסת כמאוד מתאימה לסטראוטיפ של פמיניסטית אך כלל לא מתאימה לסטראוטיפ של כספרית הנחקרים דרגו את הסתברות החיתוך (כספרית ופמיניסטית) "כנמוכה" יותר מההסתברות של המרכיב המתאים לסטראוטיפ (פמיניסטית).

היוריסטיקת הזמינות (Aveliability Heuristic)[עריכת קוד מקור | עריכה]

היוריסטיקת הזמינות היא "קיצור דרך" מחשבתי שבו האדם משתמש כשהוא נדרש לתת אומדנים להסתברויות של מאורעות בתנאים של אי-ודאות. שיפוט זה מתבסס על הקלות שבה ניתן לשלוף מהזיכרון או לדמיין דוגמאות לטענה או לאירוע שבמוקד. טברסקי וכהנמן זיהו מספר הטיות הנגרמות כתוצאה מהשימוש בהיוריסטיקת הזמינות. הפרדיגמה בה הם השתמשו היא השוואת השיפוטים של אנשים בפועל (המודל הדיסקריפטיבי) לסטנדרט הנדרש (המודל הנורמטיבי). למשל, הדוגמה המחקרית הבאה מבהירה את הפרדיגמה ולכן מה ניתן ללמוד מההשוואה למודל הנורמטיבי על החשיבה האנושית.

לנחקרים הוצגה הבעיה הבאה: "אילו מילים שכיחות יותר באנגלית, כאלה המתחילות באות r או כאלה שבהן r היא האות השלישית?"

התשובה על פי המודל הנורמטיבי: למעשה, כמות המילים בשפה האנגלית שבהם r היא האות השלישית גדול פי שלושה מכמות המילים שבהן r היא האות הראשונה.

השיפוט על פי היוריסטיקת הזמינות הוביל להטיה אותה כינו כהנמן וטברסקי הטיה הנובעת מהיעילות של סט החיפוש (Baises due the effectivness of the search set) : כ-70 אחוזים מהנחקרים השיבו בניגוד למה שנכון לשפה האנגלית, כלומר, השיבו שכמות המילים בשפה האנגלית שבהם r היא האות השלישית קטנה מכמות המילים שבהן r היא האות הראשונה. הסיבה לאורח תגובה זה הוא כנראה הדרך שבה מאורגן מידע בזיכרון. ארגון זה יוצר מצב שקל יותר לחפש בזיכרון (ולכן למצוא) מילים שמתחילות באות מסוימת מאשר שבאמצען נמצאת אותה אות.

ביקורת על גישת ההיוריסטיקות וההטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנוכח קבלת התמונה שעולה ממחקרים על היוריסטיקות והטיות מתעוררת תחושת חוסר נוחות אינטואיטיבית לגבי רלוונטיות ההשוואה של ההתנהגות האנושית למודל של הסטטיסטיקה וההסתברות ובעקבותיה למסקנה שיש פה בכלל הטיה. בלשון יומיומית השאלה היא "מי אמר שהמודל שבו השתמשו החוקרים לקביעת מה נכון (המודל הנורמטיבי של הסטטיסטיקה וההסתברות) הוא מה שבאמת נכון?". ערעור על הנחה זו ישמיט את הטענה שבכלל מדובר בהטיות. טענות בולטות נוספות על גישת ההיוריסטיקות וההטיות הן הבאות:

- "לא ייתכן שאנחנו כל כך מטומטמים". הרי האדם הגיע להישגים מדהימים הנוגדים את התמונה שעולה ממחקרי גישת ה"הריסטיקות וההטיות" ^[8]. התשובה לטענה היא כי בעקרון לא תמיד שימוש בהיוריסטיקות מוביל לשיפוטים מוטים. להפך, לעיתים קרובות שימוש בהן עוזר לבני אדם להגיע לשיפוטים נכונים.

- השאלות שבהן השתמשו החוקרים לא מייצגות את המשימות של האדם ביומיום. למעשה, ההתנהגות האמיתית, זו שקורית במשימות היומיום, היא הנכונה ושם לא נמצא הטיות^[9]. התשובה לטענה היא כי למעשה, המניע למחקרים היה למצוא פתרונות לבעיות יומיומיות. והעובדה היא כי המחקר בתחום השפיע מאוד על הבנת ההתנהגות בתחומים מעשיים כמו ניהול, שיווק, רפואה ועוד.

