עקרון שיתוף הפעולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

עקרון שיתוף הפעולה (The cooperative principle) הוא שמה של תאוריה מתחום הפרגמטיקה, שפיתח הפילוסוף פול גרייס, ופורסמה בשנת 1975.

התאוריה מנסה להסביר את הכללים האינטואיטיביים שמנחים בני אדם בעת שהם מנהלים דו-שיח זה עם זה, וכן את התנאים לקוהרנטיות של טקסט בשפה טבעית, כלומר, באילו תנאים צריך לעמוד טקסט כדי שדובר ילידי יקבל אותו כטקסט בנוי היטב. התאוריה גם מפרטת תנאים שבהם הכללים האלה מופרים, ומתארת את ההשלכות של הפרת הכללים.

ארבעת כללי שיתוף הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרייס מנה ארבעה כללים של שיתוף פעולה בין דובר לנמען:

  1. כלל האמת או כלל האיכות (Maxim of Quality) - הדובר מעביר לנמען מידע אמיתי, ונמנע מהעברת מידע שקרי או מידע שאין לדעת אם הוא אמיתי או שקרי.
  2. כלל מרב המידע או כלל הכמות (Maxim of Quantity) - הדובר מעביר לנמען את כל המידע שיש ברשותו.
  3. כלל הרלוונטיות (Maxim of Relation) - הדובר מעביר לנמען רק את המידע הרלוונטי לנושא השיחה.
  4. כלל הסגנון (Maxim of Manner) - הדובר מעביר לנמען את המידע באופן בהיר, תוך הימנעות מערפול או רב-משמעות, ובצורה תמציתית ומסודרת ככל האפשר.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המשפט: "איש המומחה לשירה השמיע מפיו צלילים על-פי תווי הימנון המדינה" נשמע מוזר, כיוון שהוא מפר את כלל הסגנון. המילה "זמר" נתפסת כמילה פשוטה ומדויקת יותר מהביטוי "איש מומחה לשירה". "השמיע מפיו צלילים על-פי תווי הימנון המדינה" היא צורה מסורבלת שאפשר לקצרה ל"שר את הימנון המדינה" או "שר את 'התקווה'".
  • במצב שבו 3 מטיילים יצאו לחו"ל ושלושתם חזרו בשלום, התשובה לשאלה "כמה מטיילים חזרו בשלום?" צריכה להיות "כולם" על-פי כלל הכמות. התשובה "שלושה" נשמעת במקרה כזה כלא-נכונה או אפילו שקרית, שכן התשובה "כולם" מעבירה יותר מידע, והנמען מצפה שהדובר יעביר לו את כל המידע שברשותו. אף על-פי כן, התשובה "כולם, והם אכלו דג במהלך הטיסה", תיתפס כמוזרה שכן היא מפרה את כלל הרלוונטיות. המידע "הם אכלו דג במהלך הטיסה" אינו רלוונטי כתשובה לשאלה.

הפרת הכללים ואימפליקטורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל הכללים שמנה גרייס ניתנים להפרה על-פי התאוריה (violable rules), והם אכן מופרים לעתים קרובות. במצבים מסוימים הכללים סותרים אלה את אלה, והדובר נאלץ לתמרן את האופן שבו הוא מציג את המידע עד להשגת תוצאה אופטימלית. יש הפרות שמתקבלות כהתנהגות אנטי-חברתית וגוררות תגובה עוינת מצד הנמען. לעומת זאת, יש הפרות צפויות ומקובלות, שמזוהות בקלות על ידי הנמען והן כשלעצמן מעבירות מידע או מעניקות גוון מיוחד לשיחה. הפרות מהסוג האחרון הן אימפליקטורות (implicatures).

מצבים שבהם נעשה שימוש באימפליקטורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הומור ואירוניה- אחד האמצעים ליצירת הומור ו/או אירוניה היא הפרת כלל אחד או יותר מכללי שיתוף הפעולה. לדוגמה, תשובה אירונית לשאלה: "כמה אנשים רקדו במסיבה" עשויה להיות: "היו חמישה אנשים שהזיזו את גופם". הביטוי "הזיזו את גופם" במקום "רקדו" הוא הפרה של כלל הסגנון, אולם במצבים רבים ההפרה תתפרש כאימפליקטורה שמייצרת אירוניה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Grice, Paul (1975). "Logic and conversation". In Syntax and Semantics, 3: Speech Acts, ed. P. Cole & J. Morgan. New York: Academic Press. Reprinted in Studies in the Way of Words, ed. H. P. Grice, pp. 22–40. Cambridge, MA: Harvard University Press (1989). ISBN 0127854231.
  • Cameron, D. (2001). Working with Spoken Discourse. London: SAGE Publications. ISBN 0761957731.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]