- השאלות שבהן השתמשו החוקרים מטעות. למשל, ביומיום יש נורמות של שיחה לפיהם לא מוסיפים מידע שידוע לדוברים, ולכן אם מוסף מידע כזה בשיח הוא נתפס כרלוונטי. בשאלות בהם השתמשו החוקרים הם נתנו לעיתים שאלות שמפרות נורמות אלה. לנחקרים לא הייתה סיבה לחשוב שהחוקרים מפירים את הנורמה ולכן חשבו שעליהם לקחת בחשבון בתשובתם את המידע שקיבלו ומכאן הוטעו ונתנו תשובות שגויות^[10]. התשובה לטענה זו היא כי סביר שבחלק מהמחקרים היו מקרים שבהם הנחקר "הובל" לעשות את ההטיה שנצפתה. אך לכל מחקר וממצא יש מאות ויותר רפליקציות (שחזורים) מסוגים שונים של המחקר, עם שינויים מהותיים. כך שכללית מדובר בממצאים יציבים שמייצגים את ההתנהגות האנושית.

חשוב להדגיש ולזכור כי החוקרים מציינים כי רק לעיתים השימוש בקיצורי הדרך המחשבתיים הללו (היוריסטיקות) מובילים להטיות. למעשה, פעמים רבות השימוש בהם מוביל לשיפוט נכון.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ניסוי השימור של פיאז'ה, באתר פייסבוק
^ ¹ ² ,.Tversky, A., & Kahneman, D, Judgment under Uncertainty: Heuristics and Biases "שיפוט בתנאי אי ודאות: היוריסטיקות והטיות", science, 185(4157), 1974, עמ' עמ' 1124-1131
^ Danziger, S., Levav, J., & Avnaim-Pesso, L., Extraneous factors in judicial decisions, Proceedings of the National Academy of Sciences, 108(17), 2011, עמ' 6889-6892
^ Peterson, C. R., & Beach, L. R. (1967). 29., Man as an intuitive statistician, Psychological bulletin, 68(1), 1967, עמ' 29-46
^ Simonson, I. 2., The effect of purchase quantity and timing on variety-seeking behavior., Journal of Marketing research, 27(2),, 1990, עמ' 150-162
^ דניאל כהנמן, לחשוב מהר לחשוב לאט, תל אביב: מטר, אור-יהודה: כנרת.: כנרת, 2017, עמ' 119
^ Tversky, A., & Kahneman, D., Extensional versus intuitive reasoning: The conjunction fallacy in probability judgment. 293, Psychological review, 90(4),, 1983, עמ' 293-315
^ Gigerenzer, G., "How to make cognitive illusions disappear: Beyond “heuristics and biases”, European review of social psychology, 2(1), 1991, עמ' 83-115
^ Cohen, L. J. (1981). ., Can human irrationality be experimentally demonstrated?, The Behavioral and Brain Sciences, 4, עמ' 317-331
^ Schwarz, N.., Cognition and communication: Judgmental biases, research methods, and the logic of conversation., Psychology Press, 2014

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "משתמשת:בן-צור/מודלים נורמטיביים".

[1] ניסוי השימור של פיאז'ה, באתר פייסבוק

[:0-2] ¹ ² ,.Tversky, A., & Kahneman, D, Judgment under Uncertainty: Heuristics and Biases "שיפוט בתנאי אי ודאות: היוריסטיקות והטיות", science, 185(4157), 1974, עמ' עמ' 1124-1131

[:1-3] Danziger, S., Levav, J., & Avnaim-Pesso, L., Extraneous factors in judicial decisions, Proceedings of the National Academy of Sciences, 108(17), 2011, עמ' 6889-6892

[4] Peterson, C. R., & Beach, L. R. (1967). 29., Man as an intuitive statistician, Psychological bulletin, 68(1), 1967, עמ' 29-46

[5] Simonson, I. 2., The effect of purchase quantity and timing on variety-seeking behavior., Journal of Marketing research, 27(2),, 1990, עמ' 150-162

[6] דניאל כהנמן, לחשוב מהר לחשוב לאט, תל אביב: מטר, אור-יהודה: כנרת.: כנרת, 2017, עמ' 119

[7] Tversky, A., & Kahneman, D., Extensional versus intuitive reasoning: The conjunction fallacy in probability judgment. 293, Psychological review, 90(4),, 1983, עמ' 293-315

[:3-8] Gigerenzer, G., "How to make cognitive illusions disappear: Beyond “heuristics and biases”, European review of social psychology, 2(1), 1991, עמ' 83-115

[:2-9] Cohen, L. J. (1981). ., Can human irrationality be experimentally demonstrated?, The Behavioral and Brain Sciences, 4, עמ' 317-331

[:5-10] Schwarz, N.., Cognition and communication: Judgmental biases, research methods, and the logic of conversation., Psychology Press, 2014

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]